סיפור "קצר" לי אליכם , ושאלה
רובכם מכירים אותי , ולא רק מהפורום הנוכחי , אלא עוד מימי פורום YNET ז"ל . הגענו לקנדה לפני שמונה חודשים והקמנו פה את העסק שלנו (עגלה בקניון), שמפרנס אותנו בכבוד , וכעת צירפנו שותפים , לקראת התרחבות העסק הקטן הזה . (בעוד שלושה חודשים אנחנו פותחים בנוסף גם חנות בקניון אחר...
שום , בצל...) . אז הנה הסיפור : זוג חברים טובים שלנו , שחיכינו להם בכליון עיניים , הגיעו לקנדה . פגשנו אותם בשדה תעופה באמצע הלילה , עם הילדים שלנו ועוד נציגים של שתי משפחות . עם שלט ענק שהילדים הכינו ( WELCOME TO CANADA ) , עם בלונים , עם שקיות-הפתעות לילדים שלהם . בקיצור - חוץ משטיח אדום בפועל - היה שם (כמעט) הכל ו(כמעט) כל מי שהם מכירים בקנדה ... אפילו את המשפחה שהם התארחו אצלה - אנחנו הכרנו להם . ביום השלישי לשהותם בארץ זרה , ללא קורת גג משלהם , ללא רכב ומקומות פוטנציאליים של עבודה , הגיעו החבר'ה שלנו לראות את העגלה שלנו . בעודם עומדים מולה , החליטה החברה הטובה שלי להביע את דעתה על העגלה : "... מזה מתפרנסים ? מה"קקה-מייקה" הזה קונים שני רכבים ? .." העניין הוא , שאם את כל זה היא הייתה אומרת בנוכחותי - עוד היינו צוחקים על זה היום ... הדברים נאמרו כשהם עומדים מול העגלה , שלא בנוכחותינו , אבל בנוכחות שתי עובדות שלנו , שהן במקרה דוברות עברית . אגב , היו עוד נוכחים לפליטת פה המסריחה הזו . איני יודעת אם מישהו מכם יכול להבין את אשר הרגשתי , כשהעובדות שלי סיפרו לי על כך בסוף היום . למחרת התייצבתי מולה , ושאלתי אותה האם משהו לא היה בסדר בחברות שלנו , האם משהו לא היה בסדר בקבלת פנים , אולי במסיבת BBQ שעשינו למחרת הגעתם , אצלינו בבית לכל החברים שהגיעו לאחרונה . ניסיתי להבין , מאיפה באה היציאה הזאת ? האם זה מצרות עין ? אולי מטפשות ? אולי מהתנשאות יתר (מילא אם היה על מה ... ) . איני יודעת , רק העובדות דיברו בעד עצמן - הקשר בינינו התקרר באחת , ונותק . האנשים התגלו כנצלנים בכל דרך אפשרית , סכסכנים ( ניסו לסכסך בינינו לבין כל מיני חברים אחרים , ובמקרה אחד אף הצליחו , וחבל , כי את גאלה אני מכירה הרבה לפניהם , והם הכירו אותה בזכותי , כמה אבסורדי ) הם התגלו גם כלא אמינים וגם כצבועים . חשבתי שהשארנו את הזן הזה אי שם מאחורינו ... ומה הפאנץ' ליין ? טוב , יש שניים בעצם ... נודע לנו במקרה , שהם היו מזכירים אותנו (אחרי המקרה) כממליצים כמעט בכל מקום שנדרשו . זה לא חוצפה ? זה לא טמטום בהתגלמותו ? והדבר השני - כמה אירוני - הם פותחים עגלה בקניון שבו אנו עובדים...(מוצרים מישראל וגם של איזו אמנית מטורונטו) ועכשיו , אני שואלת אתכם (לא ממש קשור , אבל בכל זאת) - האם עשיתי טוב ששלחתי חזרה לשולח את כל המכתבים האחרונים שהגיעו על שמם ? בהתחלה , עוד היינו מעבירים להם אותם , ללא שום מילת תודה אפילו מצידם .(הם נתנו את הכתובת שלנו לכל הגורמים כמעט) . כעת - המכתבים מוחזרים חזרה לשולחים . למה שאני אטרח בכלל למענם ? הרגשתי שאני חייבת לספר את הסיפור הזה כאן (ולא סיפרתי את כל אשר אני יודעת , מטעמי צנעת הפרט של חברים אחרים שמעורבים בעל כורחם לצערי), כי יש פה הרבה אנשים שאני מכירה והם מכירים אותי , ויש בביה"ס שלנו אנשים שיש להם גם כן , עסקים קטנים ומתחילים , ואף עגלות בקניונים , והרבה אנשים מכירים את הסיפור הזה , ומכירים את הזוג הזה . לא מפריע לי שכולם צוחקים עליהם ונועצים בהם עיניים . שכולם ידעו , יראו יזהרו ויתרחקו . עליי להבהיר , עם זאת , שאני לא כועסת . אני פשוט מאוכזבת . בעיקר מהעובדה שהאנשים האלה עדיין ממשיכים ללכלך עלינו . ובטיפשוטם חושבים שהלכלוך הזה לא מגיע לאוזנינו ... גלית .
רובכם מכירים אותי , ולא רק מהפורום הנוכחי , אלא עוד מימי פורום YNET ז"ל . הגענו לקנדה לפני שמונה חודשים והקמנו פה את העסק שלנו (עגלה בקניון), שמפרנס אותנו בכבוד , וכעת צירפנו שותפים , לקראת התרחבות העסק הקטן הזה . (בעוד שלושה חודשים אנחנו פותחים בנוסף גם חנות בקניון אחר...