סיקור ההופעה בזאפה תל אביב 3.6 ../images/Emo98.gif
אחרי דרך ארוכה מאוד עם ידידי הטוב מיכאל ודנה, חברת הפורום, הגענו לזאפה תל אביב להופעה של קורין שאירחה באותו הערב את שלומי שבן. ההופעה מתחילה עם "שיר ליונתן", בחירה די מפתיעה בביצוע חביב ביותר, רגוע ושלו שהתחיל להכניס אותנו לאווירה בדרך נינוחה ונעימה. מיד לאחר מכן "ימי הפרח והאהבה" ו"עד סוף אפריל" שזכו לביצוע מקסים שהיה הנכון ביותר לפתיחת הערב הזה. משם סיפרה קורין שהשיר הבא הוא שיר שמדבר על רגע קטן שהאירו אותו, "הטבעת נפלה" שהיה מדהים כרגיל, הקהל השתתף ובהחלט היה אפשר להבחין שקורין מתחילה להרגיש את הקהל והקהל מתחיל להרגיש אותה. לאחר מכן עברה קורין ל"שפת אימי" שהיה בעיבוד מדהים. כמה מילים על השיר "עולם מושלם" וקיבלנו ביצוע בצרפתית שאותו חיכיתי לשמוע כבר הרבה זמן והיה נהדר. והנה, רגע לפני "תנינענק" חזרנו לסיפור העגבניות,
"יום אחד שתלתי 50 עגבניות בגינה, יום למחרת אני מעוררת ומגלה בגינה 10,000 עגבניות, זה היה ממש מטורף. עכשיו הבן שלי שותל עגבניות, אבל רק אחת בכל פעם, 50 זה כבר לא לעניין." הקהל צוחק וקורין ממשיכה. בשלב הזה היא קוראת לשלומי שבן המקסים שביצע לבד את "כולם יודעים", הקהל ממשיך להשתתף גם בשיר הזה, ולאחר מכן קורין עולה לדואט. "בעיות אישיות" של שלומי שהיה נפלא בביצוע של שניהם. מכאן הם ממשיכים לשיר "מעיין", שלומי שר את הבית הראשון ואחרי זה שניהם ביחד את הפזמון, ביצוע מדהים לשיר הזה, שלומי השתלב מאוד יפה. "יום אחד הייתי בהופעה של קורין, משהו הזוי, היא שיחקה שם תפקידים וכל פעם היא הייתה משהו אחר ואז שמעתי בפעם הראשונה את השיר "המנון לאהבה" והתחלתי לבכות" אומר שלומי וקורין משיבה "פעם אמרו לי שיש מישהו שמבצע את השיר שלי "המנון לאהבה" וקוראים לו שלומי שבן, אמרתי לעצמי שהוא חייב להיות מישהו מיוחד". וכך הם שרים ביחד את "המנון לאהבה" מתוך התקליט "שפת אימי" הנפלא. ביצוע מעניין ונוגע. בשלב הזה שלומי כבר יורד מהבמה, וקורין עוברת ל"חזקה מהרוח" ול"דרך הכורכר". כעט אנו חוזרים לסיפור גלי עטרי והאפרוחים (זוכרים?) כן, כן. "אתם יודעים, יש לי חברה, גלי עטרי, והיא בהופעות שלה מספר עלי ועל האפרוחים, אתם יודעים על מה אני מדברת? לא? אוקיי, אז בהופעות של גלי היא מספרת שאני מספרת שהיא מספרת שאני שותלת אפרוחים (?!) ואני שותלת אותם קרוב מידי והם מתים."
מיד לאחר מכן "שיר בכיף" שהיה כרגיל נחמד ומשם ל"כשזה עמוק" שהיה בעיבוד מעניין אך אכזב אותי שדווקא השיר הזה לא זכה לביצוע שלה יחד עם שלומי שבן. "זן נדיר" וקורין מתכוננת לרדת מהבמה אבל ברגע האחרון היא מחליטה שלא, "אלי, תן לי מי (בגיטרה)", "אין סוסים שמדברים עברית..." והם נשארים ל"אנטרקטיקה". בשלב הזה קורין יורדת מהבמה ומחיאות הכפיים הקוראות להדרן מחזירות אותה יחד עם שלומי שבן שמחליט לבצע שיר חדש ומאוד מיוחד. "כבד את אביך, ואת אימך טוב, טוב היא מנסה..".
שיר משעשע. קורין חוזרת לבמה והיא ושלומי מבצעים את "שיר לשירה" ביחד, ביצוע מרגש. היא שוב יורדת ולהדרן שני היא מבצעת את "אי שם בלב" כרגיל עם קולות הרקע והקהל. "ארץ קטנה עם שפם" שיר אחרון, קורין אומרת תודה וההופעה הנפלאה הזאת מסתיימת. לאחר שנרגענו קצת החלטנו ללכת לחדר האומנים לומר לקורין שלום. קורין כהרגלה הייתה חמה ומחויכת, סיפרה לי שלא יהיו יותר הופעות של "פשוט כל כך" דבר שקצת אכזב אותי בהתחשב באהבתי הגדולה לאלבום המקסים הזה. היא גם אמרה שהיא מאוד מקווה להגיע לקיסרה בסיבוב ההופעות הזה. ולסיום אהיה חייבת להזכיר זוג מקסים שישב לידנו, שמאוד רצה לשמוע את "קשר הירח" ו"כבשים" אך זה לא התאפשר וקורין הבטיחה שבפעם הבאה. ללא ספק שניהם הפכו את החוויה שלי מההופעה לאפילו יותר מהנה וכייפית.
אני אעלה תמונות בהמשך היום.
אחרי דרך ארוכה מאוד עם ידידי הטוב מיכאל ודנה, חברת הפורום, הגענו לזאפה תל אביב להופעה של קורין שאירחה באותו הערב את שלומי שבן. ההופעה מתחילה עם "שיר ליונתן", בחירה די מפתיעה בביצוע חביב ביותר, רגוע ושלו שהתחיל להכניס אותנו לאווירה בדרך נינוחה ונעימה. מיד לאחר מכן "ימי הפרח והאהבה" ו"עד סוף אפריל" שזכו לביצוע מקסים שהיה הנכון ביותר לפתיחת הערב הזה. משם סיפרה קורין שהשיר הבא הוא שיר שמדבר על רגע קטן שהאירו אותו, "הטבעת נפלה" שהיה מדהים כרגיל, הקהל השתתף ובהחלט היה אפשר להבחין שקורין מתחילה להרגיש את הקהל והקהל מתחיל להרגיש אותה. לאחר מכן עברה קורין ל"שפת אימי" שהיה בעיבוד מדהים. כמה מילים על השיר "עולם מושלם" וקיבלנו ביצוע בצרפתית שאותו חיכיתי לשמוע כבר הרבה זמן והיה נהדר. והנה, רגע לפני "תנינענק" חזרנו לסיפור העגבניות,
אבל לא היו... אחרי "בעיות אישיות" ו"מעיין" באה ההפתעה של הערב מבחינתי וזה הביצוע של קורין ושלומי ל"המנון לאהבה" שהיה ביצוע מרגש ומה שעוד יותר מרגש זה ששלומי סיפר שבכה פעם מהשיר הזה בהופעה הזויה של קורין שבה היא היתה כל פעם דמות אחרת...