סליחה - נסיון שני
מנסה שוב להכניס את ההודעה. דובר בימים האחרונים על "סליחה" ועל כך הקטע הבא: סליחה זו שאנו אומרים על שום מה? על שום שזקוקים אנו לאותה מילה, לאותה תחושה ועומדים אתם יקירי וחשים פגועים עד לשד עצמותיכם, עיתים נזופים, עיתים חבולים ועלובים ואין מקל אנוכי בתחושותיכם אלו אלא שבחירתכם שלכם היתה להיות נעלבים, בחירתכם שלכם היתה זו להיות פגועים בין אם מדברים שנאמרו ועלבו בכם ובין אם בכל דרך אחרת שבה הרגשתם פגועים ונעלבים. סליחה שנאמרת היא יקירתי, נאמרת היא בראש ובראשונה לעצמכם ולמענכם אמירת הסליחה נחוצה היא באם תרצו לקרוא לה כך להזדקות נפשכם שלכם, לריפוי הפציעה שגרמתם לעצמכם. בחירתכם שלכם היתה להיות בזמן נתון במקום נתון, בחירתכם שלכם ולא של אף אחד אחר אף אם לכאורה נראים כך הם הדברים שהבחירה לא היתה משלכם אך משלכם היא. כשם שהורה יברח להעלב באם פגעו בילדו שלו ומדוע יקח הוא זה ההורה את עלבון צאצאו כלהיות עלבונו שלו? בחירתו שלו היא ומוטב שידע. ילדים יקירי, חשים פגועים ונעלבים מסיבות שונות ומגוונות ומשבגרו אותם ילדים, סוחבים הם את אותם פגיעות על עצמם ואינם משחררים. ארועים שנראו לכם כילדים כמצבים טראומטיים בעבור אחרים היו מצביים הכרחיים לקיומם שלהם ולפיכך אין ויכולים אתם לדון את הוריכם במעשיהם שלהם כפי שנחוו על ידיכם כילדים. יכולת הסליחה יקירי מיועדת לכם כבוגרים לסלוח לעצמכם על הפגיעות, לראות באם היה פועל יוצא לאותה פגיעות שלכם, האם היה או ניתן למצוא משמעות לאותה פגיעות, לאותו מצב, להבינו היום כבוגרים ולסלוח לעצמכם על שלא ידעתם לראות, לא ידעתם לחוש שאין אותה פגיעה לכאורה כוונה אליכם. יכולה את ולומר יקירה איכה זה שמכות שספגת בבית הוריך איך מהוות אלו את שיעורך ומה ואיך היה עליך ללמוד. ותשובה הרי יודעת את שכן אלמלא היה אותו חסך, אותו עצב מתקשה היית היום כאדם בוגר, כמטפל, לזהות אצל חברייך ולהשלים את החסר. נדבכים רבים ישנם לסליחה ופנים רבות לה ואין וניתן לקשור את כולם למעט להבנה שבבואנו לסלוח לזולתנו תעשה הסליחה בראש ובראשונה אצל נפשנו, תרגיע נשמתנו ומתוך השקט והשלווה, מתוך ההבנה שתביא עימה זו הסליחה תצמח… הינה זה הבנת יקירתי, מתוך הסליחה נובעות אהבה, חמלה וסובלנות שמבלעדי הסליחה אין הן יכולות להתקיים. וכעת חיוך של צחוק ועליצות עולה על שפתותיך עם קבלתך את זו ההבנה. אוהבך אני יקירתי – גבריאל. והתנגן לו המשפט הראשון כאחת מן הקושיות שואלים אנו בערב ליל הסדר אליה
מנסה שוב להכניס את ההודעה. דובר בימים האחרונים על "סליחה" ועל כך הקטע הבא: סליחה זו שאנו אומרים על שום מה? על שום שזקוקים אנו לאותה מילה, לאותה תחושה ועומדים אתם יקירי וחשים פגועים עד לשד עצמותיכם, עיתים נזופים, עיתים חבולים ועלובים ואין מקל אנוכי בתחושותיכם אלו אלא שבחירתכם שלכם היתה להיות נעלבים, בחירתכם שלכם היתה זו להיות פגועים בין אם מדברים שנאמרו ועלבו בכם ובין אם בכל דרך אחרת שבה הרגשתם פגועים ונעלבים. סליחה שנאמרת היא יקירתי, נאמרת היא בראש ובראשונה לעצמכם ולמענכם אמירת הסליחה נחוצה היא באם תרצו לקרוא לה כך להזדקות נפשכם שלכם, לריפוי הפציעה שגרמתם לעצמכם. בחירתכם שלכם היתה להיות בזמן נתון במקום נתון, בחירתכם שלכם ולא של אף אחד אחר אף אם לכאורה נראים כך הם הדברים שהבחירה לא היתה משלכם אך משלכם היא. כשם שהורה יברח להעלב באם פגעו בילדו שלו ומדוע יקח הוא זה ההורה את עלבון צאצאו כלהיות עלבונו שלו? בחירתו שלו היא ומוטב שידע. ילדים יקירי, חשים פגועים ונעלבים מסיבות שונות ומגוונות ומשבגרו אותם ילדים, סוחבים הם את אותם פגיעות על עצמם ואינם משחררים. ארועים שנראו לכם כילדים כמצבים טראומטיים בעבור אחרים היו מצביים הכרחיים לקיומם שלהם ולפיכך אין ויכולים אתם לדון את הוריכם במעשיהם שלהם כפי שנחוו על ידיכם כילדים. יכולת הסליחה יקירי מיועדת לכם כבוגרים לסלוח לעצמכם על הפגיעות, לראות באם היה פועל יוצא לאותה פגיעות שלכם, האם היה או ניתן למצוא משמעות לאותה פגיעות, לאותו מצב, להבינו היום כבוגרים ולסלוח לעצמכם על שלא ידעתם לראות, לא ידעתם לחוש שאין אותה פגיעה לכאורה כוונה אליכם. יכולה את ולומר יקירה איכה זה שמכות שספגת בבית הוריך איך מהוות אלו את שיעורך ומה ואיך היה עליך ללמוד. ותשובה הרי יודעת את שכן אלמלא היה אותו חסך, אותו עצב מתקשה היית היום כאדם בוגר, כמטפל, לזהות אצל חברייך ולהשלים את החסר. נדבכים רבים ישנם לסליחה ופנים רבות לה ואין וניתן לקשור את כולם למעט להבנה שבבואנו לסלוח לזולתנו תעשה הסליחה בראש ובראשונה אצל נפשנו, תרגיע נשמתנו ומתוך השקט והשלווה, מתוך ההבנה שתביא עימה זו הסליחה תצמח… הינה זה הבנת יקירתי, מתוך הסליחה נובעות אהבה, חמלה וסובלנות שמבלעדי הסליחה אין הן יכולות להתקיים. וכעת חיוך של צחוק ועליצות עולה על שפתותיך עם קבלתך את זו ההבנה. אוהבך אני יקירתי – גבריאל. והתנגן לו המשפט הראשון כאחת מן הקושיות שואלים אנו בערב ליל הסדר אליה