סיפור

צבי ואורה הכירו בתיכון. זו הייתה תקופה לחוצה במיוחד של התכוננות לבגרויות. הם בקושי מצאו זמן לקשר ולכן התחילו לריב ופחות דיברו. צבי היה יושב כל היום ומעסיק עצמו בלימוד לבגרויות.

אז פרצה מלחמה. המטוסים עברו בלי הרף והרעישו, ואזעקות נשמעו כל הזמן. הם היו רצים למקלט וחוזרים אחר כך לישון עייפים מהלימודים.

בימים האלה היה פחד ממוות. צבי חשב מה יקרה אם חברתו אורה תיהרג במלחמה. הוא אמר לעצמו שהוא מוכרח לדבר עם אורה ולשקם את היחסים. אם אורה תמות עכשיו, יצטער כל חייו על כך שהרחיקו את יחסיהם ולא נשארו ביחד לפני מותה. הוא ניגש אליה וראה אותה ישנה במיטה. היא התעוררה למשמע הגעתו וחייכה אליו. הוא אמר לה שלעולם לא יעזוב אותה. לעולם.
 
דנה הילדה עמדה ברחוב בערב וחשבה מהי אהבה, אחרי שדני החבר שלה עזב אותה. אחר כך חזרה הביתה והלכה לישון. הדודה בלה שביקרה אותם, באה לכסות אותה. דנה שאלה אותה מהי אהבה. הדודה בלה חייכה, אמרה שהיא יודעת מהי אהבה, ושתקה. בבוקר קמה דנה והציצה מבעד לחלון, בו ראתה טבע יפה וחשבה בחיוך שעכשיו הכול יהיה טוב. אבא אודי הבטיח לה לצאת מחר לצוד את האהבה.

אבא אודי יצא לצוד את האהבה. הוא הלך בלילה בין עצים סבוכים ביער וכמעט איבד את דרכו. אז הגיע למעיין הנעורים. הוא שתה מהמעיין והפך לצעיר עם רוח שירה ויצירה. הוא התחיל להמציא ולשיר שירים על דנה, על בלה ועל אהבה.

השירים של אבא אודי המשיכו להדהד בכל העולם עד אחרית הימים. באחרית הימים, נשאר מהם רק הד קטן של צליל נוגה ויפה.
 
למעלה