סליחה על ההצקה

[sum 418]

סליחה על ההצקה

אבל אני צריך עזרה בניתוח השיר masters of war. עשיתי קודם חיפוש בפורום אבל לא מצאתי משו שיעזור לי. תודה רבה לעוזר.

 

[Yanchu]

Masters of War

השיר השלישי מתוך האלבום "The Freewheelin' Bob Dylan", שיצא בשנת 1963. דווקא אחד השירים היותר ישירים ופשטניים של דילן, ובכל זאת, נדבר קצת על השיר: השיר נפתח במעין קריאה ל"אדוני המלחמה"- כלומר, לגנרלים, לפוליטיקאים, ליצרני הנשק ולשאר האנשים שגורמים למלחמה, עם פירוט קל: אתם שבונים את הרובים, את מטוסי ההרג, את הפצצות, שמתחבאים מאחורי חומות ושולחנות כתיבה (בניגוד ללוחמים שמשלמים את המחיר). הבית השני מתחיל בהאשמות כלפי האנשים האלה. לא ממש דורש הסבר למען האמת, אולי תרגום פשוט: "אתם שלא עשיתם דבר/ אלא בניתם כדי להרוס/ שיחקתם עם העולם שלי/ כאילו הוא הצעצוע הקטן שלכם" וכו'. כנ"ל גם הבית השלישי, אני לא חושב שיש הרבה מה להסביר בשיר הזה... המילים פשוטות למדיי ומביעות התנגדות נחרצת למלחמה. בבית הזה יש גם אזכור ליהודה איש קריות, שבגד בישו, והוא כאן משווה לגנרלים: כמו יהודה איש קריות, אתם משקרים ומרמים. הבית הרביעי ממשיך באותם האשמות: "You hide in your mansion/ As young people's blood/ Flows out of their bodies/ And is buried in the mud" – ברור למה דילן מתכוון, אין שום טעם בהסברים. הבית החמישי הוא אחד המעניינים, והנקודה שדילן מעלה אולי הכואבת ביותר: אתם גורמים לפחד הנורא מכל, פחד להביא ילדים לעולם. וכאן גם דילן מוציא את הכעס שלו:"For threatening my baby/ Unborn and unnamed/ You ain't worth the blood/ That runs in your veins" – בגלל שהפחדתם את ילדיי, אתם לא שווים את הדם שזורם בורידים שלכם. הבית השישי נגמר במן תמימות ילדותית, או סתם בהצהרה ילדותית, ודילן שוב משתמש בנקודה מתוך הנצרות: אפילו ישו לא היה סולח לכם על מה שאתם עושים. בבית עצמו דילן מזכיר שהוא יכול להגיד זאת אפילו שהוא צעיר מהם, ושהגיל שלו לא משנה דבר מ,ה שמזכיר גם את הפתיחה של With God On Our Side: "Oh my name it is nothin'/ My age it means less" הבית השביעי מדבר על הכסף, מה לעשות, אמריקאים... דילן מאשים את הגנרלים בכך שהם זורעים את ההרס והחורבן בשביל כסף. גם כאן, אולי במין הדרגתיות שכזו, שתבוא בשיאה בבית השמיני, דילן מיידע אותם על מה שעתיד לבוא להם: אני חושב שתגלו, אחרי שהמוות ייקח את המס שלו, כל הכסף שהרווחתם, לא יקנה את הנשמה שלכם בחזרה. הבית השמיני הוא כמובן הכואב והחזק ביותר, ועליו גם דילן ידבר בהמשך חייו. אין בכלל מה להוסיף, דילן מאחל להם מוות מהיר, הוא יילך אחריהם בהלוויה, ולא יעזוב אותם עד שיהיה בטוח שהם מתים. נקודות נוספות:

דילן אמר על השיר שהיה מקווה שלא היה כותב אותו ולא היה מאחל למוות של אף אחד, אבל הוא הרגיש הוא לא יכול להגיד אחרת במקרה הזה.

גם לשיר הזה גרסאות כיסוי רבות, בין היתר של דון מקלין, בארי מקגיוור, ג'ודי קולינס ועוד.

הוא הושר בThe 30th Anniversary Concert Celebration בידי Eddie Vedder.

והנה המילים של השיר.

שמעתי גם טענות בקשר לכך שהשיר נכתב בעקבות משבר הטילים בקובה, אוקטובר 1962. אם יש שאלות, אשמח לענות, מקווה שעזרתי בינתיים.

