סיפור שכתבתי לנכדתי שחר - "סוס העץ"
סוס העץ / מאת: סבתא שרית ליום הולדתה קיבלה שחר סוס עץ. היה זה סוס עץ יפה, צבוע בצבעי אדום, צהוב וירוק. "כמו רמזור", אמרה שחר לאמא. "נכון", ענתה אמא. שחר עלתה על גבי הסוס,משכה במושכות וקראה: "דיו! דיו! דיו! ". והסוס התנדנד, קדימה ואחורה, קדימה ואחורה, אך להתקדם לא יכול. "אמא!", קראה שחר. "אני רוצה שהסוס ידהר רחוק" "לאן רחוק?", שאלה אמא. "רחוק רחוק, להרים, ליערות", ענתה שחר. "טוב!", אמרה אמא. "בואי נדהר יחד להרים גבוהים וליערות רחוקים". "באמת? שתינו יחד נגיע לשם?", שאלה שחר. "בואי, ננסה", ענתה אמא. אמא התיישבה על השטיח קרוב לשחר, וספרה לה על ילד וילדה שהיתה להם סוסה, וכאשר רכבו עליה הגיעו לכל מקום... לסבא ולסבתא, לגן הילדים, וגם לחברים.... ופעם אחת כשרכבו על גב הסוסה ורצו להגיע לסבא ולסבתא, קרה להם מקרה לא נעים. "מה קרה להם?", שאלה שחר. "הסוסה הגיעה ליער גדול וטעתה בדרך", המשיכה אמא את הספור. "והם לא פחדו?", שאלה שחר בדאגה. "כן! הם פחדו מאוד, אבל...", המשיכה אמא, "פתאום, הופיע גמד קטן". "גמד אמיתי?", שאלה שחר. "כן!" , ענתה אמא, "גמד קטן-קטן, הוא חבש כובע גדול ובידו שרביט קסמים." "מה הוא עשה בשרביט ?", שאלה שחר. " בשרביט הקסמים הוא נגע בסוסה,, וראו זה פלא! הסוסה פנתה לשביל נסתר, ופסעה בו בטחון, כאילו הכירה את השביל..." "ומה קרה לגמד?", שאלה שחר בהשתוממות. "הגמד נעלם,, לחשה אמא. "נעלם? לאן?", המשיכה שחר ושאלה. ,למקום לא ידוע", ענתה אמא. "בית סתרים היה לגמד, ואיש לא ידע היכן הוא" "והילדים? לאן הם הגיעו?" שאלה שחר. "הסוסה הובילה אותם ביער הגדול והאפל ישר ל...." "לאן, אמא?", שחר היתה כל כך מתוחה. "הסוסה הגיעה לבית של סבא וסבתא" סבא וסבתא עמדו בפתח הבית, והורידו את הילדים הנרגשים מגב הסוסה. "היכן הייתם?", שאלה סבתא בדאגה. "הגעתם קצת באיחור", הוסיף סבא. הילדים שתקו. הם לא כל כך רצו לספר לסבא ולסבתא היכן היו. היה להם סוד מתוק, והם רצו לשמור אותו רק לעצמם. שחר, המשיכה להתנדנד על סוס העץ שלה, עצמה את עיניה, ובדמיונה ראתה את היער הגדול, את הגמד הקטן עם שרביט הפלאים, את הסוסה והילדים.... פתאום, פקחה שחר את עיניה ואמרה לאמא: "אמא, צדקת, באמת טיילנו במקום יפה, איזה כיף היה לנו...!"
סוס העץ / מאת: סבתא שרית ליום הולדתה קיבלה שחר סוס עץ. היה זה סוס עץ יפה, צבוע בצבעי אדום, צהוב וירוק. "כמו רמזור", אמרה שחר לאמא. "נכון", ענתה אמא. שחר עלתה על גבי הסוס,משכה במושכות וקראה: "דיו! דיו! דיו! ". והסוס התנדנד, קדימה ואחורה, קדימה ואחורה, אך להתקדם לא יכול. "אמא!", קראה שחר. "אני רוצה שהסוס ידהר רחוק" "לאן רחוק?", שאלה אמא. "רחוק רחוק, להרים, ליערות", ענתה שחר. "טוב!", אמרה אמא. "בואי נדהר יחד להרים גבוהים וליערות רחוקים". "באמת? שתינו יחד נגיע לשם?", שאלה שחר. "בואי, ננסה", ענתה אמא. אמא התיישבה על השטיח קרוב לשחר, וספרה לה על ילד וילדה שהיתה להם סוסה, וכאשר רכבו עליה הגיעו לכל מקום... לסבא ולסבתא, לגן הילדים, וגם לחברים.... ופעם אחת כשרכבו על גב הסוסה ורצו להגיע לסבא ולסבתא, קרה להם מקרה לא נעים. "מה קרה להם?", שאלה שחר. "הסוסה הגיעה ליער גדול וטעתה בדרך", המשיכה אמא את הספור. "והם לא פחדו?", שאלה שחר בדאגה. "כן! הם פחדו מאוד, אבל...", המשיכה אמא, "פתאום, הופיע גמד קטן". "גמד אמיתי?", שאלה שחר. "כן!" , ענתה אמא, "גמד קטן-קטן, הוא חבש כובע גדול ובידו שרביט קסמים." "מה הוא עשה בשרביט ?", שאלה שחר. " בשרביט הקסמים הוא נגע בסוסה,, וראו זה פלא! הסוסה פנתה לשביל נסתר, ופסעה בו בטחון, כאילו הכירה את השביל..." "ומה קרה לגמד?", שאלה שחר בהשתוממות. "הגמד נעלם,, לחשה אמא. "נעלם? לאן?", המשיכה שחר ושאלה. ,למקום לא ידוע", ענתה אמא. "בית סתרים היה לגמד, ואיש לא ידע היכן הוא" "והילדים? לאן הם הגיעו?" שאלה שחר. "הסוסה הובילה אותם ביער הגדול והאפל ישר ל...." "לאן, אמא?", שחר היתה כל כך מתוחה. "הסוסה הגיעה לבית של סבא וסבתא" סבא וסבתא עמדו בפתח הבית, והורידו את הילדים הנרגשים מגב הסוסה. "היכן הייתם?", שאלה סבתא בדאגה. "הגעתם קצת באיחור", הוסיף סבא. הילדים שתקו. הם לא כל כך רצו לספר לסבא ולסבתא היכן היו. היה להם סוד מתוק, והם רצו לשמור אותו רק לעצמם. שחר, המשיכה להתנדנד על סוס העץ שלה, עצמה את עיניה, ובדמיונה ראתה את היער הגדול, את הגמד הקטן עם שרביט הפלאים, את הסוסה והילדים.... פתאום, פקחה שחר את עיניה ואמרה לאמא: "אמא, צדקת, באמת טיילנו במקום יפה, איזה כיף היה לנו...!"