סיפור

דני קם מהמשגל עם דנה ואמר לה: "חכי רגע, אני צריך ללכת לעשות משהו". הוא יצא מהבית, עלה לשמיים, הרג את אלוהים, שלט בעולם במקום אלוהים והפך את העולם למושלם. כל האנשים והיצורים חיו לנצח ביקום, ולא היו מחלות, מלחמות, מריבות, אסונות או צרות. כולם ידעו הכול והיו גאונים, צדיקים, יפי תואר, חזקים ומושלמים. כל המקומות ביקום היו יפהפיים. היו אינסוף משאבים וכולם מעולים. כל המחשבות היו יפות ומעניינות וכל הרגשות נעימים. כולם היו רק שמחים ומאושרים תמיד, רק עזרו זה לזה ולא עשו מעשים רעים. אז דני נזכר שהוא צריך לחזור לדנה, נכנס הביתה וראה שדנה כבר התלבשה והלכה.
 
נערך לאחרונה ב:
דני קם מהמשגל עם דנה ואמר לה: "חכי רגע, אני צריך ללכת לעשות משהו". הוא יצא מהבית, עלה לשמיים, הרג את אלוהים, שלט בעולם במקום אלוהים והפך את העולם למושלם. כל האנשים והיצורים חיו לנצח, ולא היו מחלות, מלחמות, מריבות, אסונות או צרות. כולם ידעו הכול והיו גאונים, צדיקים, יפי תואר, חזקים ומושלמים. כל המקומות בעולם היו יפהפיים, כל המחשבות היו יפות ומעניינות וכולם היו רק שמחים ומאושרים תמיד. אז דני נזכר שהוא צריך לחזור לדנה, הוא נכנס הביתה וראה שדנה כבר התלבשה והלכה.

דני קם מהמשגל עם דנה ואמר לה: "חכי רגע, אני צריך ללכת לעשות משהו". הוא יצא מהבית, עלה לשמיים, הרג את אלוהים, שלט בעולם במקום אלוהים והפך את העולם למושלם. כל האנשים והיצורים חיו לנצח ביקום, ולא היו מחלות, מלחמות, מריבות, אסונות או צרות. כולם ידעו הכול והיו גאונים, צדיקים, יפי תואר, חזקים ומושלמים. כל המקומות ביקום היו יפהפיים, כל המחשבות היו יפות ומעניינות וכולם היו רק שמחים ומאושרים תמיד, רק עזרו כל הזמן זה לזה ולא עשו שום מעשים רעים. אז דני נזכר שהוא צריך לחזור לדנה, הוא נכנס הביתה וראה שדנה כבר התלבשה והלכה.

פילוסוף,
אתה מתאר עולם משעמם "עד מות"
למה אתה חושב כך? ניסיתי לתאר אוטופיה. בכל מקרה, הרעיון הוא שגם אם יש אוטופיה מוחלטת היא רק מדומה כי הגיבור בסוף מגלה שזה דמיון שלו ושהאהובה עזבה בעולמו המציאותי הפרטי.
 
למעלה