amiramisrael
New member
סיקור הופעה-עין הוד 21/08/08
עכשיו זה סופי, המסע של מאיר אל לב הקונצנזוס הושלם! קהל מעורב של דתיים וחילוניים מבוגרים וצעירים כאחד מזמזמים את שיריו בזה אחר זה. בכפר קסום בין כרמל לים, באמפיתאטרון קטן ואינטימי הציג מאיר פעם נוספת את יכולתו לרגש. מאיר הכה את מאזיניו תוך שהוא משתמש בכל כלי אפשרי, על הגיטרה, על הקלידים, (רק התופים חסרו לי...), ומעל לכל בקולו המיוחד. מבין השירים שנוגנו: מנגינת הנדודים, שמע קולי, איילת חן, אהבה קצרה, כמה אהבה, שלום לך דודי, בשם האהבה, תני לי יד, גשם, איכה (שולי רנד), אל נורא עלילה, בניהם, שירו של שפשף, לך אלי, תגידי אש, חלומות אחרים ,עננו. (ויסלחו לי בהפקה אם הושמט שיר כזה או אחר). אם יורשה לי להשתמש בקלישאות ובמשפטים נדושים אומר כי מאיר הוא כמו אהבה, ככל שהוא מתרחק ממך אתה רוצה יותר ממנו, ואני אסביר (בדוגמא קטנה מההופעה), באחד המעברים בין השירים צעקו מאחורה : "מאיר דבר איתנו קצת...", ומאיר פיתח מונולוג שלם בנושא, על אדם שמבקשים ממנו לדבר, אבל הוא לא רוצה, ומכריחים אותו... והכל מהול בהומור וצניעות שרק גורמים לך לרצות עוד יותר שהוא ידבר. על אף שמעל לכל ספק מאיר הוא אחד האומנים הכי מוערצים ומוערכים בארץ אין לזה ולו שמץ של ביטוי בהתנהגותו, הצניעות והענווה מרגע העלייה לבמה ועד לירידה (וגם מאחורי הקלעים) גורמים לך להתאהב בו עוד יותר (וכל פעם מחדש). הצורה בה הוא נוהג באומנים המשתפים איתו פעולה (במקרה זה הרב שולי רנד והנגנים שלו) לא מותירה ברירות אלא להעריץ את האיש! בסיום ההופעה ולאחר ההדרן עשה מאיר דבר נוסף שרק מאיר היה עושה, לאור תרועות הקהל הוא פשוט נעמד ושאל איזה שיר נוסף הקהל רוצה שהוא יבצע... (ד"א לבסוף נבחר השיר עננו). ועצה קטנה (מצופה קטן), חובה בכל הופעה לבצע בסוף שיר אחד לבקשת הקהל... ועוד דבר אחד קטן בנימה אישית, אני זוכר כילד את ההתרגשות שהעלה בי קולו של רב בית הכנסת בתפילות יום הכיפורים, והרי ידוע לכולם שכילדים אנו נוטים להעצים דברים... אך כל זה לא דומה ולו במעט לתחושה שעברה בי כשמאיר שר את השיר "אל נורא עלילה", אני לא חושב שיש לי דרך לתאר במילים את התחושה שעברה בי למשמע מילות התפילה בקולו של מאיר. ואם תשאלו אותי... אני מוכן להישבע ששערי שמיים נפתחו הערב...
עכשיו זה סופי, המסע של מאיר אל לב הקונצנזוס הושלם! קהל מעורב של דתיים וחילוניים מבוגרים וצעירים כאחד מזמזמים את שיריו בזה אחר זה. בכפר קסום בין כרמל לים, באמפיתאטרון קטן ואינטימי הציג מאיר פעם נוספת את יכולתו לרגש. מאיר הכה את מאזיניו תוך שהוא משתמש בכל כלי אפשרי, על הגיטרה, על הקלידים, (רק התופים חסרו לי...), ומעל לכל בקולו המיוחד. מבין השירים שנוגנו: מנגינת הנדודים, שמע קולי, איילת חן, אהבה קצרה, כמה אהבה, שלום לך דודי, בשם האהבה, תני לי יד, גשם, איכה (שולי רנד), אל נורא עלילה, בניהם, שירו של שפשף, לך אלי, תגידי אש, חלומות אחרים ,עננו. (ויסלחו לי בהפקה אם הושמט שיר כזה או אחר). אם יורשה לי להשתמש בקלישאות ובמשפטים נדושים אומר כי מאיר הוא כמו אהבה, ככל שהוא מתרחק ממך אתה רוצה יותר ממנו, ואני אסביר (בדוגמא קטנה מההופעה), באחד המעברים בין השירים צעקו מאחורה : "מאיר דבר איתנו קצת...", ומאיר פיתח מונולוג שלם בנושא, על אדם שמבקשים ממנו לדבר, אבל הוא לא רוצה, ומכריחים אותו... והכל מהול בהומור וצניעות שרק גורמים לך לרצות עוד יותר שהוא ידבר. על אף שמעל לכל ספק מאיר הוא אחד האומנים הכי מוערצים ומוערכים בארץ אין לזה ולו שמץ של ביטוי בהתנהגותו, הצניעות והענווה מרגע העלייה לבמה ועד לירידה (וגם מאחורי הקלעים) גורמים לך להתאהב בו עוד יותר (וכל פעם מחדש). הצורה בה הוא נוהג באומנים המשתפים איתו פעולה (במקרה זה הרב שולי רנד והנגנים שלו) לא מותירה ברירות אלא להעריץ את האיש! בסיום ההופעה ולאחר ההדרן עשה מאיר דבר נוסף שרק מאיר היה עושה, לאור תרועות הקהל הוא פשוט נעמד ושאל איזה שיר נוסף הקהל רוצה שהוא יבצע... (ד"א לבסוף נבחר השיר עננו). ועצה קטנה (מצופה קטן), חובה בכל הופעה לבצע בסוף שיר אחד לבקשת הקהל... ועוד דבר אחד קטן בנימה אישית, אני זוכר כילד את ההתרגשות שהעלה בי קולו של רב בית הכנסת בתפילות יום הכיפורים, והרי ידוע לכולם שכילדים אנו נוטים להעצים דברים... אך כל זה לא דומה ולו במעט לתחושה שעברה בי כשמאיר שר את השיר "אל נורא עלילה", אני לא חושב שיש לי דרך לתאר במילים את התחושה שעברה בי למשמע מילות התפילה בקולו של מאיר. ואם תשאלו אותי... אני מוכן להישבע ששערי שמיים נפתחו הערב...
