סיפור שהתחלתי לכתוב אשמח לתגובות
פרק 1 הם היו שלושה בחורים מישיבת מיר שבירושלים בגילאי אמצע העשרים שלהם לאחר שעברו המון חוויות קשות בתוככי מערכת הדיקטטורה החרדית הם נטשו את אמונתם באלוהים בתורה ובמצוות לחלוטין ונעשו חילונים לגמרי מטעמי נוחיות קרי תנאים משפחתיים וחברתיים (סוציולוגיה בלעז) הם לא שינו פסיק מהופעתם החיצונית אבל בתוך פנימה הכול היה 'רקוב' כלפי חוץ איש לא ידע עד להיכן 'התדרדרו' אבל בפנימיותם הם כפרו בכול והם חיו חיים משוגעים מידי פעם היו יורדים ל'שבת תל אביב' כפי שכינו זאת בעגה שלהם שם באוירת עיר החטאים היו מחליפים את מחלצותיהם בגינסים וחולצות טי וללא כיפה או כל סימן חרדי/דתי אחר היו נכנסים לפאבים העשנים לאחר שסעדו את ליבם בצ'יזבורגר עסיסי במקדונלדס ומתהוללים עד לאובדן חושים בדרך כלל הם היו מתעוררים בבקרים (צהרי יום השבת) הלומי אלכוהול וסמים קלים כשבזרועותיהם חבוקה לה איזו יפהפיה מדהימה איתה בילו את הלילה הארוך בתענוגות בשרים כלשונותיהם תרות בתאוותנות את מסתורי הגוף הנשי המפעים לאחר שבת אותה העבירו בסקס פרוע ולפעמים גם בקינוח של סרט טוב בקולנוע היו חוזרים לישיבה שמחים וטובי לב הם התגוררו בדירה משותפת ברחוב בהר"ן שבבית ישראל וביומיום הם הקפידו לנהל אורח חיים שונה לחלוטין אחד מהשני אלי היה הפילוסוף שבחבורה לסדר א' היה מגיע (ללא תפילין ו/או תפילה כמובן) ולומד בהתמדה עם אחד הבחורים המצוינים הקסם האינטלקטואלי שבחושן משפט משך אותו והוא נהנה לבלות שעות בהתנצחויות סבוכות בהגדרותיו הדקות של ר' שמעון בתנאים או בהבחנותיו של הברכת שמואל סיפרו שיוסל שרייבר האגדי התבטא עליו ואמר שכבר 20 שנה לא נתקל בכשרון כזה ובערבים היה לומד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה למודי פילוסופיה והוא היה קרוב לקבלת תואר ראשון מוישי היה הביזנסמן שבחבורה הוא עבד במשך כל היום בחנות צ'ינג' (חלפן כספים) בגאולה ואף ניהל מסחר ענף במט"ח תוך שהוא לא מושך ידו מהשקעות פיננסיות נוספות מראהו התם לא הסגיר את העסקים המסועפים שניהל ובערב קבע עיתים לתורה (פעמיים בשבוע בערך) במטרה לשמר תדמית מסוימת של 'ישיבע בוחער' ואילו אבי היה הנייעסן שבחבורה עסקן צמרת שהיה מעורב בכל ההתרחשויות הפולטיות הפנימיות והחיצוניות שהתנהלו בקרב הציבור החרדי המפולג והמורכב הוא שימר מערכת קשרים סבוכה עם עסקנים מחצרות שונות ואף נודע כמתווך נפלא בין חצרות שנקלעו לסיכסוך זה או אחר הוא הקפיד לאסו ולתעד כל חומר מרשיע שהתגלגל לידו בפרט בענינים חסויים ואף ניהל ארכיון מסודר בתוך ביתו הוא קבע את מושבו בבתי במדרש של מיר שם ניהל סביבו קהילות קהילות של צמאי אקשן ונייעס אותם הפציץ מפעם לפעם בחדשה הספרותית האחרונה מלבד להם היה לעוד מישהו מפתח לדירתם מיכל היתה נכדתו של האדמו"ר מראדיטשקוב שלאחר חודשים ספורים של נישואין לבן דודה הפרוש ברחה מממשפחתה מעמה ומאלוהיה והתפקרה לחלוטין רשמית היא חיה בדירה ברחביה עם עוד סטודנטים שלמדו כמוה באוניברסיטה העברית בהר הצופים שם התידדה עם