סמויה בפורום עם שאלה

[טליוגם]

סמויה בפורום עם שאלה

האיש שאיתי גרוש עם גדולים שבעבר היו גרים איתנו והיום גרים בדירה של האבא קרי האיש שלי יש לנו ילדים משותפים ואנחנו יחד כבר שנים כל כמה שבתות אנחנו נוהגים לנסוע אליהם לשבת לחמותי בעיקר ונפגשים כולם ביחד ולפעמים אני והילדים מעדיפים להשאר בבית והוא נוסע לבד לבלות עם הוריו והילדים הבוגרים שזה בסדר גמור מכל הבחינות! והקושי???איפה נמצא הבית?! הוא הרבה פעמים נוהג להגיד לי שהוא נוסע ישר מהעבודה הביתה!!! שזה ברור לי שהוא מתכוון לבית של הילדים דלו

 

[טליוגם]

ברח לי -ממשיכה

הוא מעדכן אותי שהוא בדרך הביתה והכוונה לבית של הילדים שלו! אותי זה מרתיח כל פעם מחדש וזה יוצר עימותים הוא טוען שהבית שלו כאן אבל נוהג שם כביתו!!! ברור לי שהוא חצוי ברור לי שזה רק מילים אבל לכל מילה יש משמעות שחותכות לי את הלב!!!כשאני נוסעת להורים שלי אני לא נוסעת הביתה! ואני מצפה ממנו שגם יעשה הפרדה! זה נכון שהוא ישן מתקלח אוכל שם והכל אבל הבית שלו נמצא איתי לא?!

 

[חמדת35]

האם הוא אומר שהוא בא הביתה גם כשהוא בא אל

הבית המשותף שלכם?

בטלפון שלי תחת "בית" הופיע המספר של ההורים שלי עד שהם עברו דירה. (והחליפו מספר. אם היתה אז אפשרות לניוד זה היה נשאר "הבית" עד היום).

לגרושתו אני קוראת "אשתך" (אבל לא ליד הבת המשותפת...) . אחרי הכל: הוא הרי בחר פעם להתחתן איתה, וכמו שהבת שלינו מסבירה לו לגבי אשתו הראשונה: "אתם עדיין משפחה. אולי אתם לא אוהבים, אבל התחתנתם ותמיד תישארו משפחה".

בקיצור- אם כל שאר ההתנהגות היא נעימה ויש לך תחושה שאת והילדים במקום טוב בחיים שלו - לא הייתי עושה עניין.

 

[מ י ר י 2 2]

חשבתי הרבה על השאלה שלך

זה הזכיר לי מאמר שקראתי פעם על זה שאחת השיטות שניסו בגירושים - במקום שהילד יעבור מבית של אמא לבית של אבא, שיהיה בית אחד שהילד תמיד נמצא בו ואמא ואבא גרים בו לסירוגין, ובימים האחרים כל אחד בבית משלו.
במקומך, הייתי מנסה לברר עם עצמי לעומק - מה בדיוק מפריע לי? מה זה אומר מבחינתי השימוש שלו במילים האלה? איפה זה תופס אותי בבטן הרכה? אני חושבת שאם תצליחי קודם כל להבין בעצמך את הדברים האלה, ואחר כך תצליחי לשתף אותו בזה, יש סיכוי שביחד תצליחו להבין משהו חדש.
במקום לבוא ממקום של "מה שאתה אומר / עושה זה לא בסדר", לבוא ממקום של "כשאתה אומר / עושה כך אני מרגישה כך". תחקרו ביחד את התחושה שלך - האם זה ביטוי למשהו שאת מרגישה שהוא פחות טוב במערכת היחסים ביניכם? אולי זה ביטוי של פחדים שאת לוקחת איתך מהעבר? ממערכות יחסים קודמות?
זה נראה לי נושא שהוא עדיין לא מספיק בהיר, לא לך ולא ביניכם, וחקירת עומק שלו עשויה להבהיר לכם דברים.

