סיפרתם/שיתפתם את הגרוש בהתפתחות הזוגית שלכם?

[TatyBar]

 

[chili3]

סיפרתם/שיתפתם את הגרוש בהתפתחות הזוגית שלכם?

על מה עדכנתם את הגרוש/ה בקשר למערכות הזוגיות שלכם?
אני בזוגיות יציבה בעוד הגרוש עוד מתאושש מהגירושים וחוץ מדייטים בודדים לא ממש פיתח קשרים זוגיים רצינים
ואני מניחה שלא מאוד קל לו לשמוע/לדעת שאני המשכתי הלאה
מצד שני, יש לנו ילדים משותפים וברור שצריך להיות לו מושג מסויים כשגבר נכנס לחיים שלהם

לפני שהכרתי לילדים את בן הזוג התקשרתי לגרוש וסיפרתי לו שאנחנו במערכת יחסים ושהילדים עומדים להכיר אותו
רציתי שהילדים ידעו שיש פתיחות ושהם לא צריכים להסתיר כלום
גם אמרתי לגדולה 'אבא יודע שיש לי בן זוג ומותר לך לדבר איתו על זה'
ואני יודעת שהיא מספר לו על כל פעילות משותפת ועל החוויות והילדים שלו וכו'

לאחרונה הוא התחיל לישון אצלנו מידי פעם גם שהילדים פה (לא כל יום)
ואנחנו מדברים על לעבור לגור ביחד אחרי החגים (הוא יעבור אלנו)
אני מתלבטת אם לספר לגרוש
זה עניינו? מספיק לספר בטלפון או שאתם יזמתם גם מפגש לקפה בניהם?
ממש לא יודעת איך עושים את ההתנהלות הזו מול הגרוש
אני מניחה שאם היתה לו גם כן בת זוג זה היה יותר קל... אני חוששת שיכאב לו לראות אותי ממשיכה לזוגיות פרק ב', בעוד הוא לבד

חשוב לציין שאנחנו גרים באותה שכונה (משמורת משותפת)
נפגשים מידי פעם במקרה במכולת/ירקן
כך שבמוקדם או במאוחר נתקל אחד בשני כשבן הזוג שלי איתי

איך שומרים על מרקם היחסים העדין?

 

[TatyBar]

נכנסתי לשניה..

רק לומר לך שאם את מקבלת מדור עבור ילדייך, אז הסכום יירד כשנכנס לבית בן זוג.
ודבר שני, שלי נשמע מהפוסט שלך שאת נורא בתחרות עם האקס מול עצמך, בפנים, ושאת נורא רוצה שהוא יקנא בך.
ההדגשות של כמה את המשכת וכמה הוא לא התגבר נראות לי מוגזמות.
עד כדי שנראה שלא התגברת על הפרידה ממנו לגמרי, ושיש משקעים, ושאת עדיין רוצה להראות לו, ועוד כהנה וכהנה.
אני, ממקום כזה,ממליצה לך ממש לא לעבור לגור יחד.
כי אולי, ברגע שתגלי שהאקס החלים ממך ולא מזיז לו אם את מאןשרת או לא, אולי אזתראי את בן הזוג הנוכחי כמו שהוא נטו, ולא ככלי לגרום לגרוש לרצות אותך כדי לדחות אותו ולהרגיש עליונה, ואולי אז, תגלע שזה ממש לא זה.

 

[chili3]

את כל כך לא בכיוון אני זו שיזמתי את הפרידה

ואין אדם מאושר וחופשי ממני בזכות ההחלטה הלא פשוטה שקיבלתי בזמנו
הוא כל הזמן דואג להעביר לי מסרים דרך חברים משותפים כמה הוא בודד ולי סיפר בשיחה שהוא עוד לא מרגיש מוכן לקשרים זוגיים
ואולי זה מפתיע אותך, אבל באמת אכפת לי ממנו
ולא יודעת איפה האיזון הנכון בין מה שאני צריכה לעדכן/לשתף אותו, לבין לא להכנס לפרטים מיותרים שלא ממש נוגעים אליו

ומדור אני לא מקבלת
זה לא קיים במשמורת משותפת

את יודעת... מותר פשוט לענות נטו (או לא לענות) על השאלה במקום לנסות להכנס לפסיכולוגיה בגרוש

 

[TatyBar]

זה לא מפתיע אותי

זה לא מפתיע אותי שאיכפת לך ממנו. ההערה הזו הזויה לגמרי.
כן חושבת שגם אם את יזמת את הפרידה, זה ממש לא קשור לזה שמהפוסט שלך מצטייר שאיכפת לך ממנו לא רק כאדם ואבי ילדייך, אלא איכפת לך מה הוא יראגיש כלפייך.
גם אם את יזמת את הפרידה. זה לא קשור בכלל.
מותר לענות נטו. ומותר לענות ברוטו. מה שבא לי. ומה שעולה לי מקריאת הדברים.

