פילוסוף רוחני33
Well-known member
פועל הזבל היה עובד כל יום כל היום ועד מאוחר בלילה, ותמיד היה מלוכלך כולו מהזבל. הוא כמעט לא דיבר, והיו רק מעטים שראו אותו אומר משהו.
דני היה בן שמונה. הוא נכשל בכל דבר בלימודים ולא הצליח אף פעם לעלות כיתה. הוא ידע להגיד רק מעט מלים ולכן כמעט לא דיבר.
דני היה מסתכל בפועל הזבל שהוא עובד קשה. יום אחד ניגש דני לפועל הזבל והציע לו עזרה. הפועל חייך לדני. דני עזר לו לנקות. הפועל שאל אם קשה לו. לא, אמר דני. הפועל אמר, "אני לא רוצה שיהיה לך קשה". דני שתק.
החנווני במכולת היה מוכר ביצים וחלב ואומר לנשים שבלקוחותיו שזה בריא כדי להפרות את האישה. הרבה אנשים ובעיקר נשים התלהבו מזה וקנו הרבה. פועל הזבל היה אומר לדני, שהחנווני רק רוצה להרוויח כסף במרמה.
פקיד עבד בפינת העיר ותמיד דיבר אל כולם מאוד בנימוס, גם לאשתו בבית. כמעט כל מלה שנייה שלו הייתה: תודה, בבקשה, או סליחה. אמר בעיקר משפטים קצרים. כשמישהו נכנס לקבל ממנו שרות, ענה לו בקצרה ובאדיבות ואחר כך אמר" סליחה, עכשיו אני עסוק". אשתו שאלה אותו למה תמיד הוא אומר ללקוחות ללכת, ואמר לה שהוא לא אוהב שרואים אותו. פועל הזבל היה אומר לדני, שאותו פקיד לא יכול להחליט החלטות בעצמו, ושגם הוא הפועל בעצמו לא יודע להחליט בעצמו.
דני פחד לדבר עם אימא שלו על זה שהוא מדבר עם פועל הזבל. היא לא אהבה את זה. במקום זה, הוא היה מדבר אתה על הדברים שפועל הזבל אמר בלי להגיד מי אמר. האם הייתה אומרת לו שהוא ילד חכם. דני אמר לה, שהוא לא מרמה ולא מתבייש שיראו אותו.
סוף סוף, דני עלה כיתה.
דני היה בן שמונה. הוא נכשל בכל דבר בלימודים ולא הצליח אף פעם לעלות כיתה. הוא ידע להגיד רק מעט מלים ולכן כמעט לא דיבר.
דני היה מסתכל בפועל הזבל שהוא עובד קשה. יום אחד ניגש דני לפועל הזבל והציע לו עזרה. הפועל חייך לדני. דני עזר לו לנקות. הפועל שאל אם קשה לו. לא, אמר דני. הפועל אמר, "אני לא רוצה שיהיה לך קשה". דני שתק.
החנווני במכולת היה מוכר ביצים וחלב ואומר לנשים שבלקוחותיו שזה בריא כדי להפרות את האישה. הרבה אנשים ובעיקר נשים התלהבו מזה וקנו הרבה. פועל הזבל היה אומר לדני, שהחנווני רק רוצה להרוויח כסף במרמה.
פקיד עבד בפינת העיר ותמיד דיבר אל כולם מאוד בנימוס, גם לאשתו בבית. כמעט כל מלה שנייה שלו הייתה: תודה, בבקשה, או סליחה. אמר בעיקר משפטים קצרים. כשמישהו נכנס לקבל ממנו שרות, ענה לו בקצרה ובאדיבות ואחר כך אמר" סליחה, עכשיו אני עסוק". אשתו שאלה אותו למה תמיד הוא אומר ללקוחות ללכת, ואמר לה שהוא לא אוהב שרואים אותו. פועל הזבל היה אומר לדני, שאותו פקיד לא יכול להחליט החלטות בעצמו, ושגם הוא הפועל בעצמו לא יודע להחליט בעצמו.
דני פחד לדבר עם אימא שלו על זה שהוא מדבר עם פועל הזבל. היא לא אהבה את זה. במקום זה, הוא היה מדבר אתה על הדברים שפועל הזבל אמר בלי להגיד מי אמר. האם הייתה אומרת לו שהוא ילד חכם. דני אמר לה, שהוא לא מרמה ולא מתבייש שיראו אותו.
סוף סוף, דני עלה כיתה.