מדובר בבאג בתכנון המערכת.
לא משנה עד כמה הדבר קל או קשה, ברגע שהמספר שפורסם בסופרגול היה אמור להוביל לשירות ספציפי מתוך *25, היה אסור להרשות להגיע לתפריט ראשי יותר מתוך אותו מספר, לא משנה על מה הקשת. התגובה של סלקום היתה ראויה והטיפול היה מהיר, התגובה של סופרגול, גם אם היתה נכונה מבחינת הנתונים הטכנים, היתה מתלהמת, תוקפנית ורק עשתה להם תדמית רעה. זו היתה תגובה של גוף שהבין שהוא עשה פאשלה אך מפחד כי תגובה לא תוקפנית תהווה פתח לתביעות כנגדו. חבל שאף אחד לא שאל את השאלה האמיתי, כיצד מאפשרים לספקי תוכן להשתמש במספרי חברות סלולריות? הטריק הוא מאוד פשוט, חברה אשר רוצה לספק שירותי תוכן עושה הסכם עם החברה הסלולרית ומקבלת מהם מספר סלולרי. כאשר אדם מחייג למספר הסלולרי הוא לא מגיע לשתית הסלולרית אלא מנותב ישירות ממרכזיית הספק לקו טלפון נייח. מכיוון שעלות שיחה בקו נייח נמוכה משמעותית מעלות שיחה סלולרית (עליה משלם המתקשר), הפרש התעריפים נכנס לכיסם של ספקי התוכן והספקית הסלולרית. מה רע, תשאלו בכך? הרי מבחינת המתקשר אין הבדל בתעריף בין התקשרות למספר סלולרי רגיל ובין מספר של ספקית תוכן? ההבדל הוא שקשה יותר להורים להבחין בין מצב בו ילדיהם מתקשרים אל חבריהם ובין התקשרות לספקית תוכן (החל מקו של ערוץ הילדים, קו של משחקים נושאי פרסים וכלה בשיחות ארוטיות וצ'אטים) ואין שום אפשרות לחסום שיחות לשירותים אלו.