לעצם העניין, כן. הוא צריך לדעת.
ולעניין המשמורת המשותפת. מדור כןיכול להיות קיים. כל מקרה לגופו.

 

[chili3]

אני לא מודדת את המערכת הזוגית שלי דרך

העיניים שלו
ורואה את בן זוגי כאהובי בלי קשר לאיך הגרוש ירגיש או לא ירגיש כלפי זה

אם הוא היה יוזם את הגירושים לא היה אכפת לי אם זה מכאיב לו או לא (מודה)
אבל בגלל שאני זו שיזמתי ולא היה לו קל עם זה, אני כן מרגישה אחריות מסויימת לאיך זה משפיע עליו ומנסה לצמצם פגיעות עד כמה שאפשר
ובמקביל שידע שאני לכל אורך הדרך מכבדת אותו כאב לילדי
מפה באה השאלה

 

[זהב טה ו ר]

טעות!

לא רק שמדור קיים במשמורת משותפת, אלא שלעומת מזונות, סכום המזונות אינו משתנה במשמורת משותפת לעומת משמורת בלעדית.

מצד שני, זכותך לוותר על המדור במסגרת ההסכם הפרטי שלכם.

 

[chili3]

אצלנו יש סכום מזונות + חצי מחינוך/חוגים

 

[זהב טה ו ר]

כאמור, זכותך לוותר על מדור

אבל זה לא קשור למשמורת משותפת.

 

[chili3]

אני מודה שכבר לא זוכרת למה ואיך הגענו

להסכם שהגענו אליו
זכרתי שאין מדור

 

[פרחאדום]

אצלי יש מדור ואני במשותפת ג"כ

 

[גלים גלים]

בעיני צריך לעדכן כאשר ההחלטה נעשתה.

לא הייתי שם עדיין אבל הרי זה שינוי משמעותי בחיי ילדיו.

הייתי מספרת לו בעצמי קודם ושואלת את שניהם אם יסכימו להפגש פגישה קצרה.אם אין התנגדות, הייתי יוזמת מפגש קצרצר בדרך אל.. בדרך מ..משהו של כמה דקות ,רק כדי שהגרוש יוכל לראות מי יגור עם ילדיו.
זה שאולי יכאב לו - לא צריך להכתיב. ברור שעדיף לדעת ממך מאשר ממישהו בשכונה או מהילדים. הכאב הזה הוא חלק מהעצב שבגרושין ואין הרבה שתוכלי לעשות בעניין זה.

 

[חמדת35]

יש לעדכן

כיוון שמדובר בשינוי שרלבנטי לילדיו.

אם הסיבה שהגרוש טרם התאושש ושקשה לו היא, שעבר זמן קצר יחסית מהפרידה, אז הייתי שוקלת לדחות את המעבר למגורים משותפים.

ובלי קשר לגרוש - אני בעד דחייה של מגורים משותפים - מההתרשמות שלי ברוב המקרים במשפחות המורכבות, כשהבית משותף הילדים מנישואין קודמים מרגישים שהוא פחות שלהם.

 

[TatyBar]

ועוד

אם אכן עבר זמן קצר מהפרידה, אז בכלל - לא בגלל שקשה לגרוש - אלא בגלל שיהיה בלתי נסבל ובלתי אפשרי לילדים.
הילדים לא יכולים לקפוץ ממצב של בית מפורק למצב של בן זוג חדש לאמא, ביום וחצי. גם כשהזוגיות יציבה.
צריך זמן להתרגל לאנשים.
ולילדים לוקח הרבה יותר זמן להתרגל לגבר הזה כי הוא זר להם. אין להם אותה אינטימיות שלש לאמא עם הגבר הזה, ולכן ההיכרות לוקחת הרבה הרבה הרבה יותר זמן.
אז כן. זה לוקח המון זמן לעבד ולעכל את המצב החדש ולהיות מוכנים לקבל איש חדש הביתה כחלק ממשפחה חדשה.

וכמובן - אני תמיד בעד לעבור לבית חדש.
כי אז הוא של כולם.
ההיפך ממה שאמרת.
כשהבית הוא של המשפחה ממילא, והגבר הזר מצטרף, אז הילדים מרגישים שהוא יותר שלהם ושפלשו להם לבית.
זה לא בריא בשום מצב.
לחכות.
לחכות.
לחכות.
עד שזה יהיה בריא לאחד ולעבור לבית של כולם.

