סיפור

דני אהב את דנה חברתו. היה תמים אתה ונתן לה מעצמו ומאישיותו. היה נהנה לראות כשחייכה. כעבור כמה זמן התחיל להרגיש רע. ערימות של צרות העיקו עליו, עד שכמעט התמוטט. היה נלחם כדי לא להתמוטט נפשית. בזמן מסוים התחיל לשתות משקאות אלכוהוליים ולעשן. הגיע לשיא הזולות, כמו הפך לזונה זרוקה ברחובות.

הוא הלך לחוף הים. הים האינסופי המושך אותך בקסם חווייתו, מי ידע להעמיק בסודו. הוא שכב על החול והרגיש את המלחלחות המתקתקה מדגדגת את גופו. בחורות שופעות גוף ומלאות פוריות וחיות כיונים שמוכנות להביא את הדור הבא לעולם, שכבו על החול הענק וצרוב המיניות, והשמש העדינה ליטפה את עורן הענוג והמחוטב כמעשי ידי אמן. דני קם והתהלך על החול, בקלילות כשל מי שאין לו שום מקום למהר אליו. פתאום צדה עינו מעין נסיכה קסומה, שנראתה כאישה היפה בעולם, כמו אלה יוונית. הוא ניגש אליה והציע לה באדיבות את ידו.

הם רצו למים, שחו כשני דגים עליזים ותמימים וחזרו רטובים כספוג אחרי שסחט לתוכו כמויות אדירות של מים. הרטיבות דווקא רעננה אותם אבל העיקה עליהם וכלאה אותם כאילו מנעה מהם לנשום את העולם החיצוני. הם הרגישו קרובים יותר מתמיד, יותר משזוג הרגיש קרוב בכל ההיסטוריה האנושית. שפתיהן העדינות ומאוד אדומות התקרבו, והם התנשקו נשיקה סוחפת אל המרחבים החופשיים האינסופיים.

מאז היו נפגשים כל יום, ודני הסתיר את הדבר מדנה כסוד של מרגל. ידע להסתיר סודות, מאומן היה בזה מכל הסודות שהרעיפו עליו בשכונה מכל עבר וכמעט הפילו אותו. הוא התחשל כאיש מקצוע בתפקיד סמוי מאוד, שיודע את עבודתו נאמנה ולא יגלה דבר וחצי דבר לגורמים זרים ומסוכנים.

אבל דנה הרגישה בדבר. מין תחושת בטן ואסוציאציה יש לאדם, לך תבין מהי. המוח האנושי כה מורכב ומוזר. היא חקרה היטב, והנה אמת. בלילה אפל ושקט ראתה את דני מתגפף עם הבחורה מהים. המראה היה עלוב ועגום, ודני נראה לה פתאום עגום. התרשמות מאדם יכולה להשתנות בן רגע, גם אם היה אתך במשך שנים בקשר נאמן. הזעם התגבר בה כאש יוקדת בכבשן, והיא נלחמה ככל שיכלה כדי שלא יפרוץ מתוכה החוצה. היא התחילה לספר לכל חברותיה שבעולם הגדול, על חולשותיו של דני, על מחדליו, על טעויותיו ועל בעיותיו הנפשיות. האומרים שנשים דעתן קלה, אומרים שנשים נוהגות לרכל. רכילות היא צורך עלוב וטמא של כל יצירי העולם הירוד הזה. דיבורים חולפים מהר בין אנשים וממלאים את העולם בשלל מלים ופטפוטים, כשלל נשים שיוצאות לשוק לקנות מצרכים לבעליהן ומפטפטות על הבלי העולם הזה ועל המסורת. דמות אישה זונה מפתה את רוח הזכר הצנומה ומרכלת עליו כל היום מסביב.

השנאה התפשטה בעולם ללא הרף. דני שהיה אדם אחד בלבד, הפך פתאום למושא לעג וקלס לכל עובר ושב. הנשים העבירו ביניהן עקיצות חדות ופיתחו זעם נורא כלפי הבוגד הנאלח. כשאישה שונאת, אין דבר שיעצור בעדה או יגן מפניה. היא יכולה להרוס את העולם במגע אצבע אחד של שנאה וזעם. הנשים הקימו ביניהן עצת לצים והחליטו קבל עם ועדה, שלעולם לא ידברו מלה עם דני מטוב ועד רע. דני נשאר לבד ללא חברים וחברות והיה מתבודד ומתייפח בלילות בביתו הצנוע. איש לא בא לבקרו. הוא הרגיש שהפך לבועה מנותקת מכל החברה, ליקום אחר. גם עיסוקיו בזמן הפנוי נהיו יותר ויותר פשוטים ומשעממים. הוא פחד לאבד את אישיותו.