 

[shiran amit]

Ballad of a Thin Man

אם אתם יכולים בבקשה לתת פירוש גם לשיר הזה כי הוא מאוד מסובך ואני אף פעם לא מבין מה הכוונה בשיר.... תודה!!

 

[עופר ליברגל]

אני אנסה

המצב הכללי הוא של אדם הנכנס לסיטואציה בה הוא לא מבין מה מתרחש סביבו. הוא מוקף בחזיונות אבסורדים וסוראליסטים. מדובר באינטלקטואל, אדם שחושב שהצליח בחיים אבל מגלה שבמקום שהוא נכנס אליו הוא חלש. בתחילת השיר הוא נכנס לחדר עם עיפרון בידו, כמו הכתב הצריך לדווח על משהו. בסוף אותו בית נאמר שהוא לא מבין מה יגיד שיחזור הביתה, כלומר הוא לא יכול לתת את הדיווח. האיש הערום שהוא רואה יכול להתפרש בשווה לגיבור השיר שמופשט במהלך השיר מכל הידע שלו. בבית השני הוא מנסה למצאו את מקומו ונתקלבטענה שזה (לא ברור מה) שייך למישהו אחר ובאופן פילוספי שום דבר לא שייך לו. הוא מבין שהוא לגמרי לבד ואין מי שיעזור לו בסביבה הזרה. הכתיבה של הבית הזה מזכירה מאוד מחזות אבסורד בהם לעיתים קרובות ניתנת תשובה שלא קשורה באופן ישיר לשאלה. הקו הזה נמשך לאורך כל השיר. בבית השלישי הוא משלם כדאי לראות איש מוזר שאומר לו שהוא, החושב את עצמו לנורמלי ולנאור, הוא פריק יוצא דופן בצורה גדולה מאוד. כאן הוא אומר שהתחושה היא פשוט בלתי אפשרית, אבל הסיוט ממשיך. שני הבתים הבאים מתארים את העולם המכובד והמשכיל לכאורה ממנו הגיע הגיבור, ומדגשים שכל הקשרים והידע שלו לא יעזרו לו כעת. הבתים הבאים ממשיכים בתיאור האווירה הסוריאליסטית תוך כדי התעללות בגיבור. במקום שבולע החרבות יסתכן הוא משתמש בגרונו של הגיבור, אחר כך הוא מתבקש להיות פרה ולספק חלב (מה שהוא אינו מסוגל לעשות בכללים של עולם ריאלסטי). בבית האחרון הגיבור מניח את עיניו בכיס ואפו באדמה, כלומר מתחפר ומנסה לא לראות ולהיראות. הדובר טוען שצריך להיות חוק נגד באו של הגיבור (האם זה רק למקום הזה או לכל מקום) ושהוא צריך להיות מורגל ללבוש אוזנית, כלומר להיות בעולם משל עצמו כי הוא אינו מסוגל להתמודד עם המציאות סביבו. עכשיו עוד שתי פשרניות: אחת, דילן כתב שיר נונסנס בתקווה לראות איך כולם מוצאים משמעויות בדברים שהוא כתב (זה אולי נכון לגבי שירים מסוימים, אבל לא נראה לי לגבי השיר הזה) השניה פרועה יחסית אבל מסתדרת יפה עם המילים: השיר מספר על ביקור של סטרייט במועדון הומואים, אני לא ארחיב בנושא זה.

 

[עופר ליברגל]

