סיפור שכך היה.

שפִירית

New member
סיפור שכך היה.

אתמול בעת שוטטותי בקניון האזורי, נכנסתי לחנות דיסקים בכדי לחפש מתנת שחרור לחברה טובה, שמעתי כמה דיסקים נהנתי מכמה שירים אך בסוף, איך לא, בחרתי את "יציאה" של הגדול מכולם, שלום חנוך. בעת נסיעתי הביתה, לא יכלתי פשוט לשבת באוטובוס ולהסתכל על המתנה עטופה. אז קרעתי אותה. פתחתי את הדיסק. והתחלתי לזמזם לעצמי את השירים ולקרוא את המילים. כשהגעתי הביתה, מה לעשות, צריך עכשיו לעטוף מחדש, לא? אז פה הקטע. כבר הרבה זמן רציתי שמישהו יקנה לי את האלבום, אך זה לא קרה.. והרי ממתי אני קונה לעצמי מתנות? איך יכול להיות שקניתי מתנה לחברה ובסוף גנבתי לה אותה לפני שנתתי לה? כנראה שככה זה.. שאת קונה את המתנה הגדולה מכולם
 
למעלה