פילוסוף רוחני33
Well-known member
פעם היה כפר קטן. אנשים גרו בו בשקט והאמינו באמונות תפלות. הזקנים החכמים ישבו במרכז הכפר, מבודדים מכולם, ועסקו בפעולות מאגיות כצירוף חפצים. אמנות מופלאה נוצרה בכפר. אנשי הכפר עבדו ביחד הרבה זמן על יצירה גדולה של עיגול כחול, שנכנס לתוך עצמו. כולם שם היו עניים ולא הצטרכו שום דבר. כל יום היו מביטים כולם בעיגול וחושבים על הכפר ועל חלקם בו.
יום אחד, הלך איש בכפר לנהר לדוג דגים. במקום דג, עלה בחכתו בקבוק סגור בפקק. הוא לא ידע מה יש בבקבוק, ולקח אותו לביתו. כשהגיע לביתו, התיישב אל השולחן ופתח את הבקבוק. בבת אחת יצא ממנו שד שחור ונורא. הבית נעשה אפור ומסריח, והשד השתלט על כל הבית ויצא ממנו לעבר הכפר.
אנשי הכפר נלחמו בשד, נועצו בחכמים ונעזרו במנהגיהם ובאמונותיהם. השד הלך ומילא את הכפר. כשבאו להסתכל בעיגול המצויר, הוא נראה פתאום שחור, דק ושטוח כקדירה וחסר משמעות.
השד כבר מילא את הכפר. רוחות שחורות וחזקות נשבו בכוח והפחידו את כולם. החכמים נראו מבוהלים והסתודדו ביניהם כל היום והלילה.
בוקר אחד, נשמעה צרימה חזקה שהגיעה מלמעלה בשמיים הגבוהים והתפשטה בכפר במהירות רבה מאוד. כל האנשים סתמו את אוזניהם, כי לא יכלו לסבול את הצרימה. השד התחיל לפתח זרועות. מכונה ירוקה עלתה בשמיים והקשיבה באוזנייה גדולה לכל המתרחש באזור. האנשים פחדו ולא זזו ממקומם. היה נדמה, שהמכונה רוצה לאכול אותם חיים. הצרימה נמשכה כל היום בלי הפסקה, וזה היה מפחיד מאוד.
אז התחילו לעלות ולהתפתח עוד ועוד זרועות מתכת כחולות מחוברות בסיבוכים מורכבים. המכונה גדלה עד שהסתירה את השמש, והיה חושך בכל הכפר. אנשי הכפר באו לחכמים והתחננו בפניהם, שייתנו עצה לפני שכולם ימותו מהחושך הנורא. חכם אחד אמר, שהלילה בחצות יבוא הקיץ. אז השמש תהיה בשיאה ואולי תצליח לפרוץ את המכונה השדית.
אנשים היו מדוכאים וברחו לשינה עמוקה. למחרת, קרה נס וכל אנשי הכפר קמו בדיוק באותה שעה בבוקר. הקיץ התחיל, ושמש חזקה האירה עליהם. השמש התגברה על המכונה. העיגול המצויר שוב היה כחול ויפה, ואנשי הכפר באו לנשקו. השמש שלחה מבט מחייך מבעד לבנייני העץ, החימר והאבן, עפיפונים לבנים עלו ביחד ועפו בשמיים, ופתאום חצה את השמיים מהר מטוס לבן ונעלם באופק.
יום אחד, הלך איש בכפר לנהר לדוג דגים. במקום דג, עלה בחכתו בקבוק סגור בפקק. הוא לא ידע מה יש בבקבוק, ולקח אותו לביתו. כשהגיע לביתו, התיישב אל השולחן ופתח את הבקבוק. בבת אחת יצא ממנו שד שחור ונורא. הבית נעשה אפור ומסריח, והשד השתלט על כל הבית ויצא ממנו לעבר הכפר.
אנשי הכפר נלחמו בשד, נועצו בחכמים ונעזרו במנהגיהם ובאמונותיהם. השד הלך ומילא את הכפר. כשבאו להסתכל בעיגול המצויר, הוא נראה פתאום שחור, דק ושטוח כקדירה וחסר משמעות.
השד כבר מילא את הכפר. רוחות שחורות וחזקות נשבו בכוח והפחידו את כולם. החכמים נראו מבוהלים והסתודדו ביניהם כל היום והלילה.
בוקר אחד, נשמעה צרימה חזקה שהגיעה מלמעלה בשמיים הגבוהים והתפשטה בכפר במהירות רבה מאוד. כל האנשים סתמו את אוזניהם, כי לא יכלו לסבול את הצרימה. השד התחיל לפתח זרועות. מכונה ירוקה עלתה בשמיים והקשיבה באוזנייה גדולה לכל המתרחש באזור. האנשים פחדו ולא זזו ממקומם. היה נדמה, שהמכונה רוצה לאכול אותם חיים. הצרימה נמשכה כל היום בלי הפסקה, וזה היה מפחיד מאוד.
אז התחילו לעלות ולהתפתח עוד ועוד זרועות מתכת כחולות מחוברות בסיבוכים מורכבים. המכונה גדלה עד שהסתירה את השמש, והיה חושך בכל הכפר. אנשי הכפר באו לחכמים והתחננו בפניהם, שייתנו עצה לפני שכולם ימותו מהחושך הנורא. חכם אחד אמר, שהלילה בחצות יבוא הקיץ. אז השמש תהיה בשיאה ואולי תצליח לפרוץ את המכונה השדית.
אנשים היו מדוכאים וברחו לשינה עמוקה. למחרת, קרה נס וכל אנשי הכפר קמו בדיוק באותה שעה בבוקר. הקיץ התחיל, ושמש חזקה האירה עליהם. השמש התגברה על המכונה. העיגול המצויר שוב היה כחול ויפה, ואנשי הכפר באו לנשקו. השמש שלחה מבט מחייך מבעד לבנייני העץ, החימר והאבן, עפיפונים לבנים עלו ביחד ועפו בשמיים, ופתאום חצה את השמיים מהר מטוס לבן ונעלם באופק.