פילוסוף רוחני33
Well-known member
אביה של עופרה מת עליה בשיבה טובה. עופרה ואמה היו בהלוויה ובכו. לא היו לעופרה אחים. אמה של עופרה הייתה מנחמת אותה ואומרת לה לא לבכות. כעבור חודשיים, התחילה אמה של עופרה לחלות. היא הרגישה יותר ויותר רע, ועופרה דאגה. אין לה אבא, ועכשיו מי יטפל באמה החולה?
אירית הכירה את עופרה מחוג ציור, שבו למדו ביחד. אירית נהגה להגיד לעופרה, שאינה מציירת היטב. בתגובה הייתה עופרה שותקת, מסמיקה ומחייכת. אירית נהגה לחזור ולהגיד לעופרה, שהיא אדם חשוב בשבילה. עופרה לא העזה להגיד, שאינה מאמינה לה לגמרי. אולי למעשה האמינה.
לאירית היה חבר בשם נדב. הם היו ביחד כבר כמה שנים ובכלל לא חשבו על פרידה. יחד עם זה, הם גם בכלל לא חשבו על נישואין. היה להם טוב ככה. לנדב לא היה הרבה כסף. עבד כפועל פשוט במפעל טקסטיל וקיבל משכורת מינימלית. יחד עם זה, אירית הייתה אישה אמידה ונהנתה ממשכורת נאה בהחלט. היה להם ילד קטן בן חמש, והם קראו לו אור. הם טיפלו בו ככל שיכלו, ושמרו עליו כעל בבת עינם. אירית הייתה אומרת לנדב כל הזמן, שהיא לא יודעת איך יוכלו להמשיך לטפל באור במצבו הכלכלי הירוד של נדב.
אמה של עופרה נראתה יותר ויותר רע, ועופרה הייתה יושבת לידה רוב היום, מחזיקה את ידה ובוכה. הרופאים לא מצאו מה יש לה. עופרה התפללה לאלוהים בלילות, שיציל את אמה. אם תישאר לבד, לא יהיה לה אף אחד בעולם. גם לעופרה לא היו הרבה אמצעים. לא מזמן פוטרה מהעבודה בגלל צמצומים. היא לא ידעה מה לעשות.
כעבור כמה זמן, הודיעו הרופאים שאמה של עופרה מוכרחה לעבור ניתוח קשה ומיוחד. הם אמרו שהיא עלולה למות בקרוב. עופרה נבהלה ושאלה את הרופאים אם הניתוח מסוכן. הם אמרו שהוא מאוד מסוכן, שכמעט לא עושים אותו בעולם והוא חדש וניסיוני, וצריך הרבה כסף בשבילו. כשנקבו בסכום, נבהלה עופרה מאוד וידעה שלא תוכל לממן את הניתוח בכוחות עצמה. היא נשבעה בלבה, שתעשה כל שתוכל כדי למנוע את מות אמה. אם תמות, לא תוכל עופרה להתמודד, לא כלכלית ולא נפשית. בסוף החליטה לפנות לאירית. כשהפנתה את העניין לאירית, אמרה אירית שיש בידה הכסף, אבל אם תיתן אותו תתקשה לגדל את בנה אור ותתדרדר למצוקה. אירית הציבה לעופרה תנאי, שתיתן לעופרה את הכסף הדרוש רק אם עופרה תאמץ את אור. יחד עם זה, עליה להבטיח שלעולם לא תראה את נדב, החבר של אירית. עופרה נאנחה וחשבה, איזו הרגשה זו תהיה לגדל ילד לראשונה בחייה. היא אישה צעירה, אולי עדיין אינה מוכנה לזה. אם אמה תבריא, אולי יוכלו לגדל את הילד ביחד. אם תמות, תישאר עופרה לבדה עם הילד ותגיע לעוני. לא הייתה לה ברירה, והסכימה לעצה.
אירית חזרה הביתה להביא את אור הילד. בדרך חשבה, שוודאי יהיה להם קשה לוותר עליו. יחד עם זה, היא תישאר עם נדב ותהיה להם זוגיות יפה. בדרך חזרה כשהילד יושב חגור במכונית, ניגשה לבנק וביקשה להעביר סכום כסף רב מאוד לחשבונה של עופרה, שבמקרה חסכה באותו בנק. היא חזרה למכונית, והגיעו לביתה של עופרה. עופרה ישבה וחיכתה. התקשרו אליה מהבנק להודיע לה, שהכסף הגיע אליה. היא שמחה. כשאירית הגיעה, נפלה עופרה עליה בחיבוק, ואירית הסירה אותה מעליה. עופרה אמרה שאירית נהדרת שהסכימה לוותר על הילד שלה בשבילה. אירית אמרה שמספיק עם המחמאות, גם ככה קשה להם. שוב הזכירה לה, שאסור לה לראות את נדב אבי הילד.
