סיפור קצר פרי עטי -מתוקן

ד לוין

New member
סיפור קצר פרי עטי -מתוקן

הי כולם .בעקבות הערותיכם על הסיפור שכתבתי ואחרי שהצלחתי להשתחרר לזה מעיסוקי האחרים (מילואים אתם יודעים...)העברתי אותו מקצה שיפורים והוא כאן לשיפוטכם מחדש.אנא חוו דעתכם אוזימנדיס/ד.לוין המסיבה רעשה, כמו כל מסיבה של האימפריה הזיקיתנית.כוסות יין טירליאני שיקשקו, מוסיקה חסרת טעם ניגנה במלוא הוליום והמסובים פיטפטו כרגיל על הדברים הלא חשובים ביותר ביקום והשתעממו. חלק גדול מהשיעמום במסיבה נפל בחלקו של וינג מארגנה ובן הגזע הגלגלני שאתרע מזלו ,בזמן ניסיון נוסף לחיזוק קשריו עם בכירי האימפריה, להיתפס לשיחה או ליתר דיוק למונולוג בידי אחד הגנרלים של האימפריה, זיקיתן טהור, שפניו נעשו סגולות מרוב גאוה עצמית. "ואז אני אומר באמצע ישיבת המטה לפילדמרשל דרבנזול ,המפקד שלי ואידיוט מושלם שאין לי מושג מי נתן לו את התפקיד,שאני מתערב איתו על מחצית מתפוקת מכרות הבדיל שלי בקראו 5 שאני אכבוש את כל המערכת הזאת עם 3 משחתות קלות. חבל שאין לי תמונה משם, פניו נעשו כ"כ ירוקות מצחוק שהם היו כמעט כמו צבע הקיר בחדר פיקוד" "כן" אמר וינג בהתפעלות מעושה. "והטיפש הזה נשבע לי שהוא יאכל את הדרגות שלו אם אני יצליח לעשות זאת והיית צריך לראות את הפנים שלו כשהכרחתי אותו לעשות את זה בהקרנה פומבית לפני כל הטייסת שלי .הביצוע עצמו היה כמובן כמו שאפשר לצפות בלחימה מול לא זיקיתני ממש כמו משחק לוח" אמר והחל להניע בהתלהבות את ארבעת זרועותיו לכל הכיוונים להדגיש את כוונותיו "משחתת אחת מהצד, אחת מלפנים , והשלישית מלמטה בזמן שהצי החילראיני עבר ליד השמש הכפולה. אני אומר לך לא השארתי מהם כלום.הצי שלהם התפזר לכל עבר,ואחרי שהליזרים שלי החלו לירוק עליהם אש מה שנשאר לא היה מספיק לארכיאולוג." וינג נאנח עמוקות בתוכו. הוא לא יכל לסבול את הזיקיתיים ואת ההתפארות שלהם שכל אחת ואחת מהם הזכירה לו את מצב גזעו המשועבד. אבל רק דרך כאן יכל להשיג את האישורים להמשך עבודתו האהובה כארכיאולוג. "...ואז כשאני יורד עם הצוות שלי לפני הכוכב הרביעי אני מגיע ישר לתוך מקדש מזה עתיק והכהן ,או מי שזה לא היה , צועק עלינו שקינגה , מי שזה לא יהיה, לא יתיר לנו להיכנס למקום פולחנו המקודש. כמובן שנכנסנו והוצאנו משם כמויות אדירות של פלטינה שהיו מפוסלות בצורת קוביות וחילראנים מעוותים כאלה בלי חדק ועם רק שני ידיים ושני רגליים ועוד כל מיני צורות מוזרות שבחיים לא ראיתי. והכי מצחיק, הכהן שם, כדי למנוע מאיתנו לקחת את הגניבות שלו מהמקומיים צעק שאלה כלי קודש בני מיליוני שנים והחל לקלל אותנו..." "אתה יודע מה שאתה אומר לגבי פסלי הפלטינה האלו זה מאוד מעניין.במקצועי אני ארכיאולוג ו..." "ואו זה משונה" אמר הגנרל בתימהון "לא ידעתי שגלגלנים ,נחותים כפי שאתם, יכולים לעשות משהו שדורש כ"כ הרבה אינטיליגנציה. אתם טובים רק לתחרויות אתלטיות ולשליחויות קלות לא? אז כפי שאמרתי..." וינג רתח מזעם בתוך תוכו.הגנרל הזה היה יותר גרוע אפילו משאר בני מינו (שלא היו גם כן סמלי ההגינות והצניעות ) והוא רצה להשיב לו כגמולו.בעוד הגנרל ממשיך לדבר התגבשה במוחו תוכנית.היה קיים נושא אחד שעניין מידי פעם את הזיקיתנים יותר מסיפורי כיבושים. "...ואז לבסוף הפילדמרשל, זועם על ההפסד שלו בהתערבות, אומר לי להשיב את הפסלים האלה מפלטינה טהורה! כי הם רכוש דתי .