 

[chili3]

זה ממש לא מהר

כבר לפני 4 חודשים כתבתי פה שאנחנו בתהליך לקראת זה ועדיין לא עשינו את הצעד
חיכינו שהכל יתחבר אחד לשני באופן טבעי
הילדים שלי מתים עליו
נראה שהם הרגישו מאוד בנוח כשהוא נשאר לישון כאן
בראש השנה אנחנו יוצאים לחופשה משותפת עם המשפחות
ואם הכל יעבור טוב כפי שאנו צופים, אנחנו חושבים אחרי להתחיל את ה'מעבר'
יותר לישון פה עד למעבר מלא

לעבור לדירה אחרת לא נראה לי רלוונטי
אני מחוייבת להשאר בשכונה הזו
הדירה מרחק הליכה מבית הספר ומרחק הליכה לבית אביהם
יש לי דירת 4 חדרים
הילדים שלי ישנים היום ביחד בחדר אחד ואת השני שהיום משמש כחדר משחקים נהפוך לחדר עבור ילדיו (לי יש שניים ולו יש שניים)
תמיד בהמשך אפשר לתת לזה מחשבה נוספת ולשקול מעבר
אבל היום זה לא נכון מבחינתי

 

[חמדת35]

השאלה היא לא כמה זמן הקשר

אלא כמה זמן אתם גרושים.
לדעתי אם פחות משנתיים - את רצה מהר מדי. יותר מדי שינויים.

ובכלל, כאמור, אלא אם יש בכוונתך להרות לבחור החדש - אני לא רואה סיבה טובה לגור יחד.

 

[זהב טה ו ר]

לחלוטין לעבור לבית חדש!

גם אם הוא באותה השכונה.
אחרת הוא וילדיו יהיו תמיד "הפולשים" לבית "שלנו"
(וכן, גם אם עכשיו הכל נראה טוב, מחכים לכם עוד ימים קשים)
על מנת לאפשר קשר בריא וטוב בין הילדים שלך ושלא, אין ברירה אחרת.

 

[chili3]

הילדים שלי יחסית קטנים ואני לא חושבת שהם

יתחילו עם 'זה הבית שלנו' (בני 8 +4)
גם ככה הילדים שלו ישנים אצלו רק בסופש שני ולא באמצע שבוע (בגלל המרחק, פעם בשבוע הוא מבלה איתם באזור המגורים שלהם)
אז לא משנה באיזה בית זה יהיה, הילדים שלי ירגישו יותר 'בבית' מאשר ילדיו שמגיעים אחת לשבועיים
הסדרי הראייה האלו ככה כבר 8 שנים מאז שהתגרש
מעולם לא היה להם חדר משלהם, כי הוא גר בדירות קטנות ובסופשים היה מפנה להם את החדר שלו
זה מעולם לא היה אידיאלי והוא כבר חולם לתת להם בית עם חדר וכו'
ואני כן מאמינה שחדר שיהיה מוגדר רק עבורם, עם דברים שיבחרו ביחד איתם
יתן להן לפחות לשנים הראשונות את תחושת השייכות והאינטימיות

בהמשך אני מאמינה שנשקול לעבור לבית יותר גדול
להתחיל משם, נראה לי פזיז ויכניס חוסר בטחון מיותר אצל ילדי

 

[גוש הורמונים]

בוודאי שלעדכן אותו, הוא האבא של הילדים,

ועל אף שאתם לא חיים ביחד, הוא צריך לדעת על כל שינוי שקורה בחייהם, וזה חתיכת שינוי.
כשעברנו לגור יחד ביקשתי מהאיש שלי שידבר עם גרושתינו ויספר לה, שהיא לא תדע על זה מהילדים, וכמו כן גם הצעתי לו להציע לה, אם היא מעוניינת, להיפגש איתי ולבוא לראות את הדירה כדי שהיא תדע לאן הילדים שלה הולכים ומי המבוגרים האחרים שנמצאים בחייהם.
היא לא ממש רצתה, אבל זו תמיד אופציה שתהיה פתוחה בפניה- בסופו של יום- היא אמא שלהם.


אגב, בפעמיים שפגשתי אותה אחרי שכבר עברנו לגור יחד הייתי לבד (אנחנו גרים באותה עיר כדי שיהיה לילדים ולאיש קל עם הסדרי הראייה), היא היתה עם הילדים אז נכפתה עליה ההיכרות כי הילדים קפצו עליי, היינו מנומסות, אמרנו יפה שלום נעים מאוד, ובזה נגמר העניין.

 

[chili3]

אלך עם המלצותיכם. אעדכן אותו ואציע לו להפגש

איתנו לקפה או משהו בסגנון
בן זוגי ישתף פעולה כמובן

תודה