פילוסוף רוחני33
Well-known member
עמי לוין, גבר בן כשלושים, היה הולך כל בוקר לבריכה להתרחץ. היה שוחה שחיות גב ארוכות לאורך הבריכה, ומרגיש את עצמו כנמשך אחרי השאלה. בזמן האחרון, הייתה שם חבורת ילדים יחפים שבאה כל בוקר בריצה עם ארטיקים ביד. עמי היה מסתכל בהם.
הופצה השמועה שעמי מסתכל בילדים האלה. הוא נלקח לפסיכולוג, והפסיכולוג בדק אותו ומיד שם על חזהו שלט "משוגע" ואסר עליו להסיר אותו.
עמי היה הולך עם השלט לכל מקום, ובכל מקום צחקו עליו. הוא התחיל לחשוב אולי הוא באמת משוגע. כשנכנס למים, היה מסתכל באנשים מסביב ומחוץ למים ומרגיש, שלעולם לא יוכל להגיע אליהם, כאילו הוא הופך לאמבה. הגלים ליטפו אותו ברכות, כמבינים את עיצבונו.
הוא היה יושב כל בוקר רוב הזמן בכיסא הנוח הקבוע שלו ליד הבריכה וחושב מחשבות. בזמן האחרון, הייתה אישה אחת שהתעניינה בו והתחילה לדבר אתו. אמרה ששמה רונית. אחרי הרבה שיחות, הצליחה רונית לשכנע אותו שאינו משוגע אלא אדם נהדר. עמי הסיר את השלט מעל גופו וזרק אותו. הילדים באו שוב בריצה עם הארטיקים. פתאום נשמעה קריאה חזקה ברמקול: "ילה, חברה! סוגרים את האולפן! כולם להתקפל".
הופצה השמועה שעמי מסתכל בילדים האלה. הוא נלקח לפסיכולוג, והפסיכולוג בדק אותו ומיד שם על חזהו שלט "משוגע" ואסר עליו להסיר אותו.
עמי היה הולך עם השלט לכל מקום, ובכל מקום צחקו עליו. הוא התחיל לחשוב אולי הוא באמת משוגע. כשנכנס למים, היה מסתכל באנשים מסביב ומחוץ למים ומרגיש, שלעולם לא יוכל להגיע אליהם, כאילו הוא הופך לאמבה. הגלים ליטפו אותו ברכות, כמבינים את עיצבונו.
הוא היה יושב כל בוקר רוב הזמן בכיסא הנוח הקבוע שלו ליד הבריכה וחושב מחשבות. בזמן האחרון, הייתה אישה אחת שהתעניינה בו והתחילה לדבר אתו. אמרה ששמה רונית. אחרי הרבה שיחות, הצליחה רונית לשכנע אותו שאינו משוגע אלא אדם נהדר. עמי הסיר את השלט מעל גופו וזרק אותו. הילדים באו שוב בריצה עם הארטיקים. פתאום נשמעה קריאה חזקה ברמקול: "ילה, חברה! סוגרים את האולפן! כולם להתקפל".