רכוש דתי! כאילו שהיה לו איכפת..." "אתה צודק" קטע אותו וינג בשטף דיבורו "עם ניצחון כזה גדול באמת הגיע לך לשמור על השלל מהקרב ללא קשר לחשיבותו הדתית המקומית. אבל הסיפור שלך על על הפסלים האלו מזכירים לי את הממצאים האחרונים מהחפירות שביצעתי. אם לא ידעת רוב עבודתי וחפירותי הם בעיקר באתרים של הראשונים ו..." "אה הראשונים, כובשי הגלקסיות הגדולים " אמר הגנרל ופניו נעשו סגולים מתמיד "הבונים שחרטו את שמם על פני הגלקסיה כולה. הם חייבים כמובן להיות אבותינו .רק גזע אדיר שכזה יכול להיות המוצא של גזע דגול כשלי..." וינג חיכה 7 דקות לקטיעת דיבורו עד שלבסוף אפילו לגנרל נגמר האויר ."תהיתי אם תהיה מעונין לראות חלק מהממצאים האחרונים. הם מהוים,לדעתי, פריצת דרך של ממש בחקירתם" "הם כאן?" שאל הגנרל, עור פניו משחיר מסקרנות. "כן ,בוא אראה לך" אמר וינג ובלי עוד אמור דין ודברים,לקח שניים מידי הגנרל והחליק בקלילות על גלגליו איתו, הרחק מהמולת המסיבה, אל חדר עבודתו,מקום מלא וגדוש בחפצים שונים מהחפירות.שם הוא התנתק מהגנרל והחליק אל השולחן שניצב באמצע החדר,קולו עוטה טון מקצועי. "לא מצאנו ,עד כה , הרבה עליהם. 10 מיליוני שנים מחו את רוב מעשיהם והעדויות לקיומם ורוב מה שמצאנו היה בעיקר מנהרות, יסודות מבנים, וכמובן הקוביות השחורות." אמר בעודו טופח על אחת גדולה יותר מהאחרות "לא הצלחנו למצוא אפילו את הרכבן הכימי. כל פעם שניסינו הן פשוט התמוססו. בכל מקרה , בעונת החפירות האחרונה שלי, חפרתי במערכת ליראנה בקצה זרוע קוינג'ס ונראה לי שגיליתי את עולם הבית שלהם." " אתה בטוח בכך?" "כן בודאות די גבוהה. מצאנו שם כמה שרידי מבנים פרימיטיביים שלא מצאנו בשום מקום אחר מה שמצביע כמעט בודאות על כך .חוץ מזה מצאנו כמיות גדולות מהרגיל של קוביות ,יסודות מבנים,וזה" והוא פתח נרתיק שהיה על השולחן והוציא משם לוח אבן שחור שבור ועבה באורך חצי מטר "הנה העתקו". הגנרל הסתכל על הלוח ונגע בו ברוב עניין ,מעביר את ידיו בעדינות על פני חריצים בלוח בצבע זהב דהוי . "מהם החריצים האלה?" שאל "זה כתב דו-מימדי פרימיטיבי , הדוגמה היחידה של שפתם שמצאנו עד כה. הוא היה נשאר חסר משמעות אם לא היה , למזלנו ,כתוב לידו התירגום בחילראנית עתיקה . וכך הצלחנו להבין בפעם הראשונה את שפתם. זהו ההישג הארכיאולוגי הגדול ביותר מזה שנים!" "אז מה כתוב פה?" שאל הגנרל בעוד הצבע השחור על פניו מעמיק. "לפי דעתי זהו חלק ממזמור,יתכן שבעל קונוטציות דתיות.קראתי אותו בעצמי ואני חושב שהוא מעניין ביותר .האם אתה מעוניין בתרגום?" "כמובן" אמר הגנרל ופניו כתומים מהתרגשות. וינג הדליק מקרן כיס קטן ועל המרקע הופיע התירגום באותיות תלת-מימדיות זוהרות . מייד לאחר מכן ראה את פני הגנרל משתנים מכתום לכחול מזעם.הוא לא נזקק ליכולות טלפטיות כדי לקרוא את מחשבותיו של הגנרל.אלו הם דברי בגידה באימפריה שעונשם מוות.חמור מכך,זה היה עילבון אישי עליו גנרל בכיר בצבא הזיקיתני.אבל הוא לא יכל לעשות דבר. איש לידיעתו עוד לא נשפט על הצגת ממצאים ארכיאולוגים... בפעם הראשונה בערב לא היה לגנרל מה לומר. ווינג , נהנה מנצחונו הקטן קרא אותו בקול: (מחוק): שני רגלי (?) ענק (מחוק) מאבן עומדים במדבר... לידם בחול, חצי קבור,שוכב מרוסק החלק העליון (?),שמבטו הזועף (לא מובן),והליגלוג של פיקוד בטוח, מראים כי הפסל קרא היטב את תשוקותיו שעדין שורדים, מוטבעים על דברים חסרי חיים אלו, היד שלעגה, והלב שהזין: ועל הבסיס מילים אילו מופיעות: "שמי הוא (לא מובן),מלך המלכים ראו את מעשי,הו גדולי הארץ, והתיאשו!" דבר מלבדם לא נותר.מסביב להריסות של חורבה ענקית זו,חסרת גבול וחשופה, החולות השקטים והאופקיים משתרעים לכל עבר. (לא מובן,לא מובן) ותודה לפרסי ביסי שלי על ההשראה.
 

Rivendell

New member
תגובה

ברוך החוזר
ולסיפור עצמו:
יאכל את הדרגות שלו אם אני יצליח לעשות אצליח. גוף ראשון, תמיד א'. אצליח, אעשה, אלמד, אשתפר, אכתוב. הוא יאכל אני אצליח.
המסיבה רעשה, כמו כל מסיבה של האימפריה הזיקיתנית.כוסות יין טירליאני שיקשקו, מוסיקה חסרת טעם ניגנה במלוא הוליום והמסובים לא נכון כ"כ להגיד שהמסיבה רעשה. המסיבה היתה רועשת. רעשה זה אומר שהמסיבה לקחה חלק פעיל בעניין, ומסיבות, למיטב ידיעתי, הן לא בעלות אישיות ויכולת פעולה
כנ"ל לגבי המוזיקה - נוגנה, אולי. לא ניגנה. התנגנה גם יכול לעבוד. אנשים פטפטו- כי אנשים מסוגלים לפעולה עצמאית.
ואת ההתפארות שלהם שכל אחת ואחת מהם הזכירה לו את מצב גזעו המשועבד. צ"ל "התפארויות", כי אח"כ אתה מדבר עליהן ברבים.
מקדש מזה עתיק "מה זה", אבל לא ברור לי בכלל למה צריך את זה. בכלל יש בעיה קלה של אחדות בשפה - מצד אחד סלנג ומצד שני "כפי שאמרתי" ועוד מילים גבוהות כאלה. תחליט על רמה, ותדבוק בה.
ועם רק שני ידיים ושני רגליים שתי ידיים ושתי רגליים. לך תמיד לפי צורת היחיד - רגל אחת, יד אחת. אחת היא נקבה.
היה קיים נושא אחד שעניין מידי פעם "היה קיים" זו מין כפילות מיותרת. "היה" זה מספיק.
ודברים,לקח שניים מידי הגנרל והחליק שתיים
מבחינה עלילתית, ובכלל, זה נחמד מאוד. הסוף קצת לא ברור והייתי מחדדת אותו, אבל מעבר לזה התיקונים העיקריים הם תיקונים לשוניים פשוטים שהערתי לך עליהם למעלה. קטן עליך
 

