סליחה.

סליחה.

יצא לי לחשוב על נושא הסליחות, ההתנצלויות. עד כמה זה באמת אמיתי? אנשים מתנצלים כדי לשפר את הרגשתם קודם כל, רק בדרך אגב סביר להניח שגם האדם שסלח גם מרגיש יותר טוב, כי הוא קיבל התנצלות. אני חושבת שאנשים בד"כ לא יפגעו בכוונה במישהו, בידיעה מראש שמה שהם עושים זה פוגע. רק אח"כ האסימון נופל, ואז האדם שפגע מרגיש רע עם עצמו, מצפון? הוא צריך לנקות את המצפון שלו. אם מתנצלים בפניי, הרי מה זה שווה סך הכל ? האדם עשה את זה כי המצפון שלו מציק לו, כי אני כועסת וזה לא נעים לאדם השני, כי הוא לא רוצה לצאת חרא. נכון שאם הוא לא מרגיש טוב לגבי זה, זה אומר שהוא הבין שהוא לא היה בסדר. אבל זה בא בשביל למחוק את ההרגשה שלו. אין שום דבר שאנחנו עושים שהוא לא אגוצנטרי, הא?
 

kant1

New member
יש בעיה

עם האמירות הללו - הכל אגוצנטרי, שאינן מבדילות בין בין מניע מפעיל לרווח נלווה . יש מצב בו אני מתנצל אך ורק כי אני רוצה להשקיט את מצפוני, ויש מצב בו באמת צר לי על הצד השני שנפגע וזהו המניע שלי להתנצלות . זה שכרווח נלווה אני משיג גם שלוות נפש או הרגעת מצפון אינו אומר שזה היה המניע שבגינו התנצלתי .
 

hilabarak

New member
לפי התפיסה הרוחנית, מקור כל הדברים

הוא אחד. כך שאין כל התנגשות בין אגאואיזם ודאגה לזולת. הטענה היא שאדם שבאמת ובתמים דואג לעצמו (לשלוות הנפש שלו ולהרגשתו הטובה) יפעל תמיד מתוך חמלה נתינה ואהבה. כך תושג התוצאה הטובה ביותר בשבילו וכמובן גם בשביל הכלל. על פי הרוחניות יש התנגשות דווקא בין אגואיזם ופגיעה בזולת. זאת אומרת שלא פעם קשה לאנשי רוח להסביר איך ייתכן שלמרות שהאדם פגע בזולת הוא בכל זאת הועיל לעצמו (מה שנקרא פרדוקס צדיק ורע לו רשע וטוב לו). ההסבר לרוב כמובן הוא, שהאדם הועיל לעצמו בסיפוק היצר הרגעי (הוא פגע בזולת בשביל כבוד רגעי או כסף שנותן עונג רגעי) אך פגע בעצמו בטווח הארוך מבחינת יכולתו לחוות ולחוש את טיבם האמיתי של החיים. שכן אדם לא מוסרי בהכרח מאבד חלק מהחוויות הכי חשובות שקשורות ביחסים בין בני אדם. לסיכום האגואיזם לא שלילי ולכן אין בעיה עם התנצלות שעושה טוב למתנצל ולזה המקבל אותה. האגואיזם שלילי, כשאינך מבין שטובת הזולת היא טובתך. ואז אתה פועל כנגד הזולת ובסוף גם כנגד עצמך.
 

ורד לי

New member
היי ברק

התפיסה הרוחנית (האם הכוונה לבודהיזם?)והקשר בן האגואיזם (ואהבת כמוך)ודאגה לזולת (לרעך ) מתאימה לבאר גם את המשפט הידוע שלנו " ואהבת לרעך כמוך",,? ו.
 

hilabarak

New member
שלום ורד, ראשית התפיסה הרוחנית

הזו היא הבסיס של כל הדתות. היא מופיע בקבלה וסופיזם ובבודהיזם והינואיזם ונצרות וכולי. לגביי ו"אהבת לרעך כמוך". זה אמנם צווי (ברוחניות בדרך כלל נוטים לא לצוות, אלא לתת כלים שהאדם יבחר בעצמו), אבל ההגיון שעומד מאחורי צווי זה הוא בהחלט יכול להתחבר להסבר שלי.
 
למעלה