פילוסוף רוחני33
Well-known member
מינה ועומרי הכירו לפני המלחמה. הם אהבו זה את זה ודיברו הרבה. זה עם זה. מינה סיפרה לו על עבודת הציור שלה, ועומרי סיפר לה על עבודת המחקר שלו במעבדה הכימית. מינה התעניינה במה שסיפר, ועומרי התעניין במה שסיפרה.
המצב בגבול נעשה יותר ויותר קשה, ונשמעו יותר תכופות בתקשורת ידיעות על עימותים. מינה ועומרי פחדו מהמצב. מינה אמרה שעכשיו תרצה כמה זמן להיות לבד בביתה עם הציור כדי לברוח. עומרי אמר שהוא צריך לעבוד ברצינות על מחקר ולא יהיה לו הרבה זמן לקשר.
פרצה מלחמה. מינה ועומרי כמעט לא נפגשו. הציורים של מינה נעשו עצבניים, והמחקר של עומרי נכשל כל הזמן. הבית של מינה היה רחוק מהבית של עומרי, ולכן לא יכלו לשבת באותו מקלט. הם רצו למצוא דרך להיפגש ולדבר, אבל לא הצליחו.
המלחמה נמשכה. מדי פעם בזמן שלא היו אזעקות ויריות, ניסו מינה ועומרי להיפגש. ככל שהמלחמה התחזקה, היה להם פחות על מה לדבר. הם התחילו לשחרר כעסים זה על זה ולריב על כל שטות.
עומרי אמר שמוכרחים לתקן את החברות. מינה אמרה שהיא מסכימה אבל לא יודעת איך. עומרי אמר שישתדלו לא לריב על שטויות. מינה אמרה שעכשיו גם אין להם כל כך על מה לדבר וחבל שהם כמעט לא נפגשים. עומרי אמר שיצטרכו לחשוב איך יוכלו להיפגש יותר. מינה אמרה שהיא מקווה שתיגמר המלחמה הארורה. עומרי הסכים ואמר שצריך לחשוב מה לעשות עם המצב. מינה חשבה ואמרה שאין זמן לדבר הרבה וצריך להשקיע בציור, ושעומרי ישקיע במחקר.
בסוף הורגשה רגיעה, פחות ירו ופחות ירדו למקלטים. זו הייתה תקופה נעימה. מינה ועומרי מצאו זמן להיפגש יותר. הם הבינו שצריך לעשות יותר פעולות ביחד. אז נגמרה המלחמה, והם חזרו לחברות טובה והתחילו לצייר ביחד וללמוד ביחד בפקולטה לכימיה. מינה הצטערה שפחות מצאה זמן לצייר היטב במלחמה ושלא מספיק שיתפה את עומרי בציור, ועומרי הצטער שלא מצא זמן לחקור ושלא שיתף את מינה בפעולת המחקר.
המצב בגבול נעשה יותר ויותר קשה, ונשמעו יותר תכופות בתקשורת ידיעות על עימותים. מינה ועומרי פחדו מהמצב. מינה אמרה שעכשיו תרצה כמה זמן להיות לבד בביתה עם הציור כדי לברוח. עומרי אמר שהוא צריך לעבוד ברצינות על מחקר ולא יהיה לו הרבה זמן לקשר.
פרצה מלחמה. מינה ועומרי כמעט לא נפגשו. הציורים של מינה נעשו עצבניים, והמחקר של עומרי נכשל כל הזמן. הבית של מינה היה רחוק מהבית של עומרי, ולכן לא יכלו לשבת באותו מקלט. הם רצו למצוא דרך להיפגש ולדבר, אבל לא הצליחו.
המלחמה נמשכה. מדי פעם בזמן שלא היו אזעקות ויריות, ניסו מינה ועומרי להיפגש. ככל שהמלחמה התחזקה, היה להם פחות על מה לדבר. הם התחילו לשחרר כעסים זה על זה ולריב על כל שטות.
עומרי אמר שמוכרחים לתקן את החברות. מינה אמרה שהיא מסכימה אבל לא יודעת איך. עומרי אמר שישתדלו לא לריב על שטויות. מינה אמרה שעכשיו גם אין להם כל כך על מה לדבר וחבל שהם כמעט לא נפגשים. עומרי אמר שיצטרכו לחשוב איך יוכלו להיפגש יותר. מינה אמרה שהיא מקווה שתיגמר המלחמה הארורה. עומרי הסכים ואמר שצריך לחשוב מה לעשות עם המצב. מינה חשבה ואמרה שאין זמן לדבר הרבה וצריך להשקיע בציור, ושעומרי ישקיע במחקר.
בסוף הורגשה רגיעה, פחות ירו ופחות ירדו למקלטים. זו הייתה תקופה נעימה. מינה ועומרי מצאו זמן להיפגש יותר. הם הבינו שצריך לעשות יותר פעולות ביחד. אז נגמרה המלחמה, והם חזרו לחברות טובה והתחילו לצייר ביחד וללמוד ביחד בפקולטה לכימיה. מינה הצטערה שפחות מצאה זמן לצייר היטב במלחמה ושלא מספיק שיתפה את עומרי בציור, ועומרי הצטער שלא מצא זמן לחקור ושלא שיתף את מינה בפעולת המחקר.