נוגה נערה דתית לאומית מהישוב שילה לשעבר ושמלאנית קיצונית בהווה לשתיים האלו היה מפתח לדירתם של הבחורים הנ"ל משם ניהלו רשת שמטרתה היתה לסיע לבנות דתיות במצוקה מיכל הייתה תמירה וחטובה שערה הבלונדיני הארוך גלש בחינניות על פניה הנאים שמהן נשקף מבט של בטחון עצמי והתרסה עיניה הירוקות נצצו בפיקחות ולגופה לבשה במתכוון בגדים שיעוררו את חמת זעמם של אלו המבקשים להסתובב בצניעות ברחובות ובשכונות החרדים נוגה הייתה נמוכה ממנה במעט שיער שחור חלק ומשיי עיניים חומות גדולות וטובות וגם אחרי תואר שני ב(ביקורת ה)מקרא עדיין התהלכה בפשטות האופינית לאלו החיים באורות הקודש ובהתנחלויות אם כי הצניעות הייתה מידה מגונה אצלה והיא דאגה להבליט את גופה היפיפה ערב אחד חזר אבי נרגש לדירה וכשכולו נסער פנה לחביריו לדעה ואמר להם כי נקעה נפשו מהנבלה האחרונה בענין האוטובוסים וקווי המהדרין לא יתכן זעק כשהוא מרטיט מהתרגשות שפנאטים יכתיבו את סדר יומנו אסור לתת לקיצוניים האלו להכתיב לכולנו איך לחיות אניחנו נראה בקרוב כמו אמא טאליבאן לפחות אם לא שבקרוב יבוא הקץ לחיים בכלל עלינו לעשות מעשה אלי שהיה תחת השפעת הפסטיבל הבלתי נגמר של הסוררת (שרה איינפלד) הסכים תוך שהוא מוסיף ומציין כי צריך לשים לזה סוף וכי גמר בדעתו כי לא יתכן שסוטים בני העדה החרדית למיניהם וראשי וועדות הצניעות אלו שישבו בבית סוהר על אונס יוכלו לקבוע לציבור מה טוב ומה רע מוישי האדיש הוציא מכיסו סכום מכובד והכניס לקרן האגודה וכך נוסדה לה בגאון ברית החופשיים
פרק 1 הם היו שלושה בחורים מישיבת מיר שבירושלים בגילאי אמצע העשרים שלהם לאחר שעברו המון חוויות קשות בתוככי מערכת הדיקטטורה החרדית הם נטשו את אמונתם באלוהים בתורה ובמצוות לחלוטין ונעשו חילונים לגמרי מטעמי נוחיות קרי תנאים משפחתיים וחברתיים (סוציולוגיה בלעז) הם לא שינו פסיק מהופעתם החיצונית אבל בתוך פנימה הכול היה 'רקוב' כלפי חוץ איש לא ידע עד להיכן 'התדרדרו' אבל בפנימיותם הם כפרו בכול והם חיו חיים משוגעים מידי פעם היו יורדים ל'שבת תל אביב' כפי שכינו זאת בעגה שלהם שם באוירת עיר החטאים היו מחליפים את מחלצותיהם בגינסים וחולצות טי וללא כיפה או כל סימן חרדי/דתי אחר היו נכנסים לפאבים העשנים לאחר שסעדו את ליבם בצ'יזבורגר עסיסי במקדונלדס ומתהוללים עד לאובדן חושים בדרך כלל הם היו מתעוררים בבקרים (צהרי יום השבת) הלומי אלכוהול וסמים קלים כשבזרועותיהם חבוקה לה איזו יפהפיה מדהימה איתה בילו את הלילה הארוך בתענוגות בשרים כלשונותיהם תרות בתאוותנות את מסתורי הגוף הנשי המפעים לאחר שבת אותה העבירו בסקס פרוע ולפעמים גם בקינוח של סרט טוב בקולנוע היו חוזרים לישיבה שמחים וטובי לב הם התגוררו בדירה משותפת ברחוב בהר"ן שבבית ישראל וביומיום הם הקפידו לנהל אורח חיים שונה לחלוטין אחד מהשני אלי היה הפילוסוף שבחבורה לסדר א' היה מגיע (ללא תפילין ו/או תפילה כמובן) ולומד בהתמדה עם אחד הבחורים המצוינים הקסם האינטלקטואלי שבחושן משפט משך אותו והוא נהנה לבלות שעות בהתנצחויות סבוכות