סכנה - ראו הוזהרתם

תגובה

לא תמיד פנייה מנומסת והגיונית יכולה להתקבל בברכה, אחרי הכל מי שהתלונן כאן כתב שהוא ניסה. המדריך "זורק" עצם מדי פעם ומנסה לגוון, אך בסה"כ הרפרטואר נשאר אותו דבר ותגידו לי לא נמאס לכם מהריקודים: "גשר ביילי", "זיקוקי דינור" , "ירדנה", "זוהי ארצי" המופיעים כל הזמן בכל החוגים עד שבא להקיא? לא עוזר שמביאים למדריך רשימות כפי שעשיתי בעבר לא עוזר שמעירים פעם שהערתי על כך מאד בצורה חברית לגדי, שהרוקדים לא מרוצים מספיק בחוג כיוון שאין מספיק גיוון הוא ענה לי "כן, אני רואה איך לא מרוצים מספיק שרואים איך אני ממלא את האולם". אתם רואים הוא מרגיש מאד בטוח בעצמו, כך שלא סתם כתבו הרוקדים את דיעותיהם בקשר לכך. אני גם כן מעריכה את דעותיו של חבר של כולם, אך כשפניות בנימוס לא עוזרות אנו חייבים לעשות משהו בנדון, גם אם זה כרוך בללכת להרקדות אחרות אולי כך יבינו. ראו אני פניתי להנהלת הספורט של האוניברסיטה בשיא הנימוס וראו בתגובה שכתבתי כיצד הם ענו. לא מעניין אותם כאשר הם רואים אולם כה מלא, הם ישימו לב אלינו הרוקדים אם נעשה משהו, כמו ריקון האולם שלהם.
 
סכנה - ראו הוזהרתם

קראתי את כל דף הפורום כמה פעמים וגיליתי תהליך מסוכן מאוד. אקדים ואומר : אי אפשר לספק את הדרישות של כל האנשים באותו הזמן. הציפיות של כל רוקד מן החוג, ההרקדה, המדריך, הן שונות ומגוונות. אל תשכחו שהמדריך נמצא בלחץ. הוא חושב בו זמנית על ההדרכה, הרפרטואר, הדינמיקה הקבוצתית, ההכנסה הכספית, התחרות עם מדריכים אחרים, ולעיתים הפחד מרוקד מסוים - סבוטג´ניק שנמצא באולם. אני נוכחתי בסוסים טרויאנים, שעברו בין הרוקדים וחילקו פליירים , של מדריכים אחרים מתחרים. אם אנו אוהבים את המדריך, את ההרקדה והסביבה החברתית - חישבו בצורה חיובית, איך לעזור למדריך למצוא את הדרך לספק את מאוויכם. אפשר על ידי פניה , ישירה מנומסת , בסיום ההרקדה, ולא בנוכחות קהל. אפשר בכתב, אולי בהפגנת אי נעימות ועצבות "בטיול" ליד שולחן המרקיד. אבל בשום אופן לא לארגן מרד. אם אתה משכנע אנשים לעזוב את ההרקדה הזו , שעוד אהובה עליך , כדי ללמד את המדריך לקח . זו"בכיה לדורות" . אצל המדריך השני יהיה אותו תהליך שקרה בהרקדה הראשונה - אחרי תקופה שתהיה מבסוט, מהחידוש ומסיפוק רגש הנקמה. תרגיש ריקנות. ותצטער על שבירת המסגרת המקורית שכה אהבת בראשית דרכך בריקודי עם. אפילו אבותינו במדבר - זכרו את שיר הבשר. הסכנה - בשבירת מדריך ומסגרות מסורתיות היא היא כמו ריצה אחרי "בורות נשברים , אשר לא יכילו מים". אמנם - זו תכונה אנושית, בשעת מצוקה לחפש משהו חדש, כדי לצאת מן המיצר. חוג ריקודים שלך, שגדלת בו, והכרת את המדריך וכל המשתתפים, ולעיתים הוא קרוב , על יד הבית - אין לו תחליף. כך אני מציע לזוג נשוי , שיש להם ילדים , דירה ורכוש . הגירושים לעיתים קרובות - אסון. זה כתבתי מהלב. רק למחשבה.
 
חבר של כולם - נעשה צעד בנימוס

מאחר והנושא של העלאת המחיר הועלה פעמים רבות ולא נעשה דבר - פניתי בנימוס להנהלת של משרד המועדון באוניברסיטה ת"א על מנת שישקלו מחדש את העלאת המחיר ל- 25 ש"ח. ניתן להגיע אליהם לפי הכתובת: www.sports-center.co.il להקיש - מחול ישראלי ולרדת לסוף - יש שם כתובת של דואר אלקטרוני. נקווה שהמכתב יעזור במשהו. עדה
 
למעלה