מה חושבים? שצריך לעשות שינוי דרסטי בסדר העדיפויות
של המדינה ההזויה הזו.
מיליונים ומיליארדים של שקלים הולכים לשטויות וממש לריק.
האופטימיות: אני חושבת שמאז קיץ 2011 אנשים התעוררו. וכל הצקצקנים שאומרים שלא קרה שום דבר בעקבות המחאה הם תבוסתנים מעצבנים, קרה המון, וקורה ועוד יקרה
נפתחו לאנשים העיניים.
אבל לצערנו אנשים עדיין מדחיקים מאד חזק (מאד, בעיקר כי גם כשבריאים לא פשוט לחיות פה) מה מחכה להם אם הם יחלו.
דווקא בגלל שהם יודעים בסתר לבם הם דוחקים כל שיח על זה, וממש מפחדים לשמוע את ההתמודדות של מישהו שהבריאות התהפכה לו.
וזה חבל כי לחולים אין כוח להלחם. ואם הבריאים היו מבינים אולי היה פה מלחמה רבתי. ואני מאמינה שזה עוד יקרה.
הפסימי: לא נראה לי שזה יקרה בקרוב, למרות שבחירות זו הזדמנות לשינוי.
נראה לי שעוד צריך להיות מאד רע לפני שיהיה קצת יותר טוב.
אבל אין לכחד שדברים זזו. ודברים זזים. עצם התחלופה על הכסאות היא כבר משהו. ויש אווירה מסוימת של "ניקוי אורוות" שאני מקווה שתגרום לאנשים לפתוח את העיניים שדברים לא חייבים להיות ככה, גם במה שקשור לבריאות, ובעיקר!
---
רקע: יום זוועה בקופת חולים. לא, זה לא להאמין כמה מחדלים על גבי מחדלים, חוץ מלירוק לנו בפרצוף ולהגיד שאנחנו הכי לא מעניינים אותם הם עושים הכל כדי לגרום לך להרגיש שממש אבל ממש לאף אחד לא אכפת. שתמות, עכשיו. מצדם הם לא יעפעפו.
אדם בריא אחרי יום כזה בקופת חולים היה נהיה חולה, ומה אדם חולה... וזה הכי כואב לראות אנשים חלשים וחולים אחרים יחד איתך נרמסים.
אז בשורה התחתונה אני חושבת שהמערכת חולה. מאד. ומה שהכי חולה זה שאנשים מקבלים את זה שזה ככה ולא קמים ודורשים את האלמנטרי.
וגם, אין ספק שסל התרופות מצד אחד נגוע בשיקולים שהם לא רפואיים גרידא (הכל פוליטי) ומאידך אם לא יעלו את התקציב של הסל אז הועדה תצטרך להמשיך לעשות משפטי שלמה (אבל תרופות נגד אין אונות זה בסל
)