בהגדרותיו הדקות של ר' שמעון בתנאים או בהבחנותיו של הברכת שמואל סיפרו שיוסל שרייבר האגדי התבטא עליו ואמר שכבר 20 שנה לא נתקל בכשרון כזה ובערבים היה לומד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה למודי פילוסופיה והוא היה קרוב לקבלת תואר ראשון מוישי היה הביזנסמן שבחבורה הוא עבד במשך כל היום בחנות צ'ינג' (חלפן כספים) בגאולה ואף ניהל מסחר ענף במט"ח תוך שהוא לא מושך ידו מהשקעות פיננסיות נוספות מראהו התם לא הסגיר את העסקים המסועפים שניהל ובערב קבע עיתים לתורה (פעמיים בשבוע בערך) במטרה לשמר תדמית מסוימת של 'ישיבע בוחער' ואילו אבי היה הנייעסן שבחבורה עסקן צמרת שהיה מעורב בכל ההתרחשויות הפולטיות הפנימיות והחיצוניות שהתנהלו בקרב הציבור החרדי המפולג והמורכב הוא שימר מערכת קשרים סבוכה עם עסקנים מחצרות שונות ואף נודע כמתווך נפלא בין חצרות שנקלעו לסיכסוך זה או אחר הוא הקפיד לאסו ולתעד כל חומר מרשיע שהתגלגל לידו בפרט בענינים חסויים ואף ניהל ארכיון מסודר בתוך ביתו הוא קבע את מושבו בבתי במדרש של מיר שם ניהל סביבו קהילות קהילות של צמאי אקשן ונייעס אותם הפציץ מפעם לפעם בחדשה הספרותית האחרונה מלבד להם היה לעוד מישהו מפתח לדירתם מיכל היתה נכדתו של האדמו"ר מראדיטשקוב שלאחר חודשים ספורים של נישואין לבן דודה הפרוש ברחה מממשפחתה מעמה ומאלוהיה והתפקרה לחלוטין רשמית היא חיה בדירה ברחביה עם עוד סטודנטים שלמדו כמוה באוניברסיטה העברית בהר הצופים שם התידדה עם נוגה נערה דתית לאומית מהישוב שילה לשעבר ושמלאנית קיצונית בהווה לשתיים האלו היה מפתח לדירתם של הבחורים הנ"ל משם ניהלו רשת שמטרתה היתה לסיע לבנות דתיות במצוקה מיכל הייתה תמירה וחטובה שערה הבלונדיני הארוך גלש בחינניות על פניה הנאים שמהן נשקף מבט של בטחון עצמי והתרסה עיניה הירוקות נצצו בפיקחות ולגופה לבשה במתכוון בגדים שיעוררו את חמת זעמם של אלו המבקשים להסתובב בצניעות ברחובות ובשכונות החרדים נוגה הייתה נמוכה ממנה במעט שיער שחור חלק ומשיי עיניים חומות גדולות וטובות וגם אחרי תואר שני ב(ביקורת ה)מקרא עדיין התהלכה בפשטות האופינית לאלו החיים באורות הקודש ובהתנחלויות אם כי הצניעות הייתה מידה מגונה אצלה והיא דאגה להבליט את גופה היפיפה ערב אחד חזר אבי נרגש לדירה וכשכולו נסער פנה לחביריו לדעה ואמר להם כי נקעה נפשו מהנבלה האחרונה בענין האוטובוסים וקווי המהדרין לא יתכן זעק כשהוא מרטיט מהתרגשות שפנאטים יכתיבו את סדר יומנו אסור לתת לקיצוניים האלו להכתיב לכולנו איך לחיות אניחנו נראה בקרוב כמו אמא טאליבאן לפחות אם לא שבקרוב יבוא הקץ לחיים בכלל עלינו לעשות מעשה אלי שהיה תחת השפעת הפסטיבל הבלתי נגמר של הסוררת (שרה איינפלד) הסכים תוך שהוא מוסיף ומציין כי צריך לשים לזה סוף וכי גמר בדעתו כי לא יתכן שסוטים בני העדה החרדית למיניהם וראשי וועדות הצניעות אלו שישבו בבית סוהר על אונס יוכלו לקבוע לציבור מה טוב ומה רע מוישי האדיש הוציא מכיסו סכום מכובד והכניס לקרן האגודה וכך נוסדה לה בגאון ברית החופשיים