יש לישראל אויב רדום.באופן רשמי חתמנו איתם הסכם שלום בשנת 1977.
הסכם בדיחה.
אני מעריך שלפני עשור התקבלה החלטה אסטרטגית במצרים להיות מוכן
למלחמה עתידית בישראל.##
מאז,מצרים נמצאת במסע הצטיידות צבאי בעלויות של עשרות מיליארדים.
אתה לא בונה לך צבא אדיר סתם ככה.
אתה טועה בתזמון.
ההחלטה האסטרטגית הזאת התקבלה - במקביל להחלטה על הסכם השלום
הרציונל היה כזה:
1. מצרים הבינה שמלחמות מרוששות אותה בקצב מואץ, שמקשה עליה לממן אוכל לתושביה, והמשך במסלול זה יוביל לקריסה.
2. הנשק הסובייטי היה נחות מלכתחילה, והוא לא מסוגל לעמוד בקצב השיפור של נשק מערבי.
3. הפיתרון הסובייטי לבעיה זו - היא בניית כמויות עצומות של נשק, ושליחת כמות עצומה של חיילים לשדה הקרב, פיתרון סביר - רק אם הוא מוביל לניצחון, אבל מצרים הבינה - שהיא לא תוכל לנצח את ישראל. הפער גדול ומתרחב.
ולכן: יתרונות שלום זמני עם ישראל
1. רכש נשק איכותי מכל מקור אפשרי. סיוע כלכלי מארה"ב - ואפילו, נשק אמריקאי בחינם. כל אלו פותרים בעיות יסוד בצבא המצרי - שלא מסוגל להכרעה
2. ישראל אמנם המשיכה לצמוח כלכלית, אבל בהעדר איום דמוני מדרום, סד"כ צה"ל - התכווץ, ולא פרוס בכוננות קבועה כמו בעבר.
3. הציפיה של מצרים הייתה להתכווצות דמוגרפית של ישראל (בדומה לשאר מדינות המערב). ציפיה שהתבדתה.
4. ציפיה מצרית לכך שלכלכלת מצרים החלשה, פוטנציאל צמיחה גבוה יותר מישראל. ציפיה שהתבדתה
5. כל עוד מצרים מראה לתושביה צבא מתחזק וגדל, שבעתיד תיאורטי יוכל להכריע את ישראל - העם המצרי יתן מנדט לשליטים דיקטטוריים שמתעשרים על חשבונו
צה"ל וממשלות ישראל ידועות בתרדמה שלהם.עד שזה לא נושך אותך
לא עושים דבר.##
כפי שראינו לפני עשור, הקונספציה הישראלית עלולה להישבר בגלל סיבה 5: העם המצרי יאבד סבלנות ויעשה הפיכה בדרישה ל"מלחמה עכשיו".
המענה לזה פשוט: כל עוד לישראל יש עליונות כלכלית, חילופי שלטון כאלו מאפשרים העלאת כוננות, חזרה לכשירות, ובלימת האיום ביעילות
סיבות 3+4 הן כשל מובנה באסטרטגיה המצרית: כל עוד הפער הדמוגרפי-כלכלי בין מצרים לישראל לא מצטמצם - הסיכוי לנצחון מצרי יורד עם השנים.
במיוחד - כי ישראל לא מסתפקת בנשק אמריקאי (שבאמצעותו יש לישראל עליונות אווירית) - ובונה בעצמה נשק שובר-שוויון:
הנ"מ הישראלי הוא הטוב בעולם בפער, כי הוא נבנה מחדש כך שיוכל לתת מענה כמעט-מושלם גם לאיום רקטי.
השריון הישראלי עבר סדרות שדרוגים, במספר תחומים:
1. העמידות שלו מול נ"ט - שודרגה. אם ביום כיפור נ"ט סובייטי סטנדרטי הספיק להשביתו, כיום יש צורך במטח כבד של נ"ט איכותי, כדי להשבית את ההגנה האקטיבית - ורק אז הוא פגיע. וכל זאת - בתנאי שהטנק לא פועל בהתאם לתו"ל שמרחיק אותו מיידית מהאיום
2. מול אוייב שאינו מסתתר ומחופר - יש לו מודעות סביבתית כמעט מושלמת, ואוטומציה שמאפשרת לתרגם אותה ליחס חיסול מרשים. משמע - גדוד שריון ישראלי שקול לאוגדה משוריינת מצרית.
3. נ"ט עם טווח ארוך במיוחד - שיכול להשבית כל תותח שמגיע לטווח ירי, בנוסף לשיבוש תמרון השריון עצמו (כך שיקח זמן רב - עד שאותה אוגדה מצרית תתמרן לטווח מאיים)
ובכל זאת - הקונספציה עשוייה להיכשל, אם מצרים תבין שהמשבר המתמשך מביא אותה בכל מקרה לקריסה כלכלית.
הם לא רחוקים מזה - והחלטה לעבור לסיוע איראני או טורקי יכולה להוביל למלחמת פתע
מלחמה בין ישראל למצרים צפויה ב20 השנים הקרובות.
מצרים זוממת לעשות לנו יוה"כ כפול ומכופל.
לא רק מצרים - גם טורקיה ואיראן זוממות אותו דבר (וראית איך האיום האיראני קרס, כשניסו לתמרן לאזור ממנו ניתן לתקוף את ישראל, והושמד לפני שחטיבות השריון נאלצו להתערב).
איפה כן יש בעיות:
1. יש לישראל בעיה גדולה עם סד"כ (מעט מדי טנקים ותותחים, שאיכותן מעולה אבל לא פרוסים בכוננות סדירה מספקת, ועקב החוסר מתקשים להתמודד עם חזיתות מרובות), מה שעשוי לאפשר לאוייב הצלחה טקטית (כמו ביום כיפור ואוקטובר 2023)
2. עם הצורך לגייס מילואים לזמן ארוך כשהאיום מולו הוא תת-קריטי (אמנם לא סתם יקר כמו בעבר, והעובדה שישראל לא נכנסת למיתון מגיוס מילואים מלא במשך שנה - מרשימה מאוד).
3. בנוסף - אין יכולת להתמודד מול איום רחפנים ומל"טים זולים בייצור המוני. לצוד אותם באמצעות מטוסים וכיפת ברזל - יקר מאוד, ואם מדינות אלו יבנו סד"כ זול וגדול (כפי שאוקראינה עשתה) - ישראל צפוייה להיות בבעיה קשה.
ההתמודדות עם זה צפוייה באמצעות 2 פתרונות שכבר בפיתוח: לייזר אסטרטגי, ולייזר טקטי.
לייזר אסטרטגי ישפר את הנ"מ הישראלי לרמה בדיונית: פריסת סוללות הגנת נ"מ שינטרלו איומים בקצב גבוה פי כמה, ובמחיר נמוך פר-יירוט,
במקביל - הזעקת לייזר מוטס שיתגבר על בעיות מזג אוויר וטווח
לייזר טקטי כל פלוגה - ימנע אפשרות לפגוע בהם באמצעות רחפני-אוייב.
4. בעיה תקציבית: הפנסיה המתנפחת של הגנרלים הפכה לאיום אסטרטגי, שבולע חלק עצום מהתקציב הצבאי.
גם העובדה שחיל האוויר זולל תקציבים בלי חשבון, על חשבון צבא היבשה שמיובש תקציבית (ולכן בעיות הסד"כ), אבל יעיל בהרבה בזמן מלחמה - חמורה מאוד.