האהבה אין לה ערוך, אבל אש היצר הרע הבוערת בקרבי האדם – יש בה כוח לזעזע את העולם. דני נהיה עצבני וממורמר, והתחיל באותם ימים ללכת בבית בלי הרף הלוך ושוב, יותר ויותר מהר, ולעבור בכל פינה ונקודה בבית. אין לו אישה. אין מבנה שישלים אותו. כל כך השתוקק לנערה בשילת גוף ומהנה. אז הבין, שהמוצא היחיד שנותר לו הוא לפנות לזונות העלובות והזולות, הנשפכות לים כמי ביוב. זונה היא הדבר הכי חומרני שיש, ודני התבייש שנאלץ לפנות לזונה. אבל הוא פנה. הזונה הייתה מפתה אותו, נוגעת בנקודות רגישות שלו ומעניקה לו מתוך גופה ועצמה שפע אדיר של עונג ופעלתנות. דני הרגיש כמתעלה לשמיים ונוגע בכוכבים הרחוקים. מי יודע כמה רחוקים הכוכבים? הם יוצרים בנו תקווה להגיע למשהו רחוק. ברגע שמשהו לא מושג, שואפים אליו יותר. דני היה מאושר ומדושן מעונג, נטמע בסוד העונג ולא הרגיש צורך בכל דבר אחר.

אז התחילה לקנן בליבו של דני מחשבה רעה ומציקה, שלא הרפתה ממנו לרגע. הוא כבר גבר גדול, והוא מוכרח להתמסד. אבל מי תתחתן עכשיו עם בוגד זול כמוהו? כל הנשים באזור שונאות אותו כאת המוות המר. השנאה בעולם כיווצה אותו לדמות קטנה, מסוגרת ועלובה. מי בכלל חושב עליו עכשיו ומי מכיר אותו?

הוא חשב וחשב עמוקות ונהיה מודאג מאוד, לא ישן לילות ולא אכל והתענה, עד שהחליט יום אחד להציע נישואין לזונה שלקח. הוא התארגן יפה יפה, לבש בגדים מהודרים וססגוניים, ויצא בצעדים גדולים וגאים לעבר בית הזונות. כשהגיע, ראתה אותו הזונה ושאלה בגסות מתפרצת: "מה אתך שאתה לבוש פתאום כמו תרנגול הודו?". דני כרע בפניה והושיט לה טבעת זהב ויהלומים יקרה ונוצצת. אורה מילא את החדר. היא קפצה עליו בחיבוק, ופתאום נגלה סוד האנושיות שבה. היא לא רק זונה, היא נאלצה להיות כך כי החיים הקשו עליה. היא אדם מורכב. התחילה לשטוח בפניו את כל רגשותיה ולבטיה המעניינים, והביעה כמשורר עם יד הדמיון וההשראה הטובה עליו את אהבתה העצומה. הם התנשקו מתחת לחופה, כוכב שביט מבריק עבר מעליהם וחתם את שבועת אהבתם הנצחית, ואלוהים חייך.
 
החלוקה המסוימת לפסקאות חשובה לי, כמו שבשיר חשובה החלוקה המסוימת לשורות. הסיפור שכתבתי, כמו שוודאי תבחינו, מבוסס על הרעיון של עלילה גרועה אבל כתיבה טובה. גם עגנון עשה זאת בספר "סיפור פשוט".
 
קיבלתי..
לאחר שיחה עם ביתי התברר לי שאני שוגה.
העברית שלך על גווניה השונים משלי
לא בהכרח טעות.
אתך הסליחה.
 
אין בעיה, בקשר ללשון עברית תוכל לסמוך עליי שאני מבין. אגב, לפעמים כותבים משתמשים במכוון בשגיאות ביצירותיהם, למשל בניקוד מוטעה בשירים ואסור לשנות שום דבר בלי לשאול את היוצר.
 
למעלה