הנה לך הצעות של יעלה, רואה שמציעה חרדל וחומץ,
אז אולי ויניגרט יותר עדין - שמן זית, לימון, מלח, פלפל, טיפה סוכר ושום?
והרי דברי יעלה מווינט:
עוד ירק שמפצל את העולם לשני חלקים שווים: אוהבים מול שונאים
למזלי, אצלנו בבית וגם במשפחה המורחבת, כולם אוהבים. עם אורחים זה לפעמים בעייתי...
למזלי-2... כבר לא צריכה לסחוב במזוודות מאירופה כי מגדלים את זה בשנים האחרונות בארץ, אמנם האיכות לא משהו עדיין, אבל אפשר לומר שיש התקדמות בנושא. שם הם לבנים יותר, שמנמנים יותר, כבדים/דחוסים יותר ופשוט טעימים יותר. יש שיפור גם בגלל שלימדתי את הירקנים בסופר לשמור את הקופסאות הפוך כדי שלא יקבל את אור הנאון ולא יקבל צבע ירוק שמביא לו מרירות ובעצם הורס אותו ממש.
כשקונים - לבחור רק את הלבן-צהוב בהיר מאוד! אם אין כזה על המדף, לבקש להביא מהמקרר!
זה ירק או ניצן עדין מאוד אבל אוהב תיבול אלים!
לכן, בסלט, לשים וינגרט מאוד מתובל עם חרדל חריף/חומץ בן-יין וכו'.
בבית צרפתי אוכלים בצהריים הרבה פעמים סלט מאנדיב בלבד, עם מנת בשר ופחמימה וזו ארוחת צהריים מעולה.
אפשר להוסיף לקישוט מעל סלט חסה או ירקות אחר.
אפשר פשוט לחתוך לחצאים או לרבעים ולהגיש מסביב לקערית עם וינגרט טוב. טובלים ואוכלים כ"פינגר".
מעולה להגשה כ-סירות של עלים מופרדים ממולאים בגבינה מעורבת בגבינה כחולה / רוקפור או גבינה חריפה אחרת. עם עדינה זה ממש לא!
מצויין באפיה כגראטן ועוד. אבל כשזה מבושל, העולם מתחלק ל-3/4 ועוד רבע... כי הטעם פחות טוב מזה של הטרי ואנשים ממש לא מתים על זה.
(שם טעמתי) - והיתכן