סליחה סליחה וגמח"ט ושנה טובה ומתוקה
- פותח הנושא ש ו נ י
- פורסם בתאריך
סליחות
כמו כל יהודי לא מאמין, כך גם אני שואלת את עצמי, רגע לפני יום כיפור, האם "לסגור חשבונות/קארמות" וכו' רגע לפני שהשמיים נסגרים... כמובן, כמו כל אדם שפוי, אני מאמינה שבגדול לא ממש חטאתי כלפי אף אחד, ואם כן - היתה לי סיבה מעולה לעשות זאת... (הכל בנימת צחוק כמובן), אבל בכל זאת, מקרה אחד מטריד את מנוחתי: היתה לי חברה טובה במשך 3 השנים האחרונות, שמשום מה הקשר אתה לא התנהל מהמקומות הנכונים. היה בקשר הזה הרבה מאבקי כוח, התחשבנויות ובעיקר חוסר סובלנות (שבשביל לא להקל על עצמי אומר שהיתה הדדית). אני כן יכולה לומר להגנתי שפעמים רבות הבלגתי על התנהגויות שלה כדי לא להכנס לריב נוסף. בסופו של עניין, לפני 3-4 חודשים, אחרי ריב מטופש, פשוט החלטתי לא להתקשר אליה יותר. החלטתי שהקשר הזה מעייף ומדכא הרבה יותר מאשר הוא תומך ומפרה. כך כנראה גם היא עשתה ומאז אנו לא מדברות. יהיה זה שקר לומר שאינני מתגעגעת אליה, אך נדמה לי שכמו בקשר זוגי לא בריא, לפעמים צריך לשחרר. פשוט לא מתאים. בשבועים האחרונים אני חושבת עליה הרבה. ממש מרגישה אותה. יש בי רצון ללכת אליה, לחייך, ליצור סליחה. אך מהיכרותי אתה אני חוששת שהמפגש יוביל להתחדשות היחסים שתוביל לחוסר סובלנות נוסף שיוביל לריב נוסף וחוזר חלילה. ואני ארגיש ממש טיפשה להיות שוב בלופ מעין זה. סליחות ?
כמו כל יהודי לא מאמין, כך גם אני שואלת את עצמי, רגע לפני יום כיפור, האם "לסגור חשבונות/קארמות" וכו' רגע לפני שהשמיים נסגרים... כמובן, כמו כל אדם שפוי, אני מאמינה שבגדול לא ממש חטאתי כלפי אף אחד, ואם כן - היתה לי סיבה מעולה לעשות זאת... (הכל בנימת צחוק כמובן), אבל בכל זאת, מקרה אחד מטריד את מנוחתי: היתה לי חברה טובה במשך 3 השנים האחרונות, שמשום מה הקשר אתה לא התנהל מהמקומות הנכונים. היה בקשר הזה הרבה מאבקי כוח, התחשבנויות ובעיקר חוסר סובלנות (שבשביל לא להקל על עצמי אומר שהיתה הדדית). אני כן יכולה לומר להגנתי שפעמים רבות הבלגתי על התנהגויות שלה כדי לא להכנס לריב נוסף. בסופו של עניין, לפני 3-4 חודשים, אחרי ריב מטופש, פשוט החלטתי לא להתקשר אליה יותר. החלטתי שהקשר הזה מעייף ומדכא הרבה יותר מאשר הוא תומך ומפרה. כך כנראה גם היא עשתה ומאז אנו לא מדברות. יהיה זה שקר לומר שאינני מתגעגעת אליה, אך נדמה לי שכמו בקשר זוגי לא בריא, לפעמים צריך לשחרר. פשוט לא מתאים. בשבועים האחרונים אני חושבת עליה הרבה. ממש מרגישה אותה. יש בי רצון ללכת אליה, לחייך, ליצור סליחה. אך מהיכרותי אתה אני חוששת שהמפגש יוביל להתחדשות היחסים שתוביל לחוסר סובלנות נוסף שיוביל לריב נוסף וחוזר חלילה. ואני ארגיש ממש טיפשה להיות שוב בלופ מעין זה. סליחות ?
