סליחה שאני מתפרץ ככה פתאום

[lamalo]

סליחה שאני מתפרץ ככה פתאום

אבל מישהו יכול להגיד לי מה זה "זוגנוך" באידיש? זוגמיר זה תגיד לי, כמה שאני זוכר, אבל אני לא בטוח. א-גרוסייא תודה לכם וסליחה על הטעויות שהיו ועוד יהיו. איך וייס א-ביסלא אידיש. אני גדלתי עליה, אבל זה היה לפני 40 שנה. אבל אני אוהב את השפה הזו עד מאוד.

 

[חרדי ומאמין]

אתה בטח עירבבת שני מילים ביחד

זוג נאך כלומר בעברית תגיד אחרי.

 

[lamalo]

תודה!

 

[yitz]

לכאורה

אתה מתכוון לזאג נאר הפולנין משתמשים בזה הרבה זה אותו דבר כמו זאג מיר כעיקרון זה יבוא עם ההמשך זאג נאר האסט גערעט? ואומרים את זה אם מנגינה מיוחדת בתקווה שספקתי אותך

 

[grinberg]

אז ככה:

קודם כל ברוכים הבאים לפורום

עכשיו לא מובן לי בדיוק למה אתה מתכוון ויש כמה אפשרויות: 1. ´זאג נאר´ שפירושו כמו בעברית כשרוצים לשאול משהו, אומרים: ´תגיד´ מה נשמע? אז ביידיש אומרים: ´זאג נאר´ וואס הערצאך? (בעצם כמו ´זאג מיר´ שציינת. 2. ´זאג נאך´ שפירושו תגיד עוד. אל תפסיק לקרוא ´תגיד עוד´. מה שכתב ´חרדי ומאמין´ לא ממש נכון רק כשאומרים ´זאג נאך מיר´ או ´זאג מיר נאך´ בהצלחה

 

[בן אהרון]

האסט נאר טאכטערס ר´ גריברג ?

איך האב צווי זון. ואס זאל איך זאגן דעם עלטסטן ? זאג נאך מיר....קדיש ? אדער, מען דארף נישט ? זייט מיר געזונט, ביז 120 !

 

[grinberg]

זה ביטוי גרידא

ומתורגם ´תגיד עלי´ ולא ´תגיד אחרי´ למרות שביידיש זה נשמע ´תגיד אחרי´. וכמובן כמו שאמרתי צריך להוסיף כאן את ה´מיר´. סביר להניח שהשואל לא התכוון לזה רק למה שכתבתי בהתחלה ´זאג נאר´. פארגעס נישט אז קדיש זאגט מען נאר ´אין יאר´

 

[lamalo]

קודם כל תודה לכולכם,

הביטוי שאני התייחסתי אליו היה "זאג נאך", שהוא לפי מה שהסברת, "תגיד עוד". מכאן אני מבין ש"נאך" זה "עוד". אם כך, למה "זאג נאך מיר" זה "תגיד אחרי" - כלומר, "תחזור על מה שאני אומר", ולא - "תגיד לי עוד" ?

 

[ייִדישיסט]

מה הבעיה ?

המילה נאָך יש לה שני פירושים: 1. עוד 2. אחרי יש הרבה מילים שיש להן יותר ממשמעות אחת.

 

[מתנדב]

ישנם עוד מילים שיש להם 2 פרושים

כגון: ברעכין שזה גם להקיא וגם לשבור.

 

[אפי לוג]

לשבור

זה לא - צוברעכן?

 

[בן אהרון]

יא ברעכן !

אימרתו המפורסמת, של ז´בוטינסקי, כאשר שמע על הקמת ההסתדרות החדשה (דאז) התוספת צוּ (יָתֵר) באה להדגיש. צו-ברעכן. לרסק, לנתץ וכו. אגב, בבית הורי היה נהוג לומר, צו זיין צו, איז נישט גוט. נישט צו - קליג. נישט צו - מיס, נישט צו - אורעם. און דו ווייסט דאך, אפילוג. אז די כלה איז צו - שיין. איז אוייכעט נישט גוט. דערצייל דאס, דעם יידישיסט

 

[דער_רוסישער]

דווקא

במלה "צוברעכן" התחילית "צו" איננה, לדעתי, במשמעות של הגזמה, אלא מסמנת תפוצה לצדדים. כמו "צונעמען"- לפרק. תקנו אותי אם אני טועה.

 

[בן אהרון]

לא טעית,

צו- נעמען, זה בעל שתי משמעויות באידיש. לפרק, וגם לקחת. נעמען,זה, לקחת (אולי בהשאלה) צו - נעמען זה ממש לגנוב. אין סתירה, בדבריך, לתיאוריה שלי.

 

[דער_רוסישער]

יש הבדל

בין צונעמען, כשההטעמה היא על ההברה השניה, שאז משמעותה של התחילית "צו" היא תפוצה, לבין צו נענען ברווח ובהטעמה על "צו", שאז המשמעות היא להחרים, לגזול ול"צו" משמעות שונה.

 

[ייִדישיסט]

צוגיין או צעגיין

ה"צו" וה"צע" הם "פּרעפֿיקסים". "תחיליות" בעברית. צו – מציין הבאת פעולה לידי סיום, פעולה שנעשית פנימה, או פעולה המקרבת את מפעיל הפעולה אל תצאותיה, ולכן "צוגיין" פירושו לגשת למקום מסוים. צע – מציין התפשטות פעולה מסוימת, התפזרות לכל הכיוונים, ולכן "צעגיין" משמעו להתפזר לכל הכיוונים. ביידיש הליטאית התערבבו ה"צו" וה"צע" והם כל הזמן אומרים "צו". אבל גם בכתובים שלהם הם מנסים לשמר את ההבדל, אבל כאמור ההבדל אינו נשמע בפיהם, הם תמיד יאמרו – TSEGEYN.

 

[fanti]

זוגנוך - לדעתי זה דיאלקט וורשאי

למרות שזו ממש לא האידיש שלי הרי שנדמה לי כי שמעתי אנשים אומרים זוגנוך כאשר הכוונה פשוט לזוג - ´תגיד´ ו/או ´תקשיב´