ד לוין

New member
לגבי אחדות השפה

תודה על תגובתך והרבה ממה שציינת אתקן אבל לגבי חוסר האחידות הקלה בשפה זה במכון לאפין את דמותו כבלון נפוח שמאחוריו מסתתר מעט מאוד (בכל המובנים)
 

alonyo

New member
שאלות על המסר

בקשר לכתיבה - אין לי מה להוסיף על מה שריוונדל ציינה. עניין אותי מה שרצית להעביר. אולי תוכל להסביר מהו המסר בסיפור... השיר "אוזימנדיוס" מספר על אדם שסופר לו על מקום במדבר ובו שברי פסל של מלך קדום, וכתובת עתיקה נמצאת לרגלי הפסל ("שמי הוא אוזימנדיוס,מלך המלכים ראו את מעשי,הו גדולי הארץ, והתיאשו!"). הכתובת היא כעת בעלת משמעות אירונית, כי המלך והאימפריה שלו נשכחו מזה עידנים רבים. המסר הוא- שדבר אינו עומד בפני הזמן והשיכחה (וזוהי גאוות כסילים לחשוב אחרת). בסיפור שלך הגזע שנכחד ונשכח הם הגזע האנושי, אך אין אירוניה בדבר. בשיר יש תוכחה ולעג על אותו המלך שחשב שהוא בלתי מנוצח ויזכר לעד, וכעת שברי פיסלו שקועים בחול בשומקום. על מי התוכחה שבסיפור? האם על הגזע האנושי? הרי לא מובעת שום טענה או יומרה שלהם (שלנו) בסיפור שלגבי נצחיותם (נצחיותנו); או שמא על האימפריה הזיקיתנית אותה מייצג הגנרל? התקשיתי להבין מה המסר שניסית להעביר? האם את אותו המסר של השיר או משהו אחר (ערך מוסף)?
 

