שלומות
איפה האייקון של המכשפה?!!!
קיצר, נעדרתי מהפורום די הרבה זמן ^_^
היתה לי תקופה קצת קשה ומאכזבת בעבודה שהכניסה אותי לסוג של חוסר חשק להכל.
לפני כשבועיים נפל לי האסימון שבעקבותיו עשיתי כמה החלטות:
1. עבודה:
- לא הולכת להשקיע שעות נוספות בעבודה. לא הולכת ללמוד יותר ממה שאני יודעת עכשיו. לא רק שהם לא מאפשרים את זמן הלימוד, הם גם מסרבים להוסיף כח אדם.
אם לא אכפת להם שאני הורסת את הבריאות ומאבדת את הזמן הפרטי שלי, אז לי לא אכפת מהם.
- עושה את העבודה שלשמה שכרו אותי: מענה טלפוני + עזרה ראשונית ומהירה ללקוח (לא יותר מ- 20 דקות).
- זמן השהות שלי בעבודה: 8:30 - 17:00 (גג עד 17:30)
- הפסקת צהריים מלאה במטבח או איפה שהוא רק לא ליד העמדה.
- מה שלא הספקתי בגלל עומס בטלפונים ומחסור באנשים - לא בעיה שלי.
2. ADHD:
- בעקבות התדרדות הבריאות (שחלק מזה היה אשם גם הטיפול עצמו) הטיפול הופסק לאלתר.
- מה שגם שכנע אותי היה אותו אסימון שנפל: אין צורך להשקיע במקום עבודה ששם רגליים ולא מאפשר לעשות עבודה כמו שצריך.
אם התנאים גם ככה בלתי אפשריים, אז אין תועלת בטיפול. להיפך - הוא רק מזיק.
- אקח ריטלין באופן נקודתי ומוגבל לדברים חשובים כמו שיעורי נהיגה, ראיונות עבודה, מבחנים ושות.
מהרגע שהפסיק להיות לי אכפת, זה הוריד הרבה לחצים ועצבים והתחלתי להרגיש הרבה יותר טוב ויותר חיובית.
רק שעדיין לא הצלחתי לחזור לציורים וזה די מרגיז אותי. כך, שאני אפילו שוקלת לקחת איזה חודש וחצי - חודשיים חל"ת או אפילו להתפטר אם לא יאפשרו XD
הבעיה שאלוהים שונא אותי. בכל פעם שאני לוקחת חופש - הוא דואג שיהיה חמסין ואין לי AC בדירה.
אז אני די חוששת לקחת חופש כזה ארוך, כשהקיץ אוטוטו מתחיל פה
שיר שאהבתי:
https://www.youtube.com/watch?v=XTt1kMoJZ3I