סיפור רלונטי- כדאי לקרוא
שלום לגל חברי הפורום! במקרה הגעתי לפורום דרך פורום הפיזיותרפיה, והופתעתי לראות פורום בנושא, אז סיפור אישי קטן, נחמד ומעורר השראה: בן זוגי נולד עם קלאב פוט לפני כך וכך (35) שנים. עם הידע של אז, אכן גובס לתקופה ממושכת, קבל טיפולי פיזיו, ואמו מתארת תקופה לא קלה, עם תינוק שגם ללא הסדים, נראה שלא היה פשוט לגדלו (אין לי ספק בכך- אני אם ילדינו). ובכן, השריד שנותר, אכן כמעט ארתרודזיס (קיבוע) של הקרסול בתנוחת פז קבוס (ההפך מפלטפוט), ניוון יחסי של השרירים המבצעים תנועת הרמה לצד של כף הרגל, ויזואלית השוקיים מעט מצומקות. יש לציין, שכנערה צעירה, לא היתה לעניין הויזואלי משמעות, בלשכת הגיוס לא ממש יחסו לעניין חשיבות, והפרופיל שנקבע היה 97, כך גם היתה טירונות הצנחנים לצורך מסלול מסוים, וכך גם הסתיים קורס הטיס, וב'טיסת הקרב הראשונה', אף אחד לא ייחס לכך חשיבות. סתם, נושא למחשבה.
שלום לגל חברי הפורום! במקרה הגעתי לפורום דרך פורום הפיזיותרפיה, והופתעתי לראות פורום בנושא, אז סיפור אישי קטן, נחמד ומעורר השראה: בן זוגי נולד עם קלאב פוט לפני כך וכך (35) שנים. עם הידע של אז, אכן גובס לתקופה ממושכת, קבל טיפולי פיזיו, ואמו מתארת תקופה לא קלה, עם תינוק שגם ללא הסדים, נראה שלא היה פשוט לגדלו (אין לי ספק בכך- אני אם ילדינו). ובכן, השריד שנותר, אכן כמעט ארתרודזיס (קיבוע) של הקרסול בתנוחת פז קבוס (ההפך מפלטפוט), ניוון יחסי של השרירים המבצעים תנועת הרמה לצד של כף הרגל, ויזואלית השוקיים מעט מצומקות. יש לציין, שכנערה צעירה, לא היתה לעניין הויזואלי משמעות, בלשכת הגיוס לא ממש יחסו לעניין חשיבות, והפרופיל שנקבע היה 97, כך גם היתה טירונות הצנחנים לצורך מסלול מסוים, וכך גם הסתיים קורס הטיס, וב'טיסת הקרב הראשונה', אף אחד לא ייחס לכך חשיבות. סתם, נושא למחשבה.