לא יודעת מה להגיד לך כי
מחד - אולי יש מקום שיש ביניכן טיפה פגיעה מההתרחקות מאידך - את לא רוצה בקירבה ובקשר איתה (או כך לפחות עושה רושם) ואפילו אם ישנם רגשות נעימים כלשהם, אני מתרשמת שזה לא עובד בשבילך הרבה יותר מכן אני מלכה בניתוק קשרים שלא עובדים בשבילי ואני לא אומרת את זה בגאווה גדולה, אם כי יש מקום שאני כן שמחה בזה שאני יודעת לעשות קאט כשזה לא טוב לי כבר יש מי שכועס עלי בגללזה ביקשתי סליחה אבל... יש מי שכועס גם אחרי שביקשתי סליחה ואמרתי שזה לא עובד רק כי הצד השני כן רוצה בזה אפילו שאני לא אני לא יודעת מה להגיד לך כי כשאני חותכת, אני מסבירה אני מבקשת סליחה ובכל זאת חותכת ואם הצד השני נשאר פגוע ומתעקש לא להבין את הצד שלי ולא לסלוח ולא לשחרר גם כן, זו זכותו אני לא צריכה להישאר בקשר שלא טוב לי רק כי היא/הוא רוצים בקשר אתי אם יכלת לבקש ממנה סליחה אם פגעת וזה ולהסביר שאפילו שאת אוהבת אותה ומודה לה על הזמנים היפים זה כבר לא זה בשבילך ואת מרגישה שאת צריכה להמשיך הלאה לדברים אחרים (כי חלס, אין הרבההה מאוד אנשים בעולם שאנחנו מושכים את הקשר אתם לכל החיים. יש רק בודדים כאלה. עבורי זה בעיקר המשפחה שלי ואולי חברה אחת קרובה שיש לי קשר איתה כבר הרבה שנים, אבל זה כי היא לא קרציה, ואני בנאדם שצריך המון ספייס, ולא כולם מבינים את זה ולפעמים בוחרים להיפגע, אבל מה לעשות? גם אותם אני יכולה להבין) וזה זה לא מרגיש לך נכון ואת מקווה שהיא תבין ואין לך כוונה לפגוע רק שאת רוצה לעשות מה שטוב בשבילך וליצור קשרים חדשים אחרים שטובים לך יותר אם היא לא טיפוס שאפשר לדבר איתו והכנות שלך רק תפגע בה יותר, עזבי זה נורא תלוי באיך שאת מכירה אותה ומה שאת חושבת אם את חושבת שהכי טוב לא ליצור איתה קשר ולעזוב את זה ככה, זה מה שתעשי ואם את יכולה לסגור את זה כדי להרגיש טוב יותר ולתת לה האפשרות לשחרר בלי טינה ופגיעה, אחלא! שוב, תלוי מי את, מי היא ואיך היא (בהכירך אותה) תקבל את זה
מחד - אולי יש מקום שיש ביניכן טיפה פגיעה מההתרחקות מאידך - את לא רוצה בקירבה ובקשר איתה (או כך לפחות עושה רושם) ואפילו אם ישנם רגשות נעימים כלשהם, אני מתרשמת שזה לא עובד בשבילך הרבה יותר מכן אני מלכה בניתוק קשרים שלא עובדים בשבילי ואני לא אומרת את זה בגאווה גדולה, אם כי יש מקום שאני כן שמחה בזה שאני יודעת לעשות קאט כשזה לא טוב לי כבר יש מי שכועס עלי בגללזה ביקשתי סליחה אבל... יש מי שכועס גם אחרי שביקשתי סליחה ואמרתי שזה לא עובד רק כי הצד השני כן רוצה בזה אפילו שאני לא אני לא יודעת מה להגיד לך כי כשאני חותכת, אני מסבירה אני מבקשת סליחה ובכל זאת חותכת ואם הצד השני נשאר פגוע ומתעקש לא להבין את הצד שלי ולא לסלוח ולא לשחרר גם כן, זו זכותו אני לא צריכה להישאר בקשר שלא טוב לי רק כי היא/הוא