Yuli Gama

New member
שלום ../images/Emo13.gif , תגובה

הסיפור חביב. אם זה טוב או רע תחליט לבד. מצד אחד, יש לך מסר שאתה רוצה להעביר , מצד שני, אתה פורס סיפור ארוך, מלא פרטים. למה? אתה יוצר גזעים, שמות לכוכבי לכת. שמות לחפצים , למקומות ולדברים. משקיע המון דמיון ומאמץ, והכל בשביל סיפור קצר. כל הכבוד על ההשקע, אבל האם באמת צריך אותה כאן? הסיפור כל כך ארוך, שהמסר, כאשר מגיע בסוף, לא מצליח לסחוב את הסיפור על כתפיו, ולא מצליח לשמש כסגירה. יותר מזה, לסיפור הזה יש הרגשה של פתיחה, של התחלה (אני חושבת שאמרו לך זאת גם בפעם שעברה). זה טוב, אם אתה חושב להמשיך, זה פחות טוב, אם הסיפור הזה אמור לעמוד מפני עצמו. במילים אחרות, אתה נותן המון מידע ובונה המון רקע, אפיוונים ודמויות, והכל בשביל כלום. אושר סיפורי שכזה לא מחזק את הרעיון, הוא גורם לרעיון להרגיש לא במקום, מאין "סוף מאולץ" דוגמא ממש רע לסיום לא במקום : אלילה ארוכת יריע על מסע של גיבורים, שבונה דמויות אשירות, היסטוריה, ואז מתגלה שהם נמלים בגינה הביתית (תסמונת צנצנת הסחוג, ראה לקסיקון טרקי-סיטי) דוגמא נוספת : הדמויות אומרות משפט מחץ, וחוזרות הביתה כדי לחיות עם המשפחה בשלום ובאחווה סיימת את הסיפור עם הרעיון , יפה, עכשיו מה הלאה? מה עשה הגנירל? מה קרה לארכיאולוג? אל תסיים, תמשיך. הערות על הכתיבה. * המשפטים א-ר-ו-כ-י-ם תנסה לקרוא את הסיפור בקול רם, ותגלה שאתה ניחנק בלא מעט מהמקומות. דוגמא: "חלק גדול מהשיעמום במסיבה נפל בחלקו של וינג מארגנה ובן הגזע הגלגלני שאתרע מזלו ,בזמן ניסיון נוסף לחיזוק קשריו עם בכירי האימפריה, להיתפס לשיחה או ליתר דיוק למונולוג בידי אחד הגנרלים של האימפריה, זיקיתן טהור, שפניו נעשו סגולות מרוב גאוה עצמית." * אתה מדגיש יותר מדי את עניין שינוי הצבע בפנים, זה רעיון יפה, אבל שווה להוריד חלק מהתיאורים. בנקודה מסויימת נוצרת הרגשה של "אוקי, הבנו, מספיק כבר" שאלה כנה: למה שהשיר ירגיז את הגנרל? א) הוא עלול לא להבין אותו, אם הוא לא מכיר את הרקע. (הוא בהחלט לא נראה חכם במיוחד עד עכשיו) ב) יותר מזה, הוא עלול לא להבין את הרמז. ג) הוא יכל לפתוח במלחמה לשם התערבות, אבל לא להוציא להורג ארכיאולוג על עלבון? שמחה שחזרת אלינו
 

ד לוין

New member
תגובה לתגובה

תודה על שהגבת,ואקח את הערותיך בחשבון הסיפור הזה אכן אמור להיות סיפור פתיחה העומד בפני עצמו לסדרת סיפורים שחשבתי לעשות (ומכאן הפירוט) אם הסיפור הזה יתפרסם (אינשאללה) והמוזה תנוח עלי שוב (הלואי) הוא לא ישאר לבד והפירוט יהיה דרוש להבנת הקורה בסיפורים הבאים. אגב מהידוע בהיסטוריה באימפריות רבות בעבר העובדה שלאיליטה הצבאית היה כוח רב לא אמר בהכרח שהיה לה תמיד כוח (גם אם היא היתה מאוד דכאנית)לצנזר ולהעניש על כל דבר לא אהוב עליה במיוחד אם לא היה ברור וחד משמעית שזה אכן מכוון כנגדה(כמו למשל סטירות מרומזות אלגוריות וכו).הזיקיתנים אמורים להיות במצב דומה
 

Yuli Gama

New member
כרצונך

אבל לפי דעתי, סיפור כזה, בלי המשכים קיימים, אינו הצדקה לשום דבר. יותר מזה, גם כחלק מסדרה, אין שום הצדקה לכך שהוא ישפוך עלינו המון מידע בבת אחת. המידע אמור להגיע כאשר זקוקים לו, לא לפני. אבל אתה מתאר שכן יש להם כוח :), אחרת איך הוא יכל לפתוח במלחמה רק לשם שעשוע?
 
למעלה