סליחה
לכל האנשים שאוהבים אותי (ואין הרבה מאוד כאלו...) בפברואר השנה העלתי לראשונה את הרעיון של לעבור. לנטוש- לעזוב הכל את כל חיי להעביר לירושליים- לבד. אתכם להשאיר רחוקים ולראות- רק שבתות פע בשבועיים ואל תדאגו- גם חגים. בהתחלה כולכם הייתם נגד- מה פתאום אמרתם? אנחנו לא יכולים לחיות בלעדיך. ואני עקשנית שכמוני למרו שהייתי כל כך מומחאת- התעקשתי. הלכתי לנסות לעזוב- כוכלם הייתם בטוחים שאני לא אצליח. ובמרץ- זה כבר היה סופי- הצלחתי. כולכם שמחתם בשמחתי- כי אין דבר נהדר יותר מלהצליח. אבל- כשהבנתם שזה אומר שאני הולכת ובשלוש שנים הקרובות בקושי תראו אותי. אלו מבניכם שבאמת אהבו אותי- באמת באמת הצערו. בכל התהליך הזה גיליתי מי מכם באמת חבר- וי הוא סתם זיוף- מי מכם באמת אוהב- ומי מנסה- ולא מצליח... רציתי להתנצל מכל עומק הלב- על כך שאני נוטשת- סתם כך באמצע המערכה אני עוזבת אתכם לבד. מיותמים- כמו שחלקכם הגדירו. היו שהצליחו סוף סוף לשמוח בשימחתי- ויש מי שעדיין כואב. ואני- מותירה אתכם כאן חשופים כשאני יודעת- שהכתף האיתנה ביותר זו שתמיד יכולתם לבכות עליה- ברחה מבעיותיה- כי לה לא היה היכן לבכות- ובכדי לבכות צריך ללכת רחוק- ממש עלות לרגל לרושליים הבירה. בכל מקרה- אני ממש מתנצלת פעם ראשונה בחיי העמדתי את חיי לפני חיי האחר. פעם ראשונה בחיי העמדתי את ההיגיון לפני הרגש. פעם ראשונה בחיי העמדתי את האינטרסים שלי לפני האינטרסים של הכלל. פע ראשונה בחיי העמדתי את האהבות שלי במרכז. ואולי בעצם אני לא צריכה להתנצל? *ני עדיין שוקלת האם לשלוח את המכתב ולמי. אם אני אשלח אני אשלח לאוהבים ההכי הכי שלי- ולאלו שגיליתי שהם לא ממש אוהבים...*
לכל האנשים שאוהבים אותי (ואין הרבה מאוד כאלו...) בפברואר השנה העלתי לראשונה את הרעיון של לעבור. לנטוש- לעזוב הכל את כל חיי להעביר לירושליים- לבד. אתכם להשאיר רחוקים ולראות- רק שבתות פע בשבועיים ואל תדאגו- גם חגים. בהתחלה כולכם הייתם נגד- מה פתאום אמרתם? אנחנו לא יכולים לחיות בלעדיך. ואני עקשנית שכמוני למרו שהייתי כל כך מומחאת- התעקשתי. הלכתי לנסות לעזוב- כוכלם הייתם בטוחים שאני לא אצליח. ובמרץ- זה כבר היה סופי- הצלחתי. כולכם שמחתם בשמחתי- כי אין דבר נהדר יותר מלהצליח. אבל- כשהבנתם שזה אומר שאני הולכת ובשלוש שנים הקרובות בקושי תראו אותי. אלו מבניכם שבאמת אהבו אותי- באמת באמת הצערו. בכל התהליך הזה גיליתי מי מכם באמת חבר- וי הוא סתם זיוף- מי מכם באמת אוהב- ומי מנסה- ולא מצליח... רציתי להתנצל מכל עומק הלב- על כך שאני נוטשת- סתם כך באמצע המערכה אני עוזבת אתכם לבד. מיותמים- כמו שחלקכם הגדירו. היו שהצליחו סוף סוף לשמוח בשימחתי- ויש מי שעדיין כואב. ואני- מותירה אתכם כאן חשופים כשאני יודעת- שהכתף האיתנה ביותר זו שתמיד יכולתם לבכות עליה- ברחה מבעיותיה- כי לה לא היה היכן לבכות- ובכדי לבכות צריך ללכת רחוק- ממש עלות לרגל לרושליים הבירה. בכל מקרה- אני ממש מתנצלת פעם ראשונה בחיי העמדתי את חיי לפני חיי האחר. פעם ראשונה בחיי העמדתי את ההיגיון לפני הרגש. פעם ראשונה בחיי העמדתי את האינטרסים שלי לפני האינטרסים של הכלל. פע ראשונה בחיי העמדתי את האהבות שלי במרכז. ואולי בעצם אני לא צריכה להתנצל? *ני עדיין שוקלת האם לשלוח את המכתב ולמי. אם אני אשלח אני אשלח לאוהבים ההכי הכי שלי- ולאלו שגיליתי שהם לא ממש אוהבים...*