רוצים בקשר אתי אם יכלת לבקש ממנה סליחה אם פגעת וזה ולהסביר שאפילו שאת אוהבת אותה ומודה לה על הזמנים היפים זה כבר לא זה בשבילך ואת מרגישה שאת צריכה להמשיך הלאה לדברים אחרים (כי חלס, אין הרבההה מאוד אנשים בעולם שאנחנו מושכים את הקשר אתם לכל החיים. יש רק בודדים כאלה. עבורי זה בעיקר המשפחה שלי ואולי חברה אחת קרובה שיש לי קשר איתה כבר הרבה שנים, אבל זה כי היא לא קרציה, ואני בנאדם שצריך המון ספייס, ולא כולם מבינים את זה ולפעמים בוחרים להיפגע, אבל מה לעשות? גם אותם אני יכולה להבין) וזה זה לא מרגיש לך נכון ואת מקווה שהיא תבין ואין לך כוונה לפגוע רק שאת רוצה לעשות מה שטוב בשבילך וליצור קשרים חדשים אחרים שטובים לך יותר אם היא לא טיפוס שאפשר לדבר איתו והכנות שלך רק תפגע בה יותר, עזבי זה נורא תלוי באיך שאת מכירה אותה ומה שאת חושבת אם את חושבת שהכי טוב לא ליצור איתה קשר ולעזוב את זה ככה, זה מה שתעשי ואם את יכולה לסגור את זה כדי להרגיש טוב יותר ולתת לה האפשרות לשחרר בלי טינה ופגיעה, אחלא! שוב, תלוי מי את, מי היא ואיך היא (בהכירך אותה) תקבל את זה
לפחות בנושה זה שנינו באותו ראש!
לא בגדול ולא בקטן ממש חטאתי כלפי אף אחד! אם יש כאלו שמפרשים כך זאת בעיה שלהם... People forget what you said or what you did , But people never forget how you made them feel. יש הרבה אנשים צבועים שמפזרים ברכות וסליחות אך לא משנים את טבעם הרע. יוסי השמיים נסגרים רק בזמן השביתה!
לא בגדול ולא בקטן ממש חטאתי כלפי אף אחד! אם יש כאלו שמפרשים כך זאת בעיה שלהם... People forget what you said or what you did , But people never forget how you made them feel. יש הרבה אנשים צבועים שמפזרים ברכות וסליחות אך לא משנים את טבעם הרע. יוסי השמיים נסגרים רק בזמן השביתה!
חברה טובה זה נכס יקר
וחבל לוותר על נכס שכזה. השאלה היא האם את חושבת שניתן לשנות את הדברים מהיסוד? האם את רואה את עצמך יושבת איתה בצורה פתוחה לחלוטין - משתפת אותה בתסכולים שלך, בהרגשה הלא-טובה ומנסה להגיע איתה ביחד להחלטה או לפחות לרצון - ליצור מחדש את הקשר, והפעם על בסיס שונה ממה שהיה? לא הייתי מציעה לך זאת, אלמלא הבעת כאב על כך שהקשר איננו כרגע. זה חסר לך, את רוצה את הקשר איתה אבל היית רוצה שהוא יראה אחרת. אז למה שלא תלמדנה שתיכן מהעבר, ותנסו שוב - בדרך אחרת? הקשר הכי בריא שיכול להיות בא ממקום של לאפשר! לאפשר לכל אחת ואחד להיות מי שהיא/הוא. לא לנסות לשנות אנשים, או "לכופף" אותם כך ש"יתאימו" לנו... אלא לקבל אדם כפי שהוא (בדיוק כמו שאת אמורה לקבל את עצמך, כפי שאת.... [כמעט...
]). ואם כבר מדברים על סליחות - אז מה בקשר לסליחה לעצמך??? כן, לסלוח לעצמך על דברים שעשית ושאת כועסת על עצמך בגללם (הרי לכולנו יש קטעים כאלה).
וחבל לוותר על נכס שכזה. השאלה היא האם את חושבת שניתן לשנות את הדברים מהיסוד? האם את רואה את עצמך יושבת איתה בצורה פתוחה לחלוטין - משתפת אותה בתסכולים שלך, בהרגשה הלא-טובה ומנסה להגיע איתה ביחד להחלטה או לפחות לרצון - ליצור מחדש את הקשר, והפעם על בסיס שונה ממה שהיה? לא הייתי מציעה לך זאת, אלמלא הבעת כאב על כך שהקשר איננו כרגע. זה חסר לך, את רוצה את הקשר איתה אבל היית רוצה שהוא יראה אחרת. אז למה שלא תלמדנה שתיכן מהעבר, ותנסו שוב - בדרך אחרת? הקשר הכי בריא שיכול להיות בא ממקום של לאפשר! לאפשר לכל אחת ואחד להיות מי שהיא/הוא. לא לנסות לשנות אנשים, או "לכופף" אותם כך ש"יתאימו" לנו... אלא לקבל אדם כפי שהוא (בדיוק כמו שאת אמורה לקבל את עצמך, כפי שאת.... [כמעט...
../images/Emo122.gifספרי לי על זה
היה לי חבר מאוד קרוב שני ארוכות, ובשלב מסוים הוא חשב שאני שופטת אותו ומאז נוצר מרחק שלא הצלחתי להדביק בחזרה. מה שאני מנסה להגיד זה שגם לאנשים הכי אינטימיים איתנו, אנחנו צריכים לתת מרחק, ולתת להם ולעצמנו לעבור תהליכים כדי לגדול ולהתפתח, וזה קורה כשאנחנו לבד. לפעמים מרוב רצון לעזור ושלשני לא יכאב, אנחנומעכבים את הצמיחה שלהם, וגם את שלנו. אני מאמינה שברגע שהיא תהיה במקום חדש, את תרגישי ואז תוכלי להתקשר אליה ממקום נקי, כל עוד את מתלבטת סימן שאת מרגישה שהיא עוד לא עברה את השלב שהיא צריכה לעבור. אגב זה יכול לקחת גם שנה, או יותר, ואנחנו לא מאבדים אף פעם אף אחד, כולנו נעים במעגלים ואנחנו חוזרים לאותן נקודות במוקדם או במאוחר, אנחנו לא באמת נפרדים מאף אחד שהיה בחיים שלנו גם אם הוא אלפי מילין מאיתנו, היחים שלנו קשורים, אבל צריך לדעת מתי לשחרר זה את זה כדי לאפשר גדילה והתפתחות. את תרגישי מתי להתקשר אליה .זה יקרה שכשתחשבי עליה ולא תרגישי מועקה מתלווית למחשבה.
היה לי חבר מאוד קרוב שני ארוכות, ובשלב מסוים הוא חשב שאני שופטת אותו ומאז נוצר מרחק שלא הצלחתי להדביק בחזרה. מה שאני מנסה להגיד זה שגם לאנשים הכי אינטימיים איתנו, אנחנו צריכים לתת מרחק, ולתת להם ולעצמנו לעבור תהליכים כדי לגדול ולהתפתח, וזה קורה כשאנחנו לבד. לפעמים מרוב רצון לעזור ושלשני לא יכאב, אנחנומעכבים את הצמיחה שלהם, וגם את שלנו. אני מאמינה שברגע שהיא תהיה במקום חדש, את תרגישי ואז תוכלי להתקשר אליה ממקום נקי, כל עוד את מתלבטת סימן שאת מרגישה שהיא עוד לא עברה את השלב שהיא צריכה לעבור. אגב זה יכול לקחת גם שנה, או יותר, ואנחנו לא מאבדים אף פעם אף אחד, כולנו נעים במעגלים ואנחנו חוזרים לאותן נקודות במוקדם או במאוחר, אנחנו לא באמת נפרדים מאף אחד שהיה בחיים שלנו גם אם הוא אלפי מילין מאיתנו, היחים שלנו קשורים, אבל צריך לדעת מתי לשחרר זה את זה כדי לאפשר גדילה והתפתחות. את תרגישי מתי להתקשר אליה .זה יקרה שכשתחשבי עליה ולא תרגישי מועקה מתלווית למחשבה.
מילים
כל מה שאתם אומרים כ"כ נכון, אך מסתבר שחסרים לכם הרבה חלקים מהפאזל, שקצרה היריעה מלספר כאן. זו אינה פעם ראשונה שאנחנו "ברוגז". זה קרה בעבר, אך לתקופות קצרות יותר (עד חודש). למעשה, בכל פעם שהתגלע בינינו ריב או ויכוח היא היתה נוקטת ב"ברוגז". אני מבחינתי הייתי מנסה "להחליק" את העניינים ומתקשרת אחרי יום-יומיים כאילו כלום לא קרה, אך היא, בכעסה, היתה פוגעת בי בצורה ארסית ממש במילותיה ובהאשמותיה. כמובן שאחרי זה כבר לא הייתי מתקשרת, עד הפעם הבאה בה מישהי היתה עושה צעד לשלום. ניסיתי גם לומר לא פעם שצריך לקחת את החברות הזאת ממקום אחר, קליל יותר, להעביר דברים הלאה ולא להתקע עליהם. אמרתי גם שיש מילים שנאמרות בשעת כעס, ונחרטות לנצח בלב. אבל נדמה כי דבריי נפלו על אוזניים ערלות. בכל פעם שזעמה עלה בגלל עניין כזה או אחר, ההתנהגות היתה יוצאת מכלל שליטה. לא פעם יצא לי לומר לה שאני לא מוכנה לקבל יחס כזה/צורת דיבור כזאת. בפעם האחרונה, אחרי תקופה לא קלה ביחסי איתה, דיברתי איתה בטלפון, ניסיתי להסביר לה את רעיונותיי לגבי נושא מסוים (לא קשור אליה או אליי), ואני מרגישה שוב ושוב איך היא מתנצחת איתי, עונה תשובות הפוכות מדבריי, כאילו בכוונה. בסוף אמרתי לה: "אני חושבת שאת פשוט לא מבינה אותי", והיא ענתה: "תעשי לי טובה, לכי דברי עם מישהו שמבין אותך". אז הלכתי. אז עכשיו, אני מרגישה שהיא חושבת עליי. בטח מאוד מתגעגעת. היא שלחה לי מסר עם מכרה משותפת ש"תאהב אותי כל חייה". כמובן, שגם היא חסרה לי בחיי. אבל האם אני חושבת שהיא השתנתה? לא. האם אני חושבת שיש בסיס חדש להתקשרות בינינו, שמבוסס על הבנה וכבוד הדדי? גם לא.
כל מה שאתם אומרים כ"כ נכון, אך מסתבר שחסרים לכם הרבה חלקים מהפאזל, שקצרה היריעה מלספר כאן. זו אינה פעם ראשונה שאנחנו "ברוגז". זה קרה בעבר, אך לתקופות קצרות יותר (עד חודש). למעשה, בכל פעם שהתגלע בינינו ריב או ויכוח היא היתה נוקטת ב"ברוגז". אני מבחינתי הייתי מנסה "להחליק" את העניינים ומתקשרת אחרי יום-יומיים כאילו כלום לא קרה, אך היא, בכעסה, היתה פוגעת בי בצורה ארסית ממש במילותיה ובהאשמותיה. כמובן שאחרי זה כבר לא הייתי מתקשרת, עד הפעם הבאה בה מישהי היתה עושה צעד לשלום. ניסיתי גם לומר לא פעם שצריך לקחת את החברות הזאת ממקום אחר, קליל יותר, להעביר דברים הלאה ולא להתקע עליהם. אמרתי גם שיש מילים שנאמרות בשעת כעס, ונחרטות לנצח בלב. אבל נדמה כי דבריי נפלו על אוזניים ערלות. בכל פעם שזעמה עלה בגלל עניין כזה או אחר, ההתנהגות היתה יוצאת מכלל שליטה. לא פעם יצא לי לומר לה שאני לא מוכנה לקבל יחס כזה/צורת דיבור כזאת. בפעם האחרונה, אחרי תקופה לא קלה ביחסי איתה, דיברתי איתה בטלפון, ניסיתי להסביר לה את רעיונותיי לגבי נושא מסוים (לא קשור אליה או אליי), ואני מרגישה שוב ושוב איך היא מתנצחת איתי, עונה תשובות הפוכות מדבריי, כאילו בכוונה. בסוף אמרתי לה: "אני חושבת שאת פשוט לא מבינה אותי", והיא ענתה: "תעשי לי טובה, לכי דברי עם מישהו שמבין אותך". אז הלכתי. אז עכשיו, אני מרגישה שהיא חושבת עליי. בטח מאוד מתגעגעת. היא שלחה לי מסר עם מכרה משותפת ש"תאהב אותי כל חייה". כמובן, שגם היא חסרה לי בחיי. אבל האם אני חושבת שהיא השתנתה? לא. האם אני חושבת שיש בסיס חדש להתקשרות בינינו, שמבוסס על הבנה וכבוד הדדי? גם לא.