עופרה מימנה את הניתוח עבור אמה. האם הייתה בבית חולים, ועופרה דאגה ולא ידעה איפה לשים את עצמה. רעדה מרוב פחד, כאילו היה שיא החורף. העיקר שהצליחה לממן את הניתוח ולתת סיכוי להציל את חיי אמה היקרה, חשבה. הניתוח עבר בשלום, ועופרה קיבלה את אמה הזקנה בחזרה לביתה. האם שכבה עייפה ותשושה במיטה, ועופרה החזיקה את ידה וחיבקה אותה. היא הכירה לה את אור. האם אמרה, שאור נהדר.
עופרה גידלה את אור. הייתה מכינה לו ארוחות משובחות, מושיבה אותו על ברכיה ומשכיבה אותו לישון בלילות עם סיפורים מופלאים שהמציאה בשבילו במשך היום. מהר מאוד ראתה, כמה אור עדין ומלא קסם ושלווה. איזה מזל שהסכימה לאמצו, חשבה, עכשיו אפילו יהיה לה קשה כלכלית תהיה לה אהבה אמיצה וזה העיקר. אם אמה תמות, יהיה לה אדם אחר להשקיע בו את רגשותיה. אמה של עופרה הייתה מחייכת לראות כמה בתה מגלה אהבה לילד, אבל כבר הייתה עייפה מלהשתתף באופן מלא ברגשותיה ועל אחת כמה וכמה בטיפול.
הימים עברו. אלה היו ימים נעימים. דבר אחד הטריד את מנוחתה של עופרה: בכל דרך שלא תציג את הדברים, עדיין נשארה בודדה. היא ידעה שחסרה לה אהבה מסוג אחר, אולי אהבה זוגית. היא רצתה רומנטיקה, סקס, ריגושים. הצטערה שלא מצאה חבר לחיים. היא כבר מבוגרת יחסית וצריכה להתמסד. איך תטפל היטב בילד, אם אין בעל לצידה?
עופרה החליטה לעזוב את חוג הציור. ציור אינו התחום החזק שלה, כך הבינה. הציורים שלה קיטשיים וחוזרים על עצמם שוב ושוב, כמו מחזור החיים. היא החליטה להצטרף לחוג פיתוח קול. בימים האחרונים במקלחת, גילתה שהיא שרה צלול ויפה.
חוג פיתוח הקול היה קל למימון. המורה היה טוב אבל אדם טוב לב, נדיב ולא יקרן. היו שם עוד כמה תלמידים. אחד מהם, שנראה לעופרה תמיד מיוחד ומלא הוד והדר, היה נדב. היא לא ידעה שהוא החבר של אירית, ואירית לא ידעה שעופרה משתתפת בחוג פיתוח הקול. עופרה חשבה שיש לנדב קול זמיר מופלא. הייתה מתבוננת בכמיהה, איך הוא עולה ועולה בצלילים בקלות, ונשבתה אחריו מהר מאוד. הם התחילו לדבר ולהיפגש בחשאי. עופרה הייתה קונה לו פרחים ומתנות, ונדב היה מודה מקרב לב ומחבק אותה. אחרי כמה זמן התחילו להתחבק ולהתנשק, גם כן בחשאי. זה היה רומן יפהפה. עופרה נסחפה והרגישה, שמעולם לא ידעה אהבה מסוג כזה. היא הצליחה למצוא עבודה מכובדת ונאה כפקידה במשרד עורך דין.
באותם זמנים היה נדב נשאר חלק רב מהיום בבילויים בבתי קפה ומועדונים וממעט לבוא הביתה לחברתו אירית. אירית הייתה נוזפת בו, והתחילו ביניהם מריבות שהגיעו עד כדי צעקות. הם התחילו לישון בחדרים נפרדים. הם כבר לא שכבו. המצב נמשך כמה חודשים, ואז החליטו להיפרד.
נדב יצא מהבית והלך לביתה של עופרה. כשהגיע, אמר לה שיש לו משהו מיוחד מאוד להגיד לה. עופרה אמרה שהיא מוכנה לשמוע ממנו כל דבר שבעולם. נדב אמר, שהוא רוצה להינשא לעופרה. עופרה צחקה מהתרגשות והתנפלה על נדב בנשיקות סוערות. אמרה לו, שתשמח לגדל אתו את אור הילד החמוד. הם ערכו הכנות לחתונה. כשהגיע הטקס, פורסמו שלטים בכל העיר על חתונתם. היה טקס חתונה מפואר. הרבה אנשים הגיעו, וביניהם אירית. היא עמדה מרחוק וצפתה בנדב ובעופרה, ובכתה בלי הרף. עופרה לא שמעה את בכייה, וגם נדב לא שמע.
אירית הכירה את עופרה מחוג ציור, שבו למדו ביחד. אירית נהגה להגיד לעופרה, שאינה מציירת היטב. בתגובה הייתה עופרה שותקת, מסמיקה ומחייכת. אירית נהגה לחזור ולהגיד לעופרה, שהיא אדם חשוב בשבילה. עופרה לא העזה להגיד, שאינה מאמינה לה לגמרי. אולי למעשה האמינה.
לאירית היה חבר בשם נדב. הם היו ביחד כבר כמה שנים ובכלל לא חשבו על פרידה. יחד עם זה, הם גם בכלל לא חשבו על נישואין. היה להם טוב ככה. לנדב לא היה הרבה כסף. עבד כפועל פשוט במפעל טקסטיל וקיבל משכורת מינימלית. יחד עם זה, אירית הייתה אישה אמידה ונהנתה ממשכורת נאה בהחלט. היה להם ילד קטן בן חמש, והם קראו לו אור. הם טיפלו בו ככל שיכלו, ושמרו עליו כעל בבת עינם. אירית הייתה אומרת לנדב כל הזמן, שהיא לא יודעת איך יוכלו להמשיך לטפל באור במצבו הכלכלי הירוד של נדב.
אמה של עופרה נראתה יותר ויותר רע, ועופרה הייתה יושבת לידה רוב היום, מחזיקה את ידה ובוכה. הרופאים לא מצאו מה יש לה. עופרה התפללה לאלוהים בלילות, שיציל את אמה. אם תישאר לבד, לא יהיה לה אף אחד בעולם. גם לעופרה לא היו הרבה אמצעים. לא מזמן פוטרה מהעבודה בגלל צמצומים. היא לא ידעה מה לעשות.
כעבור כמה זמן, הודיעו הרופאים שאמה של עופרה מוכרחה לעבור ניתוח קשה ומיוחד. הם אמרו שהיא עלולה למות בקרוב. עופרה נבהלה ושאלה את הרופאים אם הניתוח מסוכן. הם אמרו שהוא מאוד מסוכן, שכמעט לא עושים אותו בעולם והוא חדש וניסיוני, וצריך הרבה כסף בשבילו. כשנקבו בסכום, נבהלה עופרה מאוד וידעה שלא תוכל לממן את הניתוח בכוחות עצמה. היא נשבעה בלבה, שתעשה כל שתוכל כדי למנוע את מות אמה. אם תמות, לא תוכל עופרה להתמודד, לא כלכלית ולא נפשית. בסוף החליטה לפנות לאירית. כשהפנתה את העניין לאירית, אמרה אירית שיש בידה הכסף, אבל אם תיתן אותו תתקשה לגדל את בנה אור ותתדרדר למצוקה. אירית הציבה לעופרה תנאי, שתיתן לעופרה את הכסף הדרוש רק אם עופרה תאמץ את אור. יחד עם זה, עליה להבטיח שלעולם לא תראה את נדב, החבר של אירית. עופרה נאנחה וחשבה, איזו הרגשה זו תהיה לגדל ילד לראשונה בחייה. היא אישה צעירה, אולי עדיין אינה מוכנה לזה. אם אמה תבריא, אולי יוכלו לגדל את הילד ביחד. אם תמות, תישאר עופרה לבדה עם הילד ותגיע לעוני. לא הייתה לה ברירה, והסכימה לעצה.
אירית חזרה הביתה להביא את אור הילד. בדרך חשבה, שוודאי יהיה להם קשה לוותר עליו. יחד עם זה, היא תישאר עם נדב ותהיה להם זוגיות יפה. בדרך חזרה כשהילד יושב חגור במכונית, ניגשה לבנק וביקשה להעביר סכום כסף רב מאוד לחשבונה של עופרה, שבמקרה חסכה באותו בנק. היא חזרה למכונית, והגיעו לביתה של עופרה. עופרה ישבה וחיכתה. התקשרו אליה מהבנק להודיע לה, שהכסף הגיע אליה. היא שמחה. כשאירית הגיעה, נפלה עופרה עליה בחיבוק, ואירית הסירה אותה מעליה. עופרה אמרה שאירית נהדרת שהסכימה לוותר על הילד שלה בשבילה. אירית אמרה שמספיק עם המחמאות, גם ככה קשה להם. שוב הזכירה לה, שאסור לה לראות את נדב אבי הילד.
עופרה מימנה את הניתוח עבור אמה. האם הייתה בבית חולים, ועופרה דאגה ולא ידעה איפה לשים את עצמה. רעדה מרוב פחד, כאילו היה שיא החורף. העיקר שהצליחה לממן את הניתוח ולתת סיכוי להציל את חיי אמה היקרה, חשבה. הניתוח עבר בשלום, ועופרה קיבלה את אמה הזקנה בחזרה לביתה. האם שכבה עייפה ותשושה במיטה, ועופרה החזיקה את ידה וחיבקה אותה. היא הכירה לה את אור. האם אמרה, שאור נהדר.
עופרה גידלה את אור. הייתה מכינה לו ארוחות משובחות, מושיבה אותו על ברכיה ומשכיבה אותו לישון בלילות עם סיפורים מופלאים שהמציאה בשבילו במשך היום. מהר מאוד ראתה, כמה אור עדין ומלא קסם ושלווה. איזה מזל שהסכימה לאמצו, חשבה, עכשיו אפילו יהיה לה קשה כלכלית תהיה לה אהבה אמיצה וזה העיקר. אם אמה תמות, יהיה לה אדם אחר להשקיע בו את רגשותיה. אמה של עופרה הייתה מחייכת לראות כמה בתה מגלה אהבה לילד, אבל כבר הייתה עייפה מלהשתתף באופן מלא ברגשותיה ועל אחת כמה וכמה בטיפול.
הימים עברו. אלה היו ימים נעימים. דבר אחד הטריד את מנוחתה של עופרה: בכל דרך שלא תציג את הדברים, עדיין נשארה בודדה. היא ידעה שחסרה לה אהבה מסוג אחר, אולי אהבה זוגית. היא רצתה רומנטיקה, סקס, ריגושים. הצטערה שלא מצאה חבר לחיים. היא כבר מבוגרת יחסית וצריכה להתמסד. איך תטפל היטב בילד, אם אין בעל לצידה?
עופרה החליטה לעזוב את חוג הציור. ציור אינו התחום החזק שלה, כך הבינה. הציורים שלה קיטשיים וחוזרים על עצמם שוב ושוב, כמו מחזור החיים. היא החליטה להצטרף לחוג פיתוח קול. בימים האחרונים במקלחת, גילתה שהיא שרה צלול ויפה.
חוג פיתוח הקול היה קל למימון. המורה היה טוב אבל אדם טוב לב, נדיב ולא יקרן. היו שם עוד כמה תלמידים. אחד מהם, שנראה לעופרה תמיד מיוחד ומלא הוד והדר, היה נדב. היא לא ידעה שהוא החבר של אירית, ואירית לא ידעה שעופרה משתתפת בחוג פיתוח הקול. עופרה חשבה שיש לנדב קול זמיר מופלא. הייתה מתבוננת בכמיהה, איך הוא עולה ועולה בצלילים בקלות, ונשבתה אחריו מהר מאוד. הם התחילו לדבר ולהיפגש בחשאי. עופרה הייתה קונה לו פרחים ומתנות, ונדב היה מודה מקרב לב ומחבק אותה. אחרי כמה זמן התחילו להתחבק ולהתנשק, גם כן בחשאי. זה היה רומן יפהפה. עופרה נסחפה והרגישה, שמעולם לא ידעה אהבה מסוג כזה. היא הצליחה למצוא עבודה מכובדת ונאה כפקידה במשרד עורך דין.
באותם זמנים היה נדב נשאר חלק רב מהיום בבילויים בבתי קפה ומועדונים וממעט לבוא הביתה לחברתו אירית. אירית הייתה נוזפת בו, והתחילו ביניהם מריבות שהגיעו עד כדי צעקות. הם התחילו לישון בחדרים נפרדים. הם כבר לא שכבו. המצב נמשך כמה חודשים, ואז החליטו להיפרד.
נדב יצא מהבית והלך לביתה של עופרה. כשהגיע, אמר לה שיש לו משהו מיוחד מאוד להגיד לה. עופרה אמרה שהיא מוכנה לשמוע ממנו כל דבר שבעולם. נדב אמר, שהוא רוצה להינשא לעופרה. עופרה צחקה מהתרגשות והתנפלה על נדב בנשיקות סוערות. אמרה לו, שתשמח לגדל אתו את אור הילד החמוד. הם ערכו הכנות לחתונה. כשהגיע הטקס, פורסמו שלטים בכל העיר על חתונתם. היה טקס חתונה מפואר. הרבה אנשים הגיעו, וביניהם אירית. היא עמדה מרחוק וצפתה בנדב ובעופרה, ובכתה בלי הרף. עופרה לא שמעה את בכייה, וגם נדב לא שמע.
נערך לאחרונה ב: