סיפור שנזכרתי בו בעקבות שירה של

  • פותח הנושא aiziq
  • פורסם בתאריך

aiziq

New member
סיפור שנזכרתי בו בעקבות שירה של

סנדרלין על האושר הפורפורציונאלי: מספרים על אחד שיום אחד התעורר מחלום בו נאמר לו- קום וחפש משמעות בחייך. והלה יצא מביתו והחל מסתובב אנה ואנה מבקש את המקרה כי יזמן לו הרפתקאות אשר יובילוהו אל משמעות חייו. (יכולתי להמשיך בטיול דרך שבעת הימים והררי החושך אך אגיע לעניין ברשותכם) יום אחד מצא עצמו בבית קברות אשר בו מצבות אבן. הסתכל בכתובת על אחת המצבות וראה:"פ"נ רות בת מנשה בת 5 שנים במותה", המשיך למצבה הבאה וראה:"פ"נ יצחק בן נחום בן 3 שנים במותו" וכך הלאה והלאה 5 שנים,2 שנים 7 שנים- כל בית הקברות. נקרה על דרכו אדם מבוגר. שאלו:" סלח לי, אדוני, אני זר כאן ואני רואה כי בית הקברות הזה מלא בגוויות של ילדים, האם מגפה תקפה את הישוב?" ענה לו:" בכפרנו, עת נאסף אדם אל אלוהיו, סופרים ומונים את הימים בהם היה מאושר, ואת סכומם אנו רושמים על המצבה כימי חייו". הקשיב ההלך קשב רב וחזר אל ביתו.
 
../images/Emo45.gifאיזה יופי איציק תודה שחלקת

איתנו את הסיפור היפה הזה, לא הכרתי אותו אבל אתה יודע הוא ממש מתאים
ויכול היה בקלות לשמש השראה נהנתי ותודה איצוש סנדרלין
 
למעלה