סיפור קצר

Yosof123

New member
האדם כציפור

הַצִּפּוֹרִים כָּל כָּךְ דּוֹמוֹת לִבְנֵי הָאָדָם; חֲרוּצוֹת, בַּעֲלוּת חֹפֶשׁ תְּנוּעָה כְּמוֹ בְּנֵי הָאָדָם עָפָה וּמְבִיאָה מִצְרָכִים לַבַּיִת; תּוֹלַעַת עֲסִיסִית, קוֹרְנְפְלֶקְס לִילָדִים, עוֹצֶרֶת בְּאִיקֵאָה לִרְכִישָׁה זְרִיזָה שֶׁל רִהוּט, עָנָף לְחִזּוּק הַקֵּן.

כְּמוֹ הַצִּפּוֹרִים אֲנַחְנוּ עֲמֵלִים לִבְנוֹת קָנִים מַרְבִּית חַיֵּינוּ, וּכְמוֹ הַצִּפּוֹרִים אָנוּ עֲלוּלִים לְאַבֵּד הַכֹּל בְּרֶגַע!

בְּעֶצֶם מָה מַבְדִּיל בֵּינֵינוּ בְּנֵי הָאָדָם לַצִּפּוֹרִים,
הַאִם הָאָדָם הוּא גִּרְסָה/תָּכְנָהּ שֶׁפֻּתְּחָה בְּמַקְבִּיל לַצִּפּוֹר וְחֻלַּקְתָּ אִתָּהּ יָדַע...
 
למעלה