אני אנסה

המצב הכללי הוא של אדם הנכנס לסיטואציה בה הוא לא מבין מה מתרחש סביבו. הוא מוקף בחזיונות אבסורדים וסוראליסטים. מדובר באינטלקטואל, אדם שחושב שהצליח בחיים אבל מגלה שבמקום שהוא נכנס אליו הוא חלש. בתחילת השיר הוא נכנס לחדר עם עיפרון בידו, כמו הכתב הצריך לדווח על משהו. בסוף אותו בית נאמר שהוא לא מבין מה יגיד שיחזור הביתה, כלומר הוא לא יכול לתת את הדיווח. האיש הערום שהוא רואה יכול להתפרש בשווה לגיבור השיר שמופשט במהלך השיר מכל הידע שלו. בבית השני הוא מנסה למצאו את מקומו ונתקלבטענה שזה (לא ברור מה) שייך למישהו אחר ובאופן פילוספי שום דבר לא שייך לו. הוא מבין שהוא לגמרי לבד ואין מי שיעזור לו בסביבה הזרה. הכתיבה של הבית הזה מזכירה מאוד מחזות אבסורד בהם לעיתים קרובות ניתנת תשובה שלא קשורה באופן ישיר לשאלה. הקו הזה נמשך לאורך כל השיר. בבית השלישי הוא משלם כדאי לראות איש מוזר שאומר לו שהוא, החושב את עצמו לנורמלי ולנאור, הוא פריק יוצא דופן בצורה גדולה מאוד. כאן הוא אומר שהתחושה היא פשוט בלתי אפשרית, אבל הסיוט ממשיך. שני הבתים הבאים מתארים את העולם המכובד והמשכיל לכאורה ממנו הגיע הגיבור, ומדגשים שכל הקשרים והידע שלו לא יעזרו לו כעת. הבתים הבאים ממשיכים בתיאור האווירה הסוריאליסטית תוך כדי התעללות בגיבור. במקום שבולע החרבות יסתכן הוא משתמש בגרונו של הגיבור, אחר כך הוא מתבקש להיות פרה ולספק חלב (מה שהוא אינו מסוגל לעשות בכללים של עולם ריאלסטי). בבית האחרון הגיבור מניח את עיניו בכיס ואפו באדמה, כלומר מתחפר ומנסה לא לראות ולהיראות. הדובר טוען שצריך להיות חוק נגד באו של הגיבור (האם זה רק למקום הזה או לכל מקום) ושהוא צריך להיות מורגל ללבוש אוזנית, כלומר להיות בעולם משל עצמו כי הוא אינו מסוגל להתמודד עם המציאות סביבו. עכשיו עוד שתי פשרניות: אחת, דילן כתב שיר נונסנס בתקווה לראות איך כולם מוצאים משמעויות בדברים שהוא כתב (זה אולי נכון לגבי שירים מסוימים, אבל לא נראה לי לגבי השיר הזה) השניה פרועה יחסית אבל מסתדרת יפה עם המילים: השיר מספר על ביקור של סטרייט במועדון הומואים, אני לא ארחיב בנושא זה.

 

[אהוד בן-פורת]

אני מצטער, אבל אני מוכרח לומר

את זה: תעזבו אותכם מפירושים תהנו מהמוסיקה ושום דבר לא יזיק אם תתנו לשירים פירושים משלכם, במילא כמה מהפירושים (שאני באופן אישי אפילו לא טורח לקרוא אותם) מישהו נתן אותם ועם כל הכבוד לא בטוח שהם נכונים לגבי דילן. בזה שבשנים האחרונות הוא הפסיק לכתוב שירים ספרותיים כמו פעם, לדעתי זה מוכיח שהוא בכלל בז לכל העניין הזה. זה באמת נחמד שאתם מגלים התעניינות, אני לא אומר שלא, אבל אני יודע שעל-פי רוב יש עניין בלחפש את הצהוב בכל שיר, אז בחייכם.

 

[sum 418]

חחחחחחחח אחי

עבודה בספרות

 

[אהוד בן-פורת]

אני לא מתכוון דווקא אליך

או אל מישהו מסויים בפורום אלא על הדבר הזה כתופעה בכלל.

 

[Chocoholic]

הקלדת השם במנוע חיפוש

תעלה בעיקר אתרים עם מילות השיר אך גם כמה פרשנויות. ל Wikipedia יש כמה. אני לא שולל את הרעיון בלנסות ולהבין למה התכוון המשורר, אך זה תלוי באיזה שיר מדובר; אין סיכוי שמישהו מלבד דילן יודע למה הוא התכוון בשיר כמו 'From A Buick 6' למשל. התעמקות בשיר כמו זה, זה בור ללא תחתית. הלוואי שגם אצלי היו מזכירים את דילן בתיכון.

 

[אהוד בן-פורת]

החטטנות יתר הזו תמיד הרגיזה אותי

גם בשיעורי הספרות כשהשתמשו במושג ניתוחי יצירות.

 

[עופר ליברגל]

אני לא רואה דבר פגום בלנסות להבין

למה התכוון המשורר. אומן לא יוצר רק בשביל עצמו אלא גם עבור הקהל שלו. יצירות צריכות להיות מובנת, אומנם לא עד הסוף (שיר טוב תמיד משאיר הרבה דברים בגדר נסתר) אבל לפחות חלקית. לכן אני בעד לנתח את הטקסטים, אבל מצד שני אני נגד כל ניסיון להקרין מהטקסטים על החיים האמיתים של האומן.