סיקור הופעה + פרוייקט סמטאות -חלק א

TakTik

New member
סיקור הופעה + פרוייקט סמטאות -חלק א

טוב,אז רציתי סוף סוף לחשוף את העניין הזה שמתחמם כבר כמה זמן... פרוייקט סימטאות הוא למעשה עיתון שצפוי לצאת בשבוע הקרוב,כשמטרתו העיקרית היא קידום תרבות אלטרנטיבית בישראל.החל ממוזיקה,דרך שירה כתובה,קומיקס,מיצגי אומנות ועד קהילות מוזרות.כל מה שלא תשמעו עליו במקומות אחרים(וכמובן אנחנו מתעניינים בו
),אנחנו נקדם.בסופ"ש הקרוב,בעזרת הג'אם,יצא הגליון הראשון,הוא יופץ במקומות בילוי,חנויות דיסקים וכל מה שנראה מתאים בת"א (ובסביבה) והוא כמובן יהיה חינם! לעד פרטים אפשר להכנס לאתר של הפרוייקט - סימטאות בגליון הראשון תופיעה כתבה של סיקור הופעה של פאנק'נ'שטין ע"י עבדכם הנאמן שכתבתי בעיקבות ההופעה האחרונה בבארבי בכפ"ס. אני רוצה להביא לכם את הכבתה כאן,ואשמח אם תתעניינו,תחפשו את העיתון (אם מישהו רוצה לדעת איפה מופץ אפשר לפנות אלי) ובעיקר תפיצו את הבשורה. והנה הכתבה,מקווה שתהנו,אשמח לתגובות - מתן "אם ככה,אז מי הוסיף את הק'נ'שטיין בפאנק'נ'שטיין?" למרות שפאנק'נ'שטיין(בואו נסגור את זה כבר בהתחלה,מדובר בFunk ולא בPunk,או כמו שהמורה ללשון שלכם הייתה אומרת,פ' רפה,אוקי?) קיימים כבר כמעט 8 שנים,אם תזכירו את שמם לרוב האנשים,סביר להניח שהם ידמיינו סרט איימה גרוע עם בחור שחור ושני ברגים בצוואר (מישהו אמר סרטי בלאקולה/שאפט/פוקסי בראון/כל הבלאקספלוייטיישן?) אבל לעומת זאת,במקרה הזה מדובר ב8 לבנבנים וגרוב אחד גדול. כמו משחק המילים בשמם,פאנק'נ'שטיין הם פאן מוחלט.כיאה להרכב שהוקם במקור בתור להקת קאברים להרכבים כמו טאוור אוף פאוור,סלי אנד דה פאמלי סטון,פרלמנט פנקדליקס ועד רבים וטובים,המוזיקה של פאנק'נ'שטיין עמוסה ברפרנסס ובהשפעות מאותם הרכבים גדולים,החל ממקצבים שגולשים בקלות לשירים הקלאסיים,ועד סולואים ארוכים ופסיכודלים שג'ורג' קלינטון היה מתגאה בהם. כשבאים להופעה של פאנק'נ'שטיין ,גם בתקופה עמוסת יונית לוי באולפן בשטח ורוני סופרסטארים במקלטים שכזאת,לא באים לשמוע מסרים עמוקים או ליריקה מתוחכמת.כמסורת הפאנק,כמה שקליל - ככה כיף.אבל,וזה אבל גדול,כמה שהתוכן ריק,העומק המוזיקלי יותר ממפצה.מדובר ב7 נגנים מוכשרים כשד (מתי פעם אחרונה שמעתם את הביטוי הזה?) שלכל אחד מהם,יש את הפרויקטים האישיים שלו - מחלקת נשיפה שמחולקת בין הדג נחש לתומר יוסף,בסיסט עם אלבום סולו פלוס קילומטרז הופעות נרחב עם רבים מאמני ישראל ואף מתופף שלתקופה קצרה ביותר היה חבר בשב"ק ס . אך למרות הכיוון השונה שכל נגן בא ממנו,נשמע כאילו הפאנק זה הגג של כולם.כשהלהקה ביחד,הבאס מוביל,התיאום מושלם והגולדסטאר זורם כמו מים. כשנוסעים לבארבי בכפר סבא לא יכולים שלא לתהות מי תוקע מועדון הופעות בחור שכזה,אבל כשנכנסים לבארבי מגלים את התשובה - אותו בחור שעיצב מועדון הופעות,כמו בית קפה.האווירה די מבאסת כשנכנסים,במקום תקלוט או לפחות דיסק שמתאים לאווירה,הייתה מוזיקה שהתאימה יותר ללגימת מוקצ'ינו בשישי אחה"צ. אבל בשנייה שעלו על הבמה שמונת חברי פאנק'נ'שטיין (בעצם שבעה + גיטריסט מחליף שכבר כמעט קבוע בהופעות) המסיבה התחילה. אי אפשר להגיד שהיה קהל טוב בברבי,מהסיבה שיחס היושבים לעומדים היה על כ70/30 נגד בעלי הרגליים,וכשמדובר בפאנק,זה סוג של ניגוד.אבל ה30 אחוז שכן שיתפו פעולה,היו חלק מהמופע לא פחות מהתוף מרים(והוא היה כוכב). בסך הכול אי אפשר שלא לשים לב לכניסה של חברי פאנק'נ'שטיין לבמה.מעבר לפתיחה הרועמת של Funky Mission שפותח גם את האלבום וגם את ההופעה – בתור הרכב שחרט על דגלו שהשואו צריך להיות חשוב כמעט כמו המוזיקה,חברי הלהקה עולים בחולצות צמודות ופתוחות שחושפות חזה שעיר,רעמות שיער ראש מרשימות ביותר (לפחות אצל חצי הלהקה שעדיין לא איבד את אותו השיער), שרשראות ואבזמי חגורה בגודל מדאיג.אני לא ממש יודע מה מפחיד יותר,שפעם אשכרה התלבשו בצורה כזאת או שהיום עדיין יש אנשים שאשכרה מתלבשים בצורה כזאת... בכל מקרה,לטוב או לרע,הלבוש בהחלט נותן ערך מוסף,ועד השיר השלישי,גם מעבר לשורות הראשונות הרחבה מתחילה להתמלא,ואפשר להתחיל להתרשם מההופעה.הבן אדם שהכי בולט על הבמה,ללא ספק הוא שחם "צ'אקאמון" אוחנה – בסיסט ההרכב.נסו לדמיין לכם את סנופ דוג אם הוא היה לבן,וקצת יותר מסטול,וכנראה תגלו גרסה נקייה יותר לשחם,אבל אין מה להגיד,נראה כאילו הבחור מנהל את כל השואו,ועל הבמה הוא מרגיש בבית בלי ספק,ואת זה אפשר לראות בקלות כשהוא רוקד לעצמו עם עניים סגורות על חצי במה (שזה הרבה כשיש 8 אנשים על הבמה הקטנה של הבארבי) נותן את התחושה שהוא תורם להרכב הרבה יותר מבאס.
 

TakTik

New member
חלק ב' - המשך הכתבה

הדבר השני שתשימו לב אילו,זה מקל אוזניים בגובהה 1.80 וקול באס (שיכול בקלות לדלג גם לתווים גבוהים).זה אלרן דקל,הסולן ומקים ההרכב,כותב רוב הליריקס של ההרכב (יחד עם שחם אוחנה) אבל בעיקר,מבצע. אלרן הוא זמר מעולה,אבל מעבר לזה,הוא מבצע גדול,יש לו חוש מעולה למה הקהל צריך בשביל לזוז,והוא משתמש בקול שלו פחות כמו זמר,ויותר כנגן על כלי מוזיקלי,ובהופעה זה בולט לטובה.הדבר המעניין ביותר איתו,זה שהוא מתעקש לדבר אנגלית גם בין השירים,כשרק מדי פעם הוא זורק מילה בעברית עם מבטא אנגלית כבד,כשהוא נותן לנו תחושה שמדובר באמריקאי שמופיע בישראל אחרי שהוא למד להגיד "הומוס" ו"שאלום".זה והעובדה שבמהלך הופעה הוא מסיים בערך 4 בקבוקי גולדסטאר. את עמדת הגיטרה החשמלית אייש רונן כוכבי,הגיטריסט הראשי של הרכב הFאנק-רוק מרסדס בנד. רונן כבר הכיר את עמדת הגיטריסט המחליף של פאנק'נ'שטיין(במקום אילי בוטנר),אבל הוא לא ממש בלט,אלא פשוט נתן את כל מה שהוא צריך.על התופים קבע תמיר ברזילי את הקצב,ונראה כאילו הוא בעולם משלו,קופץ מדי פעם לטירוף בין מקצבים ונותן פוש נוסף לאנרגיות שמשדרים פאנק'נ'שטיין. מחלקת הנשיפה של ההרכב נראו בעיקר כמו 3 חברי תיכון שנהנים מהעבודה שלהם,עם בדיחות פרטיות,תיאום מושלם ובעיקר משחקי Back and forward של כלי הנשיפה (וראוי גם לציין את שלומי אלון שבלט מעל השאר עם סולואים גונבי הופעה של חליל צד שלא נשמעו מאז איאן אנדרסון) אבל לא הכול נוצץ בארץ הסבנטיז. ההרכב כנראה עדיין לא הבין שלא כל מה שעובר בדיסק,יעבור גם בהופעה.כאשר ההרכב ניגן שירים רגועים,כמו I Want Your Love ,הייתה מעיין אווירת ביניים שכזאת,כאילו זה סך הכול שיר שאמור לתת מנוחה לקהל וללהקה,ובעצם עצר את הרצף האנרגטי שמביאה הלהקה. הבעיה השנייה של ההרכב,הוא המעבר מלהקת קאברים/קאלט להרכב שעומד בפני עצמו עם חומר מקורי. זה לא שהחומר המקורי של הלהקה לא טוב מספיק,זה פשוט שהקהל לא ממש הסתגל.אם מסתכלים טוב על הרחבה,אפשר בקלות לראות את הפילוג של הקהל הישן של ההרכב,שמתעורר בעיקר כשעל הבמה מתבצע קאבר,לבין הקהל החדש,שמזמזם את המילים והמקצבים של הדיסק הדנדש, ומעטים האנשים שנכללו בתוך 2 הקבוצות. אבל ראוי לציין,שעל הבמה,הקאברים של פאנק'נ'שטיין הם עדיין שיא ההופעה.שני הקאברים לטאוור אוף פאוור (Night Club, Diggin' on James Brown) שבוצעו בצורה מושלמת ועם המון הערכה למקור ובעיקר החידוש לשירם של פאבליק אנאמי Fight The Power.ההרכב לקחו את שיר הראפ המחאתי הוותיק הזה,ונתנו פירוש פאנקי למדי לשיר שגם ככה היה נגוע בפאנק (המקור סימפל את Funky Drummer של ג'יימס בראון) ומשם המשיכו לסאשן אלתורים. לאחר ירידה מזויפת ונדושה להדרן,חזרו פאנק'נ'שטיין עם השיר War & Pain. כנראה שבזמן שכל להקה אחרת הייתה מנצלת את השיר לנאום מקדים על מצב המדינה,פאנק'נ'שטיין מנצלים אותו לעשות קולות של חיות חווה וצחוקים.ולסיום,ביצעו ההרכב את הסינגל W.G.T.A שהרים את המועדון לגג. אז כמו להקת הופעות טובה ,פאנק'נ'שטיין נותנים שואו גדול מוזיקה מעולה עם הרכב כיף למרות שהיא הייתה קצת יותר מדי מהודקת - אפשר לצפות מהרכב נגנים ברמה שכזאת,ושעובד כל כך הרבה שנים ביחד לאלתר קצת יותר,היחידים שקיימו את ההבטחה הזאת היו מחלקת כלי הנשיפה. תפסו לכם איזה הופעה של התופעה.רק מומלץ,כמו בטיול שנתי של כיתה ט',לבוא עם חולצה להחלפה והרבה מצב רוח. מתן זכויות שמורות
[email protected] מקווה שנהנתם,תפיצו את הבשורה
 

§ol the kingo

New member
נחמד אבל...

אבל לצערי נפלת על הופעה פחות טובה מהרגיל המיטב שלהם הוא בבארבי בתל אביב... לכפ"ס פשוט לא מגיעים כמעט אנשים בגלל כמו שאמרת שהמקום חור בתל אביב אין מקום לזוז , האנרגיות מטורפות וכולם מתפרעים ונותנים שואו מדהים הייתי בהופעה הספציפית עליה אתה מדבר והם באמת היו קצת עצורים אבל זה קשור כמו שאמרתי למספר האנשים ולטיב הרגליים שלהם. אני חושב שהאיכות בהופעות של פאנקנשטיין נקבעת במידה שווה מהשואו של הלהקה ומהשואו של הקהל. בקיצור בוא לתל אביב. =]
 
חביב ביותר...

באמת חבל שנפלת על הופעה בכפ"ס ולא בת"א....לא שהם לא גדולים בכפ"ס....וואי אחי אתה כותב כמו אני לא יודע מה!!....תלמד אותי גם...וואי אתה כותב ממש ממש טוב
 

Indian Friend

New member
dude

דקל הרבה יותר מ1.80 לדעתי תנסה לעמוד לידו פעם, תרגיש את הגובה הזה... (סתם רציתי להיות קצת קטנונית
)
 
למעלה