אז בעצם
ענית לעצמך שאין לך מה לחפש אצלה. היא אדם שסובל כנראה מרגשי נחיתות רציניים, והיא כנראה לעולם לא תצליח לנהל מערכת יחסים יציבה לא איתך ומן הסתם גם לא עם אחרים. טיפוסים כאלה לרוב הם ילדותיים, ועצלנים וקשה להתחבר איתם. כנראה YOU ARE BETTER OFF WITHOUT. אז שחררי אותה ואת עצמך.
ענית לעצמך שאין לך מה לחפש אצלה. היא אדם שסובל כנראה מרגשי נחיתות רציניים, והיא כנראה לעולם לא תצליח לנהל מערכת יחסים יציבה לא איתך ומן הסתם גם לא עם אחרים. טיפוסים כאלה לרוב הם ילדותיים, ועצלנים וקשה להתחבר איתם. כנראה YOU ARE BETTER OFF WITHOUT. אז שחררי אותה ואת עצמך.
אני פה על תקן ורדה רזיאל ז'קונט ../images/Emo13.gif
נראה לי ש... תזרקי אותה
ואם זרקת כבר, תשאירי אותה שם וזהו. למה
להשמיע לך חלק ממה שאת אומרת? (לא, כי נראה לי שיש לך טיפה ספק בלב עדיין לגביה):- זו אינה פעם ראשונה שאנחנו "ברוגז". (נשמע כמו זוגיות צפופה בין גבר לאישה שתמיד רבים ולמה לעזזל נשארים ביחד? רק אללה יודע. כאילו אין עוד אנשים בעולם ונגמרו כל האפשרויות לחיים אחרים) למעשה, בכל פעם שהתגלע בינינו ריב או ויכוח היא היתה נוקטת ב"ברוגז". אני מבחינתי הייתי מנסה "להחליק" את העניינים ומתקשרת אחרי יום-יומיים כאילו כלום לא קרה, אך היא, בכעסה, היתה פוגעת בי בצורה ארסית ממש במילותיה ובהאשמותיה. (למה מי מת? את שק חבטות?, אפילו אם אני לא אובייקטיבית ונוטה לכיוון שלך, בכל זאת - אם יש לה משהו להגיד, לא אומרים דברים בצורה אלימה. יש דרך גם להעביר רגשות בלי לפגוע ואם זה באופן קבוע, אז שוב, למה מי מת? ו.. זה כולה חברה. לא נישואים קתוליים. חלס, חברה חדשה תמיד תמצאי) נדמה כי דבריי נפלו על אוזניים ערלות. בכל פעם שזעמה עלה בגלל עניין כזה או אחר, ההתנהגות היתה יוצאת מכלל שליטה. (מאיך שאת מתארת את זה, את היחידה שמשתדלת ומנסה לבוא לקראת בקשר הזה, או שלא?) לא פעם יצא לי לומר לה שאני לא מוכנה לקבל יחס כזה/צורת דיבור כזאת את לא רצינית. ככה אישה מוכה אומרת לבעלה "זו הפעם האחרונה שאתה מרביץ לי, אני לא מוכנה לסבול את זה, עוד פעם ואני עוזבת", ואח"כ הוא שוב מכה אותה, היא שוב מקבלת מכות, ושום דבר לא קורה, כי בסוף הוא אומר לה: אני אוהב אותך, אני אשתנה, תראי שיהיה בסדר והכל יהיה אחרת. (יענו את היית עושה צחוק מעצמך כל פעם שהרשית לה לשוב ולעשות את זה. כמה פעמים צריך לחזור כדי להבין שזה פשוט לא זה?, ולמה להמשיך ולנסות בשביל מישהו שפשוט לא שווה