סיפור ששמעתי

[שָרוֹנִי]

סיפור ששמעתי ../images/Emo127.gif

חזרתי לא מזמן מהרצאה .... אתם חייבים לשמוע...את הסיפור ... יום קיץ שמש בחוץ ים כמו מראה ..חלק חלק ללא רוח וללא גלים ..

נכנס לים מתלהב כולו ..פעם ראשונה שלו בים באותו קיץ ...כולו בהתלהבות שוחה שוחה להנאתו המים סביבו ...שוחה בקצב נהנה מכל רגע ...פתאום

רואה עצמו בלב ים ..לא רואה את היבשה השעה שעת אחה"צ, רוחות מתחילות לנשב מרימות גלים והוא ...

נכנס ללחץ ...מתחיל לאבד כוחות ...וגם עשתונות ...לאט לאט ...בלו בלו טובע ... אדם אחר מגיע לאותו מצב ..שוחה שוחה ......מגיע פתאום ללב ים . לא רואה חוף ..הגלים מתחילים לעלות ...האיש מתחיל לדבר אל עצמו ...ואומר ,נגד כוחות הטבע אני הריי לא יכול. ..החליט האיש ...להרים רגליו ולצוף...האיש נח ...שכב על המים והרגיע את עצמו ...ואמר כך שיהיה לי כח אמשיך ..אחכה לשעת כושר ואז אנסה לשחות ....כמובן שהאיש השני ניצל .... ומה מוסר ההשכל ...כאשר אתה מגיע למצב שאתה מתחיל להרגיש מותש ואין לך כוחות להמשיך ...פשוט תצוף ...חכה לשעת כושר ..ואז עלה על הגל שיעזור לך להגיע לאן שאתה חפץ...

 

[אהובה.א]

מקסיםםםםםםםםם שרוני

לפעמים אנשים בשפל המדרגה נמצאים בגלל בעיות אלה ואחרות. מי שמסוגל להתגבר על הכל - שורד. אולם , לצערנו , לאחרונה הרבה לא מסוגלים לשרוד ומאבדים עצמם לדעת. אלה הם אנשים חלשי אופי שלא מסוגלים להתמודד עם גורלם. כנראה ששעת הכושר שלהם חלפה מעליהם ללא יכולת להבחין בה או לתפוס אותה בידיהם. לילה טוב לך

 

[bell2002]

לא מדובר באנשים חסרי אופי בכלל

נכון שאינם מסוגלים כרגע להתמודד עם גורלם, אבל בשביל זה יש משפחה. האנשים האלה שהתאבדו בגלל קשיים כלכליים חשבו שאף אחד לא יושיט להם יד! כולל בני משפחתם! לכל אדם יש תקופות בחיים שגורלו מקשה עליו, אבל המשפחה צריכה לסייע ולתמוך. אם במשפחה מתייחסים אחד לשני כמו אדם לאדם זאב - אז אדם יכול לחשוב שלא נותר לו אלא להתאבד. אנחנו חיים בחברה כל-כך אכזרית, שרק הופכת אכזרית יותר ויותר בגלל המצב הכלכלי הגרוע בארץ. יש זילות גדול מאוד בכבוד האדם, אין ערך להשקעה ולעבודה כי הרי אם טעית (לא עלינו) מיד מפטרים אותך כיוון שיש בחוץ עוד 500 זאבים מנוסים שמוכנים לעבוד חצי בחינם. ומי ששואל, אז לא, אני לא מדברת מנסיון אישי. אני פשוט רואה איך מתייחסים לאנשים.

 

[bell2002]

וסיפור הפוך

שתי צפרדעים נפלו לתוך כד חלב. הראשונה נכנסה לפניקה נסתה לצאת מהכד ולא הצליחה, בלעה חלב וניסתה לשאוף אויר ורק בלעה עוד ועוד חלב ובסוף טבעה. השניה נבהלה נורא שהיא לבד בכד וגם ראתה מה קרה לחברתה הטובה והתחילה לבעוט ברגליים חזק חזק ועוד ועוד, למרות שהיתה נורא עייפה ומותשת היא ידעה שאם רק תפסיק היא תתחיל לבלוע חלב ולטבוע וכך המשיכה לבעוט ולבעוט בחלב ופתאום הרגישה שהחלב נעשה צמיגי יותר ויותר עד שנוצר גוש חמאה. עלתה הצפרדע על החמאה וזינקה מתוך הכד החוצה. מסקנה? לא לותר להמשיך לבעוט ולבעוט עד שמצליחים...

 

[anat30g]

ועוד סיפור על צפרדעים ויאוש

כוחן של מילים