גדעון עזיזי העקשן ../images/Emo13.gif
תרשה לי לצטט את עצמי מהודעה קודמת שלי, שאולי הפעם כן תצליח לגרום לך להבין למה אני מתכוון: "להערכתי סיומו המלא של הסכסוך יגרום לאחר כמה שנים לאחת מהשתיים: או שחמאס ישתנה ברמה זו או אחרת (והניצנים כבר נראו בעבר בהתבטאויות שלו), כדי להמשיך להחזיק את התמיכה בו בקרב אנשים פשוטים שבעיקר רוצים לחיות נורמלית במדינה עצמאית, או שהתמיכה בו תרד שוב לרמות שוליות". אתה באמת לא רואה את ההבדל בין זה לבין הדעה שאתה מייחס לי "שחמאס רוצה שלום"? שלום עם הציונות שגרמה לנכבת העם הפלסטיני זה לא משאת הלב של חמאס יא זלמי. אבל ההתבטאויות שהזכרתי מראות ששלום עם ישראל עשוי להיות המחיר שאותו חמאס, כתנועה פוליטית שמייצגת חלק מהעם הפלסטיני, תהיה מוכנה לשלם תמורת נכונות של ממשלת ישראל לאמץ את היוזמה הערבית. ואם אתה שואל לאיזה התבטאויות התכוונתי, התכווונתי לאלו: "מדינת ישראל היא עובדה ומציאות קיימת וחמאס תתמודד עם האתגר של תנאי מדינות המערב בעניין הכרה רשמית בישראל כאשר תהיה היענות לדרישה להקים מדינה פלסטינית... עמדת החמאס, העמדה הלאומית הפלסטינית הכללית והעמדה הערבית מאוחדות בצורך בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 67 כולל ירושלים, זכות הפליטים ונסיגת ישראל לגבולות האלה. חמאס מאמינה בכך וחותרת לכך וזו הזדמנות. הבעיה אינה פלסטינית ערבית והעניין נמצא כעת במגרש הישראלי ובמגרש האמריקני. הקהילה הבין-לאומית צריכה לנצל את ההזדמנות הזאת. האם קיים רצון בין-לאומי לכפות על ישראל לכבד את הזכות הזאת? [אם הרצון קיים] דבר זה יביא למעשה ליצירת שלום ויציבות באזור. הקמת מדינה זמנית לא תפתור את הבעיה אלא תהיה ניסיון לעקוף את הזכויות הפלסטיניות. זהו בזבוז זמן....אין בעיה בקיומה של ישות ושמה ישראל. הבעיה היא שהמדינה הפלסטינית אינה קיימת ויש מציאות קיימת שבה ישראל נמצאת על השטחים הפלסטיניים. הבעיה היא שהמדינה הפלסטינית אינה קיימת ואני כפלסטיני מעוניין לקבל את המדינה הזאת". (כאלד משעל בראיון לאלשרק אלאוסט בינואר השנה.) או למשל: "כבר דיברנו, הן באמצעי התקשורת והן ישירות בערוצים שונים, שהבעיה בתוכנית הערבית, שסעודיה הציעה והיא אושרה בביירות, הינה עם האויב הציוני, משום שעוד טרם יבשה הדיו של החלטת הפסגה הערבית החליט שרון לפלוש לכל הגדה המערבית ולהטיל מצור על ערפאת ברמאללה. הבעיה היא שהאויב הציוני אינו רוצה להתייחס ליוזמות ערביות ואינו מאמין בהיגיון של השלום... כמו כן, התוכנית הערבית [הסעודית] קבעה כיעד לאומי הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 ובירתה ירושלים. זה גם היעד שלנו ונלך בכוון הזה. יש לנו הסתייגויות בעניין ההכרה בישראל, אך אני שב ואומר כי אם ישראל תכריז כי היא מקבלת את התוכנית הערבית, נדבר עם אחינו [הערבים] ולא תהיה בינינו לבינם שום בעיה." (אסמאעיל הנייה בראיון ל"עוכאט" בינואר השנה) או למשל מסמך ההודנה של חמאס מדצמבר לפני שנה בדיוק, שגובש כנראה בסיוע ד"ר אחמד יוסף עוזרו של הנייה: במסמך ההודנה הציעה החמאס הודנה לחמש שנים. עיקרי המסמך: נסיגה ישראלית מהגדה המערבית לקו זמני, הודנה לחמש שנים שתעניק לשני העמים - הישראלי והפלסטיני - הזדמנות לבניית אמון הדדי. עפ"י המסמך, החזון הפלסטיני לתקופה שלאחר ההודנה כולל הקמת מדינה פלסטינית בכל השטחים הפלסטיניים שנכבשו בשנת 1967 ובירתה תהיה מזרח ירושלים ושמירה על העיקרון של זכות השיבה. כמו כן יוקמו אזורים ומיזמים כלכליים ישראלים פלסטיניים משותפים; יימשכו קשרי מסחר נורמאליים עם הישראלים וישוחררו כל האסירים הפוליטיים. שים לב גדעון, ההודנה כהזדמנות לבנית אמון כדי שאפשר יהיה לאחר מכן לישם בצורה אמיתית את החזון העתידי, שהוא עדיין מדינה בקווי 67, שמקיימת קשרי מסחר ופרויקטים משותפים עם ישראל. כבר עייפתי מלהזכיר לך כל פעם מחדש, שבחמאס ניתן למצוא התבטאויות לכאן ולכאן לגבי היחסים עם ישראל בעתיד. אני דווקא מכיר ומודע היטב להתבטאויות ההפוכות, כמו אלה שאתה מביא מדי פעם ואתה מאמין שרק הן הן האמיתיות (כי הן מתאימות לדרך שבה אתה רואה את חמאס), וכל השאר (שלא כל כך מסתדרות לך) הן לא. הלוואי והיית מכיר במציאות על שני צדדיה, כמו שאני מכיר בשני הצדדים הללו. אבל לצערי אתה ממשיך להתייחס רק לסוג אחד של התבטאויות. אז שוב- יש בחמאס קולות כאלה וכאלה, ואני מודע היטב גם לניציים יותר, מכיר בהם, ומכיר במכשול הגדול שהם מציבים על תהליך להשגת שלום. ושוב אני חוזר לתחילת הודעתי- אני מעריך שלאחר הסכם שלום ישראלי פלסטיני יתקיימו אחד מהשתים- או שבחמאס ייגברו הקולות הפראגמטים על הקולות הניציים, או שחמאס תאבד את התמיכה העממית שיש לה ותהפך להיות תנועה יחיסית שולית וחסרת כוח.
