סיפור שאולי מתקשר לנושא.
פעם חיו בגלקסיה אחת אוכלוסיה שמנתה מיליארדי בני-אדם כחולי עור חזקים פיזית מאוד. בכוכב הזה היתה הרבה אלימות. רק נקודת תורפה אחת היתה לכל אנשים בכוכב הזה: אם לא ידעתם, מוות ברעב יכול להיות מוות מענה ואיטי ביותר. יש עוד הרבה סוגי מוות מענים וארוכים כאורך הגלות, אבל האנשים בכוכב הזה יכלו למות ממות מסוג כזה שהם ברצון היו בוחרים במוות מרעב ומאושרים למות בו על-פני המוות הנורא שהיה מצפה להם אם - במשך שבוע אחד הם לא היו רואים או משחקים כדורגל. האנשים האלה אהבו כדורגל והיו מכורים לו בצורה כה כבדה, עד ששלוש שעות ללא משחק כדורגל היה מאוד לא נוח להם ויום שלם בלי לצפות בו - היה יכול לגרום להם לאיבוד ההכרה. ארבעה ימים בלי כדורגל יכלו להרוג אותם לגמרי. לכל מקום ולכל מסע שהם היו הולכים אליו הם היו באים עם כדורגל ביד ובכל רחוב היה מגרש כדורגל. חוקי הגלקסיה היו מאוד נוקשים והיו עורפים ראשים לאנשים שגנבו כיכר לחם קט! הם היו נותנים מוות ברעב ומוות מקריעה לגזרים על-ידי אריות!!! אבל רק מוות אחד הם לא נתנו: מוות של אי-צפייה בכדורגל לעולם ועד. זה נחשב כמוות מענה מכדי שהאכזריים שבכוכב יתנו אותו. פעם איש אחד רצח את קיסר הגלקסיה ואת כל בני-משפחתו כדי להפוך לקיסר בעצמו אבל זה לא הצליח לו וכשעלה הקיסר החדש על כסאו הוא גזר עליו מוות על-ידי גזירה במספריים בתוספת אריות מסתערים ועל עוזרו מוות ברעב כשהוא קבור לחול עד ראשו. אבל מוות הכדורגל, כך כינו את המוות הזה של לא לראות כדורגל לעולם, שעמד בראש כולם, ונחשב כעינוי הגדול ביותר שבן-אדם יכול לעבור, לא ניתן מעולם. לפני שהוכתר קיסר, השבועה הראשונה שהיה עליו לומר היתה "אני נשבע בשם הכדורגל שלעולם לא אשלול את הצפייה בכדורגל ואת המשחק בו משום אדם, אף אם ירצח את כל האנשים ביקום מלבדי ויחריב את כל העולם בצורה נוראה." כשהם היו יוצאים למלחמות, הם תמיד היו עוצרים פעם בשעות אחדות לשחק כדורגל, והם היו שחקני כדורגל מיומנים מאוד, ובכל החלליות הדבר הראשון שהיו בונים היה מגרש כדורגל ענקי. והיתה גלקסיה נוספת, שאנשיה היו חלשים פיזית מאנשי הגלקסיה הכחולה (ככה נקראה הגלקסיה של האנשים החזקים כחולי-העור) והיו בעלי עור ורוד והגלקסיה שלהם נקראה הגלקסיה הורודה. אנשים אלה היו אנשים מעודנים יותר אם כי הם לא רצו שיחשבו עליהם ככה (עדינות נראתה להם תכונה של החלש, הנחות והנשלט ואגרסיביות תכונה של החזק, הנעלה והשולט, ויתכן שצדקו) והחוקים בגלקסיה הורודה לא היו כה נוקשים. אבל היה דבר אחד שבו עלו על הכחולים לאין שיעור: עניין הכדורגל. הורודים יכלו לא לראות כדורגל במשך כל ימי חייהם, לדעת שהוא קיים, ובכל-זאת לא להרגיש כל רע בגלל זה. הם לא נהגו לדבר הרבה על כדורגל ומוות בגלל אי-שיחוק כדורגל לא עלה מעולם על דעתם. ועכשיו אספר לכם על תרבות שתי הגלקסיות: לאנשים הורודים ההורמון המקודש היה אסטרוגן, ומשני לו, הפרוגסטרון. הכרומוזום המוערץ עליהם היה כרומוזום X (מצד האבא) והסמל הגלקטי שלהם היה עיגול ומתחתיו צלב. לכחולים ההורמון המוערץ והנסגד היה טסטוסטרון (היה להם אותו הרבה יותר מלורודים) ומשני לו אנדרוגן, הכרומוזום המוערץ עליהם היה כרומוזום Y והסמל הגלקטי שלהם היה עיגול ומעליו באלכסון נוטה ימינה חץ. שתי הגלקסיות הכילו גם זכרים וגם נקבות. אצל הכחולים הזכרים הכחולים רדו בנקבות הכחולות ושלטו בהן ואילו אצל הורודים היה שוויון בין גברים לנשים. המשך יבוא...