את זה? אם את מתכוונת לזה שאת לא מוכנה לקבל יחס כזה, אז על מה הדיון בכלל? אל תקבלי יחס כזה וזהו. למה בכל אותן פעמים שבת לקבל את היחס הזה עוד פעם ועוד פעם, שאמרת שאת לא מוכנה לקבל? אמרת שהיא לא עושה שום מאמץ לשנות את היחס אליך, אז... מה השאלה?) אני מרגישה שוב ושוב איך היא מתנצחת איתי, עונה תשובות הפוכות מדבריי, כאילו בכוונה. (קרב איגרוף?) בסוף אמרתי לה: "אני חושבת שאת פשוט לא מבינה אותי", והיא ענתה: "תעשי לי טובה, לכי דברי עם מישהו שמבין אותך". אז הלכתי. {טוב עשית
זה נשמע כמו קשר מאוד לא בריא, ואיך הוא מועיל לך בדיוק, ולמה בדיוק את מתגעגעת? אם היה טוב וכנראה היה, עושה רושם שהרע מרובה מהטוב בהמון. לא כדאי. MOVE ON למשהו בריא וחיובי יותר שעובד בשבילך לדעתי} גם היא חסרה לי בחיי. (במה? את הטוב לא סיפרת/לא הדגשת, והאם באמת הרע רב יותר מהטוב בקשר ביניכן? לא נראה לי, וגם לך לא) אבל האם אני חושבת שהיא השתנתה? לא. האם אני חושבת שיש בסיס חדש להתקשרות בינינו, שמבוסס על הבנה וכבוד הדדי? גם לא. את עוד שואלת על סליחות? נראה לי שמי שצריך לבקש פה סליחה זאת היא איך אומרים? לשיפוטך. לא שיש פה הרבה מה לשפוט לדעתי עשית נכון ואת יכולה להשתחרר מכל ייסורי מצפון או הרגשה רעה. זה שהיא רוצה אותך בחזרה זה אולי כדי שתהיה לה איזו פראיירית להתעלל בה ואת לא תהיי הבנאדם הזה, כי היא תמיד תמצא מישהו כזה, את למה את? עם חברים כאלה, מי צריך אוייבים? שנה חדשה, התחלה חדשה, חברים חדשים וטובים יותר
נראה לי ש... תזרקי אותה
אתם לא באמת מתארים לעצמכם
שהיה פה רק רע... החלק הטוב בחברות שלנו היה פשוט עצם החברות, שאני ממש לא מזלזלת בו, ובדברים מסוימים - קבלתה אותי עם ה"מוזרויות" שלי. כמו כן, אני לא חושבת שבקשר הזה, הייתי "פראיירית", "חלשה", "פאסיבית" וכו'. לאורך כל הדרך אמרתי מה אני חושבת ומרגישה והתרעתי על התנהגויות שלא מוצאות חן בעיניי. הסיבה שעדיין נשארתי בקשר היתה שהאמנתי שהתנהגות בוגרת ומקבלת יותר מצידי תוביל להתנהגות דומה גם מצידה. פעם אחר פעם, כאמור, התבדתי. למה אני מתגעגעת? אם להיות אמיתיים - לעצם החברות הרבה יותר מאשר לחברה עצמה. אני אדם מאוד אינדבדואלי ולמרות היותי "חברותית" באופיי, לא פשוט עבורי ליצור מערכות יחסים קרובות. אז אני מתגעגעת לאנרגיה העוברת בין חברות, לשיחות, ליציאות המשותפות, לצחוקים, לקטעים היפים. בשביל כל אלו הייתי, כנראה במשך זמן לא מועט, מוכנה להבליג על דברים שלא תמיד ראיתי כאישיים נגדי, אלא יותר כמקומות לא סגורים ומגובשים באישיות שלה (התפרצויות זעם, ילדותיות). בסיכומו של עניין, עשיתי את המאזן שלי והבנתי שלצערי ה"חברות" הזאת עושה לי הרבה יותר רע מאשר טוב, וכאמור - החלטתי להתנתק. אין ספק שהתגובות שלכם חידדו אצלי את נכונותה של ההחלטה. לשנה החדשה אני מבקשת לעצמי חברת אמת חדשה להכיר, וסובלנות לקבל להעריך אותה כפי שהיא. תודה.
שהיה פה רק רע... החלק הטוב בחברות שלנו היה פשוט עצם החברות, שאני ממש לא מזלזלת בו, ובדברים מסוימים - קבלתה אותי עם ה"מוזרויות" שלי. כמו כן, אני לא חושבת שבקשר הזה, הייתי "פראיירית", "חלשה", "פאסיבית" וכו'. לאורך כל הדרך אמרתי מה אני חושבת ומרגישה והתרעתי על התנהגויות שלא מוצאות חן בעיניי. הסיבה שעדיין נשארתי בקשר היתה שהאמנתי שהתנהגות בוגרת ומקבלת יותר מצידי תוביל להתנהגות דומה גם מצידה. פעם אחר פעם, כאמור, התבדתי. למה אני מתגעגעת? אם להיות אמיתיים - לעצם החברות הרבה יותר מאשר לחברה עצמה. אני אדם מאוד אינדבדואלי ולמרות היותי "חברותית" באופיי, לא פשוט עבורי ליצור מערכות יחסים קרובות. אז אני מתגעגעת לאנרגיה העוברת בין חברות, לשיחות, ליציאות המשותפות, לצחוקים, לקטעים היפים. בשביל כל אלו הייתי, כנראה במשך זמן לא מועט, מוכנה להבליג על דברים שלא תמיד ראיתי כאישיים נגדי, אלא יותר כמקומות לא סגורים ומגובשים באישיות שלה (התפרצויות זעם, ילדותיות). בסיכומו של עניין, עשיתי את המאזן שלי והבנתי שלצערי ה"חברות" הזאת עושה לי הרבה יותר רע מאשר טוב, וכאמור - החלטתי להתנתק. אין ספק שהתגובות שלכם חידדו אצלי את נכונותה של ההחלטה. לשנה החדשה אני מבקשת לעצמי חברת אמת חדשה להכיר, וסובלנות לקבל להעריך אותה כפי שהיא. תודה.
א מ ן ../images/Emo24.gif
מצטרפת לבקשתך ומאחלת לך שתתגשם. ומילה נוספת בעניין החברות ההיא: לפעמים זה לוקח שנים - הרבה שנים, עד שנמצאת ה"נוסחא" הנכונה לשתי החברות. יש עליות וירידות, יש תקופות של "ברוגז", תקופות אחרות של קירבה - במידה זו או אחרת, עד שמגיע זמן שהדברים מסתדרים היטב (או שלא....
).
מצטרפת לבקשתך ומאחלת לך שתתגשם. ומילה נוספת בעניין החברות ההיא: לפעמים זה לוקח שנים - הרבה שנים, עד שנמצאת ה"נוסחא" הנכונה לשתי החברות. יש עליות וירידות, יש תקופות של "ברוגז", תקופות אחרות של קירבה - במידה זו או אחרת, עד שמגיע זמן שהדברים מסתדרים היטב (או שלא....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.