סיפרתי לו

[שאנל]

סיפרתי לו

הי לכולם, בזמן האחרון לא כתבתי כאן (מכול מיני סיבות), אבל בהחלט עקבתי אחרי המתרחש.... רוצה לשתף אתכם.... זוכרים שבהתחלה התלבטנו בשאלה מתי לשתף בן זוג חדש במחלה? אז זה קרה. אני יוצאת עם מישהוא ואתמול הרגשתי שאני חייבת לספר לו, כאילו שאם אני לא יספר לו אני מוליכה אותו שולל ובזאת אני לא מעוניינת. מאוד חששתי... איך לספר? מה לספר? איזה תמונה להציג? בקיצור סיפרתי... לדעתי הוא בכלל לא הבין על מה אני מדברת...

 

[ל3]

כל הכבוד

אפשר להגיד שבהחלט יש לך אומץ. אני חושבת שעשית את ההחלטה הנכונה ואם הוא ירצה בך אז הוא ישאר איתך לא משנה מה. אולי כדאי שתביאו לו חומר כתוב על המחלה כדי שהוא יבין יותר במה מדובר.

 

[קרני22]

ל3

אני חושבת שהיא לא צריכה להביא לו חומר כתוב אלא לספר לו כי אם הוא יקרא על המחלה הוא די יבהל המאמרים די מפחידים. אפילו חבר שלי שכשהוא הכיר אותי הוא ידע על המחלה והוא ראה איך אני נראית ומתפקדת ומה אני מסוגלת לעשות ומה אסור לי לעשות ובכל זאת כשהוא קרא על המחלה זה די הפחיד אותו. אני חושבת שהיא כל פעם צריכה לזרוק משהו בקשר למחלה...

 

[ל3]

זה נכון

אבל אפשר למצוא דברים כתובים שאינם כל כ מפחידים, ובכלל לפי דעתי אפשר לשלב את שניהם קודם לספר בע"פ ואם עדיין יש לו שאלות או משהו לא ברור אז לתת חומר כתוב.

 

[gaia20]

בנוסף, אני רוצה להציע

את השימוש ב"מאמרים", להזכרכם יש שם את הסיפורים האישיים ואין יותר טוב מלקרוא אותם כדי להבין באמת מה חולי לופוס מתמודדים איתו כל יום. זה הרבה יותר טוב מלקרוא חומר שכן בספר ידובר על כל הסימפטומים, דבר שבאמת יכול להבהיל, אך בסיפורים, זה כבר נשמע פחות נורא כי לא כל הסימפטומים מופיעים. *בהזדמנות זו אני רוצה גם להזכיר שאם יש מישהו שלא כתב את הסיפור האישי שלו ורוצה להוסיף אותו למאמרים- מוזמן לשרשר את הסיפור לכאן או לשלוח לי לאימייל. [email protected] שבת נעימה,

 

[gaia20]

הי שנאל

רק רציתי להגיד שלדעתי עשית את הדבר הנכון. אם מה שיש ביניכם זה אמיתי, הלופוס יהיה דבר קטן שאולי צריך להסביר יותר בבירור. בכל מקרה, תמשיכי מידי פעם עם הסברים קטנים, לאט לאט הוא יראה את כל התמונה הלופוסית. שיהיה לשניכם בהצלחה!!

 

[gaia20]

שאנל, רציתי לשאול

איך סיפרת לו? מה אמרת? האם החסרת את הפרטים הקטנים או פשוט אמרת הכל? שאלה זו מופנית לכולם- איך נראה לכם שמתאים לספר על הלופוס?

 

[שאנל]

איך סיפרתי?

כנראה שנתתי מידע שיטחי, סיפרתי שיש לי לופוס, מצב שבו הגוף תוקף את עצמו, הסברתי שלי זה פגע בפרקים. הוא שאל אם זה יכול לפגוע בעוד מערכות בגוף, עניתי שכן. ....וכאן זה נגמר. חברה אמרה לי שנראה לה שהוא כן הבין, אבל בשלב הזה הוא מפחד שזה יהרוס את מה שיש לנו, אז הוא הפסיק לשאול. לדעתה הוא יחזור לשאול בהמשך. כנראה שנכון לספר את זה לאט לאט.... בכול מקרה הייתי רוצה ש"האבן" הזו תרד לי מהלב ושהוא כבר ידע, או יותר נכון שלי תהיה תחושה שהוא מבין... תודה שאתם כאן

 

[נועה בת]

היי בנות ../images/Emo24.gif../images/Emo99.gif

לספר או לא ? זה ברור שצריך לספר אבל הכול עניין של תיזמון, ואופי צורת הסיפור . קודם כול לספר רק אם זה הולך לכיוון מאוד רציני. אחרת למה לשתף מישהו בבעיות ? מה זה יתן ? דבר שני , לספר בגדול בלי פרטים מסעירים, כדי שיקח הכול בפרופורציה. ואז להתחיל לטפטף כול פעם משהו , אבל לא להתבייכן הרבה , כדי שלא יברח. שיבוא לבדיקות, טיפולים , שיריח מקרוב מה נעשה. ואם זה באמת חתונה, לתת לו את זכותו לשבת עם הרופא ולשאול שאלות . ואם הוא בורח - הוא מימלא לא היה שם ממש אף פעם ..... ככה עשיתי עם בעלי, וזה ממש עבד !! והינה הוא פה איתי, ועברנו ביחד ארועים מאוד לא נעימים, וחוייות קשות לזוג צעיר שממילא הכול קשה לו בהתחלה. אבל הקשר הנפשי כול כך טוב, שאין לי ספק שהוא ישאר איתי והכי חשוב - שלא ישתף את אמא שלו . מצטערת אבל ממש מאמינה בזה. אמא שלו וכול הצד שלו לא צריכים לדעת מה עובר עליך, ובטח לא לפני הטבעת, אחרת ירחמו על הבן המיסכן ש"נפל" עם אישה חולנית, וידרבנו אותו לפרידה. גם ככה לא כול החמות באמת אידיאליות , אז לדעתי כמה שפחות ידעו , יותר טוב לזוגיות .