פעם חיו בגלקסיה אחת אוכלוסיה שמנתה מיליארדי בני-אדם כחולי עור חזקים פיזית מאוד. בכוכב הזה היתה הרבה אלימות. רק נקודת תורפה אחת היתה לכל אנשים בכוכב הזה: אם לא ידעתם, מוות ברעב יכול להיות מוות מענה ואיטי ביותר. יש עוד הרבה סוגי מוות מענים וארוכים כאורך הגלות, אבל האנשים בכוכב הזה יכלו למות ממות מסוג כזה שהם ברצון היו בוחרים במוות מרעב ומאושרים למות בו על-פני המוות הנורא שהיה מצפה להם אם - במשך שבוע אחד הם לא היו רואים או משחקים כדורגל. האנשים האלה אהבו כדורגל והיו מכורים לו בצורה כה כבדה, עד ששלוש שעות ללא משחק כדורגל היה מאוד לא נוח להם ויום שלם בלי לצפות בו - היה יכול לגרום להם לאיבוד ההכרה. ארבעה ימים בלי כדורגל יכלו להרוג אותם לגמרי. לכל מקום ולכל מסע שהם היו הולכים אליו הם היו באים עם כדורגל ביד ובכל רחוב היה מגרש כדורגל. חוקי הגלקסיה היו מאוד נוקשים והיו עורפים ראשים לאנשים שגנבו כיכר לחם קט! הם היו נותנים מוות ברעב ומוות מקריעה לגזרים על-ידי אריות!!! אבל רק מוות אחד הם לא נתנו: מוות של אי-צפייה בכדורגל לעולם ועד. זה נחשב כמוות מענה מכדי שהאכזריים שבכוכב יתנו אותו. פעם איש אחד רצח את קיסר הגלקסיה ואת כל בני-משפחתו כדי להפוך לקיסר בעצמו אבל זה לא הצליח לו וכשעלה הקיסר החדש על כסאו הוא גזר עליו מוות על-ידי גזירה במספריים בתוספת אריות מסתערים ועל עוזרו מוות ברעב כשהוא קבור לחול עד ראשו. אבל מוות הכדורגל, כך כינו את המוות הזה של לא לראות כדורגל לעולם, שעמד בראש כולם, ונחשב כעינוי הגדול ביותר שבן-אדם יכול לעבור, לא ניתן מעולם. לפני שהוכתר קיסר, השבועה הראשונה שהיה עליו לומר היתה "אני נשבע בשם הכדורגל שלעולם לא אשלול את הצפייה בכדורגל ואת המשחק בו משום אדם, אף אם ירצח את כל האנשים ביקום מלבדי ויחריב את כל העולם בצורה נוראה." כשהם היו יוצאים למלחמות, הם תמיד היו עוצרים פעם בשעות אחדות לשחק כדורגל, והם היו שחקני כדורגל מיומנים מאוד, ובכל החלליות הדבר הראשון שהיו בונים היה מגרש כדורגל ענקי. והיתה גלקסיה נוספת, שאנשיה היו חלשים פיזית מאנשי הגלקסיה הכחולה (ככה נקראה הגלקסיה של האנשים החזקים כחולי-העור) והיו בעלי עור ורוד והגלקסיה שלהם נקראה הגלקסיה הורודה. אנשים אלה היו אנשים מעודנים יותר אם כי הם לא רצו שיחשבו עליהם ככה (עדינות נראתה להם תכונה של החלש, הנחות והנשלט ואגרסיביות תכונה של החזק, הנעלה והשולט, ויתכן שצדקו) והחוקים בגלקסיה הורודה לא היו כה נוקשים. אבל היה דבר אחד שבו עלו על הכחולים לאין שיעור: עניין הכדורגל. הורודים יכלו לא לראות כדורגל במשך כל ימי חייהם, לדעת שהוא קיים, ובכל-זאת לא להרגיש כל רע בגלל זה. הם לא נהגו לדבר הרבה על כדורגל ומוות בגלל אי-שיחוק כדורגל לא עלה מעולם על דעתם. ועכשיו אספר לכם על תרבות שתי הגלקסיות: לאנשים הורודים ההורמון המקודש היה אסטרוגן, ומשני לו, הפרוגסטרון. הכרומוזום המוערץ עליהם היה כרומוזום X (מצד האבא) והסמל הגלקטי שלהם היה עיגול ומתחתיו צלב. לכחולים ההורמון המוערץ והנסגד היה טסטוסטרון (היה להם אותו הרבה יותר מלורודים) ומשני לו אנדרוגן, הכרומוזום המוערץ עליהם היה כרומוזום Y והסמל הגלקטי שלהם היה עיגול ומעליו באלכסון נוטה ימינה חץ. שתי הגלקסיות הכילו גם זכרים וגם נקבות. אצל הכחולים הזכרים הכחולים רדו בנקבות הכחולות ושלטו בהן ואילו אצל הורודים היה שוויון בין גברים לנשים. המשך יבוא...