פילוסוף רוחני33
Well-known member
בני ישב בביתו וקרא במודעות דרושים בעיתון. הוא לא הרפה מהעיתון ולא סובב את עיניו לרגע. היה להוט למצוא עבודה טובה. כבר חודשים שאין לו עבודה. כל יום ישב במשך שעות ליד העיתונים.
הוא התקשר למפעל פלסטיק שפרסם מודעה. ענה לו המנהל, ובני הציג את עצמו בנימוס. המנהל שאל אם יש לו מוטוריקה טובה בידיים. בני אמר שנבדק בעבר ונתגלה כמגושם למדי. המנהל התנצל ואמר שהעבודה לא מתאימה לו.
אז התקשר למחסן שפרסם גם כן מודעה, הציג עצמו והתחיל לדבר, והמנהל הפסיק אותו ושאל אם יש לו כוח פיזי רב. בני הודה שלא, והמנהל אמר להתראות וסגר את הטלפון.
למחרת התקשר בני למשרד אצל עורך דין, שוחח כמה דקות עם עורך הדין ואמר לו שיש לו חשיבה מהירה וברורה. עורך הדין הזמין אותו לריאיון, ובאותו יום התקבל.
זו הייתה עבודה טובה ומעניינת במחשב חזק ומהיר. הוא קיבל בה כעשרת אלפים שקל בחודש והצליח לתרום הרבה מאוד מידיעתו. המקום היה ממוזג ונוח והאנשים היו חביבים, גם המנהל.
מישהי שעבדה לידו בשם שירה הייתה מחייכת וקורצת אליו כל הזמן, והוא היה מציע לעזור לה בעבודתה במסמכים ובתמורה עזרה לו בעבודתו במחשב. היא לימדה אותו את רזי תוכנות המייקרוסופט, והוא לימד אותה שיטות סידור וארגון שלא הכירה. הם דיברו יותר ויותר ובשלב מסוים התחילו לצאת. אחרי חודשיים עברו לגור ביחד בדירה שכורה, שם הרבו לראות ביחד בטלוויזיה תכניות שאהבו וישנו כל לילה ביחד.
שירה התחילה להרגיש רע. בני הבחין בזה. הייתה משתעלת הרבה, וגופה התחיל להאדים. התקשתה לקום בבקרים והייתה מקבלת כאבים כשניסתה לקום, ובני עזר לה להתרומם. כעבור כמה זמן הייתה משמיעה צווחות קטנות של כאב ונפלה למשכב. בני קיווה שמצבה ישתפר וישב לצידה הרבה ליד המיטה, אבל מצבה רק נהיה גרוע מיום ליום. היא דיברה לאט וגמגמה ובקושי תפקדה.
בני היה בוכה בלילות ואילו ביום השתדל להסתיר את צערו ממנה. היו לו סיוטים קשים והתעורר מהם מוקדם. הוא פוטר מהעבודה כי היה נשאר כל היום לדאוג לשירה ולא בא לעבוד. לילה אחד, קם מהמיטה והלך למטבח. שם לקח את הסכין וניסה לחתוך את בטנו. הוא חשב זמן ממושך האם כדאי להשאיר כך את אהובתו כשהיא חולה. הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עוד. בסוף אזר כוח נפשי והחליט להישאר בחיים, וחזר לישון.
למחרת בצהריים צלצל הטלפון. בני הרים וזו הייתה ידידה ישנה שלו מהעבר הרחוק, מירי. הוא שמח מאוד לשמוע ממנה. הם שוחחו באהבה ובהתרגשות, ובני סיפר לה בדאגה על מחלת חברתו שירה. מירי אמרה שיש לה הרבה כסף ותוכל לשלם לרופא טוב כדי שירפא את שירה. בני הודה לה מקרב לב, ומירי התקשרה מיד לרופא הכי יקר וטוב בעיר. הרופא הגיע לכתובת אחרי עשרים דקות.
הרופא בדק כל יום את שירה ונתן לה תרופות מעולות. שירה התחילה להרגיש יותר ויותר טוב. בני חייך ושמח, וגם שירה חזרה לחייך. הוא חיבק אותה. מהר מאוד מצא עבודה חדשה וטובה. כשהבריאה לגמרי, הציע לה נישואין. הם ערכו חתונה מפוארת, וכיום יש להם שלושה ילדים חמודים להפליא.
הוא התקשר למפעל פלסטיק שפרסם מודעה. ענה לו המנהל, ובני הציג את עצמו בנימוס. המנהל שאל אם יש לו מוטוריקה טובה בידיים. בני אמר שנבדק בעבר ונתגלה כמגושם למדי. המנהל התנצל ואמר שהעבודה לא מתאימה לו.
אז התקשר למחסן שפרסם גם כן מודעה, הציג עצמו והתחיל לדבר, והמנהל הפסיק אותו ושאל אם יש לו כוח פיזי רב. בני הודה שלא, והמנהל אמר להתראות וסגר את הטלפון.
למחרת התקשר בני למשרד אצל עורך דין, שוחח כמה דקות עם עורך הדין ואמר לו שיש לו חשיבה מהירה וברורה. עורך הדין הזמין אותו לריאיון, ובאותו יום התקבל.
זו הייתה עבודה טובה ומעניינת במחשב חזק ומהיר. הוא קיבל בה כעשרת אלפים שקל בחודש והצליח לתרום הרבה מאוד מידיעתו. המקום היה ממוזג ונוח והאנשים היו חביבים, גם המנהל.
מישהי שעבדה לידו בשם שירה הייתה מחייכת וקורצת אליו כל הזמן, והוא היה מציע לעזור לה בעבודתה במסמכים ובתמורה עזרה לו בעבודתו במחשב. היא לימדה אותו את רזי תוכנות המייקרוסופט, והוא לימד אותה שיטות סידור וארגון שלא הכירה. הם דיברו יותר ויותר ובשלב מסוים התחילו לצאת. אחרי חודשיים עברו לגור ביחד בדירה שכורה, שם הרבו לראות ביחד בטלוויזיה תכניות שאהבו וישנו כל לילה ביחד.
שירה התחילה להרגיש רע. בני הבחין בזה. הייתה משתעלת הרבה, וגופה התחיל להאדים. התקשתה לקום בבקרים והייתה מקבלת כאבים כשניסתה לקום, ובני עזר לה להתרומם. כעבור כמה זמן הייתה משמיעה צווחות קטנות של כאב ונפלה למשכב. בני קיווה שמצבה ישתפר וישב לצידה הרבה ליד המיטה, אבל מצבה רק נהיה גרוע מיום ליום. היא דיברה לאט וגמגמה ובקושי תפקדה.
בני היה בוכה בלילות ואילו ביום השתדל להסתיר את צערו ממנה. היו לו סיוטים קשים והתעורר מהם מוקדם. הוא פוטר מהעבודה כי היה נשאר כל היום לדאוג לשירה ולא בא לעבוד. לילה אחד, קם מהמיטה והלך למטבח. שם לקח את הסכין וניסה לחתוך את בטנו. הוא חשב זמן ממושך האם כדאי להשאיר כך את אהובתו כשהיא חולה. הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עוד. בסוף אזר כוח נפשי והחליט להישאר בחיים, וחזר לישון.
למחרת בצהריים צלצל הטלפון. בני הרים וזו הייתה ידידה ישנה שלו מהעבר הרחוק, מירי. הוא שמח מאוד לשמוע ממנה. הם שוחחו באהבה ובהתרגשות, ובני סיפר לה בדאגה על מחלת חברתו שירה. מירי אמרה שיש לה הרבה כסף ותוכל לשלם לרופא טוב כדי שירפא את שירה. בני הודה לה מקרב לב, ומירי התקשרה מיד לרופא הכי יקר וטוב בעיר. הרופא הגיע לכתובת אחרי עשרים דקות.
הרופא בדק כל יום את שירה ונתן לה תרופות מעולות. שירה התחילה להרגיש יותר ויותר טוב. בני חייך ושמח, וגם שירה חזרה לחייך. הוא חיבק אותה. מהר מאוד מצא עבודה חדשה וטובה. כשהבריאה לגמרי, הציע לה נישואין. הם ערכו חתונה מפוארת, וכיום יש להם שלושה ילדים חמודים להפליא.
נערך לאחרונה ב: