ה-הוביט,
ואח"כ שר הטבעות וכל השאר. האמת, שהתחלתי פעם להקריא להם, אבל כנראה שזה היה מוקדם מדיי. אחר כך הגדול התחיל לקרוא בעצמו! וואי איך התרגשתי!
אבל הפסיק באמצע, לא התחבר
היה לי קטע עם הגדול (כשהוא היה קטן
) לא זוכר באיזה גיל זה היה, ניסיתי להקריא לו את אחד מסדרת המומינים, שאגב, גם הם ספרים נפלאים בעיניי, הספרים הרבה יותר טובים וחכמים מסידרת האנימציה (שגם היא לא רעה בכלל!) תוך כדי הקריאה, הבנתי שזה גדול עליו. השפה שם גבוהה מדיי.
אבל משום מה הוא כל כך התלהב, אני חושב שבגלל ההתלהבות שלי, שלמרות שהוא כמעט לא הבין כלום, התעקש שאמשיך להקריא עד הסוף. זה היה הספר ה-'ארוך' (שקוראים בהמשכים-כל ערב פרק) הראשון שקראנו. וכן - כמובן, הנסיך הקטן.... ספרי קטנטנים יותר, זו לא כל כך "חוכמה" כי אין להם הרבה ברירה, הם בולעים את מה ש-"מאכילים" אותם
אבל אני חושב שכש-לנו יותר כיף להקריא, הם מרגישים את זה, וגם נהנים יותר, וללא ספק אחת הסיבות להנאה שלנו מלהקריא ספר (חוץ מ-אם הוא 'טוב' או 'לא טוב') היא זכרונות ילדות, וכאן הרשימה ארוכה - כמובן דירה להשכיר (ומעשה בישלושה אגוזים - ובכלל לאה גולדברג נהדרת!) אגב - אחד הזכרונות שלי הוא מ-תקליט שהיה לי של שמוליק סגל.... יייוווו!!!! איזה קטע! גיגלתי ומצאתי! חחח! מצורפת כאן העטיפה של התקליט! קטעים! וככה זורק מהראש, רשימה חלקית: ביצה שהתחפשה בייגלה מיץ פטל עלילות פרדיננד בקיצור פיתחו את השער (אילת עם שמשיה תכלכלת...) שירים שענת אוהבת במיוחד ועוד ועוד . . . .
