פילוסוף רוחני33
Well-known member
בני ישב בביתו וקרא במודעות דרושים בעיתון. הוא לא הרפה מהעיתון ולא סובב את עיניו לרגע. היה להוט למצוא עבודה טובה. כבר חודשים שאין לו עבודה. כל יום ישב במשך שעות ליד העיתונים.
הוא התקשר למפעל פלסטיק שפרסם מודעה. ענה לו המנהל, ובני הציג את עצמו בנימוס. המנהל שאל אם יש לו מוטוריקה טובה בידיים. בני אמר שנבדק בעבר ונתגלה כמגושם למדי. המנהל התנצל ואמר שהעבודה לא מתאימה לו.
אז התקשר למחסן שפרסם גם כן מודעה, הציג עצמו והתחיל לדבר, והמנהל הפסיק אותו ושאל אם יש לו כוח פיזי רב. בני הודה שלא, והמנהל אמר להתראות וסגר את הטלפון.
למחרת התקשר בני למשרד אצל עורך דין, שוחח כמה דקות עם עורך הדין ואמר לו שיש לו חשיבה מהירה וברורה. עורך הדין הזמין אותו לריאיון, ובאותו יום התקבל.
זו הייתה עבודה טובה ומעניינת במחשב חזק ומהיר. הוא קיבל בה כעשרת אלפים שקל בחודש והצליח לתרום הרבה מאוד מידיעתו. המקום היה ממוזג ונוח והאנשים היו חביבים, גם המנהל.
מישהי שעבדה לידו בשם שירה הייתה מחייכת וקורצת אליו כל הזמן, והוא היה מציע לעזור לה בעבודתה במסמכים ובתמורה עזרה לו בעבודתו במחשב. היא לימדה אותו את רזי תוכנות המייקרוסופט, והוא לימד אותה שיטות סידור וארגון שלא הכירה. הם דיברו יותר ויותר בשלב מסוים התחילו לצאת. אחרי חודשיים עברו לגור ביחד בדירה שכורה, שם הרבו לראות ביחד בטלוויזיה תכניות שאהבו וישנו כל לילה ביחד.
שירה התחילה להרגיש רע. בני הבחין בזה. הייתה משתעלת הרבה, וגופה התחיל להאדים. התקשתה לקום בבקרים והייתה מקבלת כאבים כשניסתה לקום, ובני עזר לה להתרומם. כעבור כמה זמן הייתה משמיעה צווחות קטנות של כאב ונפלה למשכב. בני קיווה שמצבה ישתפר והיה אתה הרבה ליד המיטה, אבל מצבה רק נהיה גרוע מיום ליום. היא דיברה לאט וגמגמה ובקושי תפקדה.
בני היה בוכה בלילות ואילו ביום השתדל להסתיר את צערו ממנה. היו לו סיוטים קשים והתעורר מהם מוקדם. הוא פוטר מהעבודה כי היה נשאר כל היום לדאוג לשירה ולא בא לעבוד. לילה אחד, קם מהמיטה והלך למטבח. שם לקח את הסכין וניסה לחתוך את בטנו. הוא חשב זמן ממושך האם כדאי להשאיר כך את אהובתו כשהיא חולה. הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עוד. פתאום צלצל הטלפון. מי כבר יכול להיות בשעה כזאת? הוא הלך לענות. זה היה טלפון ממפעל הפיס, הודיעו לו שזכה בעשרים מיליון שקלים.
בני השתולל מהתרגשות, ושירה התעוררה למשמע צרחות השמחה שלו. "התעשרנו!", קרא והחזיק את ידה. היא הייתה חלשה מלהבין, אבל הוא התקשר מיד לרופא הכי יקר וטוב במדינה והזמין אותו לבוא לטפל בשירה. הרופא הגיע כעבור עשרים דקות.
הרופא בדק כל יום את שירה ונתן לה תרופות מעולות. שירה התחילה להרגיש יותר ויותר טוב. בני חייך ושמח, וגם שירה חזרה לחייך. הוא חיבק אותה. כשהבריאה לגמרי, הציע לה נישואין. הם ערכו חתונה מפוארת, וכיום יש להם שלושה ילדים חמודים להפליא.
הוא התקשר למפעל פלסטיק שפרסם מודעה. ענה לו המנהל, ובני הציג את עצמו בנימוס. המנהל שאל אם יש לו מוטוריקה טובה בידיים. בני אמר שנבדק בעבר ונתגלה כמגושם למדי. המנהל התנצל ואמר שהעבודה לא מתאימה לו.
אז התקשר למחסן שפרסם גם כן מודעה, הציג עצמו והתחיל לדבר, והמנהל הפסיק אותו ושאל אם יש לו כוח פיזי רב. בני הודה שלא, והמנהל אמר להתראות וסגר את הטלפון.
למחרת התקשר בני למשרד אצל עורך דין, שוחח כמה דקות עם עורך הדין ואמר לו שיש לו חשיבה מהירה וברורה. עורך הדין הזמין אותו לריאיון, ובאותו יום התקבל.
זו הייתה עבודה טובה ומעניינת במחשב חזק ומהיר. הוא קיבל בה כעשרת אלפים שקל בחודש והצליח לתרום הרבה מאוד מידיעתו. המקום היה ממוזג ונוח והאנשים היו חביבים, גם המנהל.
מישהי שעבדה לידו בשם שירה הייתה מחייכת וקורצת אליו כל הזמן, והוא היה מציע לעזור לה בעבודתה במסמכים ובתמורה עזרה לו בעבודתו במחשב. היא לימדה אותו את רזי תוכנות המייקרוסופט, והוא לימד אותה שיטות סידור וארגון שלא הכירה. הם דיברו יותר ויותר בשלב מסוים התחילו לצאת. אחרי חודשיים עברו לגור ביחד בדירה שכורה, שם הרבו לראות ביחד בטלוויזיה תכניות שאהבו וישנו כל לילה ביחד.
שירה התחילה להרגיש רע. בני הבחין בזה. הייתה משתעלת הרבה, וגופה התחיל להאדים. התקשתה לקום בבקרים והייתה מקבלת כאבים כשניסתה לקום, ובני עזר לה להתרומם. כעבור כמה זמן הייתה משמיעה צווחות קטנות של כאב ונפלה למשכב. בני קיווה שמצבה ישתפר והיה אתה הרבה ליד המיטה, אבל מצבה רק נהיה גרוע מיום ליום. היא דיברה לאט וגמגמה ובקושי תפקדה.
בני היה בוכה בלילות ואילו ביום השתדל להסתיר את צערו ממנה. היו לו סיוטים קשים והתעורר מהם מוקדם. הוא פוטר מהעבודה כי היה נשאר כל היום לדאוג לשירה ולא בא לעבוד. לילה אחד, קם מהמיטה והלך למטבח. שם לקח את הסכין וניסה לחתוך את בטנו. הוא חשב זמן ממושך האם כדאי להשאיר כך את אהובתו כשהיא חולה. הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עוד. פתאום צלצל הטלפון. מי כבר יכול להיות בשעה כזאת? הוא הלך לענות. זה היה טלפון ממפעל הפיס, הודיעו לו שזכה בעשרים מיליון שקלים.
בני השתולל מהתרגשות, ושירה התעוררה למשמע צרחות השמחה שלו. "התעשרנו!", קרא והחזיק את ידה. היא הייתה חלשה מלהבין, אבל הוא התקשר מיד לרופא הכי יקר וטוב במדינה והזמין אותו לבוא לטפל בשירה. הרופא הגיע כעבור עשרים דקות.
הרופא בדק כל יום את שירה ונתן לה תרופות מעולות. שירה התחילה להרגיש יותר ויותר טוב. בני חייך ושמח, וגם שירה חזרה לחייך. הוא חיבק אותה. כשהבריאה לגמרי, הציע לה נישואין. הם ערכו חתונה מפוארת, וכיום יש להם שלושה ילדים חמודים להפליא.
נערך לאחרונה ב:
