סירוב לאכול בצהרון בת 3.5

[norry]

סירוב לאכול בצהרון בת 3.5

ביתי התחילה השנה ללמוד בגן חדש+צהרון חדש. נראה שהשתלבה בסדר גמור , אם כי הפרידות בבוקר עדיין קצת קשות לה. הבעיה היא שהיא מסרבת לאכול בצהרון, כמובן שחוזרת רעבה ורוצה לאכול. ברור לי שזו התעקשות מתריסה. אין לה בעית אכילה .ניסיתי לשכנעה לפחות לטעום - בתקיפות וגם תוך הבטחת צ'ופר כלשהו. 2 הדרכים לא עזרו. ניסיתי בשיתוף עם הגננת להרפות למשך מס' ימים - גם כן לא עזר. אני לא יודעת כיצד לנהוג. אני חוששת שזה יתקבע ויהפוך לבעייה. אשמח לעצות.

 

[ladybug4NLP]

כנראה שלא נתתם לה מספיק זמן להחליט שאין בעיה

עם האוכל של הצהרון, במיוחד שאין לילדה בעיות אכילה.

כדאי לשוחח אתה ולשאול אותה מה הסיבה שהיא מסרבת.
אולי יש משהו שמפריע לה, אולי מקום הישיבה לא מוצא חן בעיניה ואלי לא פתוחה לאכול דברים חדשים.
בת 3.5 כבר ורבלית מספיק כדי להסביא רת עצמה

אני מאמינה שאם תתעלמו זה יסתדר ולא יקרה לה כלום.
לא הייתי מציעה צ'ופרים (קושרת אוכל עם קבלת פרס/אהבה וכד')

הילדים שלנו יותר חכמים מאשר אנחנו חושבים.
בטוח שלה יש סיבה, לא בטוח שהסיבה מובנת לכם או מוצדקת.
תנו לה הזדמנות.

שנה טובה
נ.ב. מה קורה בארוחת העשר בגן? האם הצהרון נמצא בגן עצמו או עוברים לחדר אחר? עם אדם אחר?

 

[norry]

הצהרון במקום אחר (לא בגן עצמו )

בארוחת העשר בגן בתחילה גם כן סירבה , כיום הבנתי שאוכלת פרוסה ללא ממרח. אני מתרשמת שהסירוב הוא סוג של מחאה , התרסה כי בכ"ז זה מקום חדש , והיו קצת קשיי התאקלמות בהתחלה , היא יודעת שחשוב לי שתאכל.
את מציעה פשוט לא להזכיר בכלל את הנושא אפילו לא לשאול אותה אם אכלה ?
שנה טובה ותודה על התייחסותך

 

[דנה שלמון1]

היא יודעת שחשוב לי שתאכל.

הי נורי - חשוב שהילדה תאכל כשהיא רעבה, ולא כי חשוב לך שהיא תאכל
הילדה כבר הבינה שלך זה כל כך חשוב - שזוהי נקודה שהיא "שולטת" בך.

נראה לי שכדאי שתפני את תשומת הלב לאם היא נהנת בגן - מה היא אוהבת ומה לא?
מי החברים שלה
האם היא כבר מרגישה טוב בגן? או שעוד לא מכירה את כל הילדים?
כך תתני לה מסר שזה בסדר שהיא עדיין לא מרגישה נוח בגן - זה נקרא בשפת הפסיכולוגים "התחממות איטית" והיא מאד חיובית בד"כ אם היא לא מוגזמת,,
היא זוכרת את הגן הקודם והגן הזה עוד לא ממש מוכר ואולי יש בו חוקים חדשים - צרי שיחה על הרגשות שלה - המחאה שלה היא כנראה על ההתייחסות הממוקדת לאוכל ולא לתחושות שלה.

כל השאר אני מסכימה עם סמיילי,,

דנה שלמון
תרפיסטית באומנות
והדרכת הורים

 

[norry]

תודה רבה , אני לוקחת לתשומת ליבי

 

[smile li]

סירוב לאכול בצהרון

נתחיל מהדברים המעודדים - ביתך חוזרת מהצהרון רעבה ומעוניינת לאכול. התאבון לא נחלש או אבד והיא כן מקבלת את המזון לו היא זקוקה. ילדים רבים שמתמודדים עם עצב, דכדוך ומצוקה, לא אחת מדוכא אצלם התאבון. לשמחתנו, זה לא המצב.

על פניו, נראה כי הדברים נעשים בשל התרסה והתנגדות לקבל את המקום החדש בקלות.
עצתי היא להניח לנושא. נכון שנעשה ניסיון להרפות למשך מס' ימים, אך כנראה שזה לא היה מספיק ובכל זאת נעשו שיחות על נושא האכילה. חשוב לדעת שהתעסקות סביב חשיבות האכילה בצהרון, עלולים להעצים את הקושי ולתת לבתך את תחושת השליטה - היא לא אוכלת וכולם מתעסקים בזה, חרדים למצבה ("מה יהיה.."), מבטיחים לה פרסים.. זה לא אמור להיות כך.
התאזרו בסבלנות ואל תדברו יותר על נושא האוכל בצהרון. רוצה - שתאכל שם. לא רוצה? שתאכל בבית, העיקר שהיא הולכת לצהרון, מקבלת מהם דברים אחרים שאינם בהכרח מזון (חברה, השגחה, פעילויות) וכן אוכלת כראוי לאחר מכן.

חג שמח ושנה טובה.

 

[norry]

תודה רבה וחג שמח!!