סיפור
"ישנו שבט במזרח אפריקה שבו אמנות האינטימיות האמיתית באה לידי ביטוי עוד לפני הלידה. בשבט הזה, תאריך הלידה של הילד אינו נמנה על פי היום של לידתו הפיזית או אפילו יום עיבורו. בשבט הזה יום ההולדת הוא בפעם הראשונה שבה עולה הילד דעתה של האם. מודעת לכוונתה להוליד ילד עם אב מסוים, פורשת האם ומתיישבת לבדה מתחת לעץ. שם היא יושבת ומקשיבה עד שהיא שומעת את שירו של הילד שהיא מקווה ללדת. ברגע ששמעה אותו, היא חוזרת לכפר ומלמדת את האב לשיר אותו כדי שיוכל לשיר אותו יחד כדי שהם מתעלסים, בהזמינם את הילד להצטרף אליהם. לאחר שהילד נוצר, היא שרה את השיר לתינוק שברחמה. אחר כך היא מלמדת את השיר גם את הזקנות ואת המיילדת של הכפר, כך שתוך כדי הצירים והרגע המופלא של הלידה עצמה, הילד מתקבל לצלילי שירו. אחרי הלידה לומד כל הכפר את השיר של החבר החדש ושר אותו לילד כאשר הוא נופל או נפצע. השיר מושר בעת ניצחון, בטקסי חניכה. הוא הופך חלק מטקס הנישואין של הילד שגדל, ובסוף חייו, אהוביו יתאספו סביב ערש מותו וישירו לו את השיר בפעם האחרונה". מתוך: דין אורניש (1999) אהבה והישרדות. ת"א: מטר.
"ישנו שבט במזרח אפריקה שבו אמנות האינטימיות האמיתית באה לידי ביטוי עוד לפני הלידה. בשבט הזה, תאריך הלידה של הילד אינו נמנה על פי היום של לידתו הפיזית או אפילו יום עיבורו. בשבט הזה יום ההולדת הוא בפעם הראשונה שבה עולה הילד דעתה של האם. מודעת לכוונתה להוליד ילד עם אב מסוים, פורשת האם ומתיישבת לבדה מתחת לעץ. שם היא יושבת ומקשיבה עד שהיא שומעת את שירו של הילד שהיא מקווה ללדת. ברגע ששמעה אותו, היא חוזרת לכפר ומלמדת את האב לשיר אותו כדי שיוכל לשיר אותו יחד כדי שהם מתעלסים, בהזמינם את הילד להצטרף אליהם. לאחר שהילד נוצר, היא שרה את השיר לתינוק שברחמה. אחר כך היא מלמדת את השיר גם את הזקנות ואת המיילדת של הכפר, כך שתוך כדי הצירים והרגע המופלא של הלידה עצמה, הילד מתקבל לצלילי שירו. אחרי הלידה לומד כל הכפר את השיר של החבר החדש ושר אותו לילד כאשר הוא נופל או נפצע. השיר מושר בעת ניצחון, בטקסי חניכה. הוא הופך חלק מטקס הנישואין של הילד שגדל, ובסוף חייו, אהוביו יתאספו סביב ערש מותו וישירו לו את השיר בפעם האחרונה". מתוך: דין אורניש (1999) אהבה והישרדות. ת"א: מטר.