סיר הדמעותת

סיר הדמעותת../images/Emo7.gif

אשה אחת בישלה והגישה מדי ערב את תבשיל הפתיתים האהוב שלה לבני משפחתה. וכמידי ערב הייתה שואלת:"נו,איך?" והם , בעלה ובניה, היו מצקצקים בלשונם ועונים:"מממ מעולה!" עד שיום אחד ענה בן הזקונים על השאלה הקבועה:"אמא,יש לי הרגשה שאת יכולה יותר". אביו אחיו התפלאו בהתחלה מחוצפתו, אבל נאלצו להודות שהם חושבים כמוהו. למחרת שבו בני המשפחה מעבודתם ומלימודיהם ומצאו את האם בוכה. "זה בגללי?" שאל בן הזקונים. "מה כבר אמרתי?" אמר בעלה, ושאר הבנים היו עצובים בגלל הצער שגרמו לאמם. "זה בכלל לא בגללכם" אמרה האמא בחיוך. כשישבו לאכול, הגישה לשולחן את הסיר הקבוע אך מתוכו עלה הפעם ניחוח חדש עשיר ומעורר. "הטעם נפלא" אמר הבעל. "אפשר עוד?" שאל בן הזקונים. "אמא, אז למה הדמעות?" שאלו הבנים. ענתה להם: "רק בגלל הבצל!".
 
למעלה