סליחה שמציפה פה...

Michallllllllll

New member
סליחה שמציפה פה...

קר. קפוא. חם. רותח. צמרמורות. לא אוהבת אותי אבל אוהבת אנשים אחרים. מחר אשפוז. אני הולכת עם אמא.. היא התרככה סופסוף, פחות נוקשה.. קצת מסוגלת להראות אהבה אפילו.. אחרי הרבה שיחות ודמעות שלבסוף הועילו מסתבר.. צריך רק לעבוד על הסטטיות של הקשר.. ומחר אני מרגישה שאני כאילו הולכת להעלם.. למה אני כזאת אמביוולנטית בקשר ל ה כ ל? יש לזה אולי אבחנה? החל מדברים משמעותיים כמו בני אדם,מגיע לי? לא מגיע? אהבה, מגיע? או שאפאחד לא אשם בחסרים שלי.. למה אני לא יכולה להרפות מהעבר מבפנים? מבחוץ אני משתדלת שלא יראו. האגו... ועד לממש דברים מפגרים כמו מה לאכול? איזה צבע נעליים? האים שערות קטנות בגבות שאפאחד לא רואה וש א ס ו ר לגעת בהם כי אז עלולים לגרום להם להיראות.. האם להוריד באפילציה..? עומדת שעות מול המראה וחושבת.. שהייתי קטנה שעה היה לוקח לי בחוץ להחליט איזה ארטיק אני רוצה.. ואני זוכרת את אמא שלי ממהרת ועצבנית ובצדק.. אולי אני סתם דפוקה אובססיבית
 

Michallllllllll

New member
המשך. מפלאפון..

ושיטחית? שונאת שטחיים.. ושונאת מבולבלים כל הזמן.. שונאת את עצמי הלא ברור כ"כ עדיין ולא סגור על עצמו כ"כ! ש ו נ א ת!!! אוףףף.. דמעה ועוד אחת.. סליחה ממכם.ותודה. אני..
 
קטנטונת

את כל כך לא הולכת להיעלם מחר את הולכת סוף סוף לטפל בעצמך וזוהי המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לגוף ולנפש שלך.... מגיע לך אהבה חיצונית ואהבה פנימית, אבל את לא יודעת לאהוב ולכבד את הגוף שלך ואני רוצה לקוות שיעזרו לך בטיפול לעשות זאת... אני מוכנה לעזור לך בקטע של האהבה החיצונית, את כזאת מדהימה ואני באמת באמת אוהבת אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
למעלה