 

[איל85]

כשאתה אומר הביתה למה אתה מתכוון

שלום רב.
מאחר ואתם יחד שנים עם ילדים משותפים, נראה לי שיש משהו בניכם לא פתור.

שאלת אותו פעם, כשאתה אומר הביתה למה אתה מתכוון?

שאלת את עצמך פעם מהו מבחינתך הבית? למה אצלו יכולים להיות שני בתים?,

ואצלך יש אחד?. האם ההגדרה של בית אצלכם היא זהה?

מסכים שלמילים יש כח ובטח כוונה, ולכן אני תמיד מלמד ומנחה לשאול,

כשאתה נוסע הביתה, מה אתה בעצם אומר?, ואז יצטרך לענות לך,

כשיענה תביני, ואם לא, המשיכי לשאול מה הכוונה הביתה?, מה זה הביתה אצלך?

אני במקומו היית שואל אותך, כשאת מתעצבנת אני מבין ש.......

וכשתעני לו ........ הוא יבין למה את נעלבת, ואם לא ייהיה נכון לו להמשיך לשאול אותך.

תשאלו, ואז יגיע מענה, או שתבינו, ואם לא, המשיכו לשאול כדי להבין, לא כדי להקניט. בהצלחה.

 

[chili3]

יש להניח שאם ילדיו היו גרים בדירה שהוא לא היה

גר בה בעבר, הוא לא היה קורה לה 'בית'
וזה פשוט נשאר עוד אפשהו מובנה בזכרון מה'בית' שזה היה עבורו בעבר.
אל תשכחי שלא מדובר פה רק בהוריו (כמו הדוגמא שאת נתת על הוריך) אלא על הבית שבו הילדים שלו גרים.
מצרפת לשאלה, האם הוא אומר 'בית' גם כשהוא יוצא מהעבודה בדרך לבית שלכם?
אם התשובה היא 'כן', לא חושבת שאת צריכה להתרגש שיש לו תבנית של 'בית' עבור שתי הדירות.

 

[mother cat]

מבינה למה את נעלבת...

זה מזכיר לי שפעם עמדתי ליד בעלי כשהוא דיבר עם משהו ואמר "אשתי נפטרה מסרטן שד". שם במקום, ליד האדם איתו הוא דיבר, ועם טון מאד לא מרוצה אמרתי "אשתך תודה לאל חיה, בריאה ושלמה ועומדת ממש כאן לידך". נעלבתי. הוא לא הבין למה. מבחינתו גם היא אישתו, והרי זה נכון... והיא גם לא "אישתו לשעבר". אבל ישבתי והסברתי מה *אני מרגישה* כשהוא אומר משהו כזה. מאז הוא משתדל להקפיד להגיד "אשתי הראשונה" כשהוא מדבר עליה...

אני מסכימה עם מירי שאת צריכה לבדוק עם עצמך איפה זה פוגש אותך ולמה זה מעליב אותך, ולבדוק איתו מה זה אומר "בית" כשהוא אומר את זה. ולנהל איתו שיחה שבאה ממקום של מה את מרגישה, לא מה הוא עושה לא בסדר.

אגב, אני כבר 35 שנה גרה בארץ ועדיין כשאני טסה לאנגליה אני אומרת שאני נוסעת הביתה....

 

[טליוגם]

תודה לכולכם על התגובות

לצערי התחושה שלי היא בגלל העובדה שבאופן מוחשי אני יודעת שקשה לו המרחק ושהבוגרים גרים לבד מצד שני הם נהנים ובחרו בזה!!! קשה לו החיבור וקשה לו להנות כאן כשיש גם שם...הוא מרגיש חצוי ואני מחפשת כל הזמן את השלמות

 

[mother cat]

אני מבינה את הרצון בשלמות

אבל בחרת להתחתן עם גבר שיש לו ילדים, וזה אומר שהוא כנראה יחיה עם ההרגשה של להיות חצוי כל הזמן. אין לך איך "לתקן" את זה, אז נראה לי שאתם ביחד צריכים למצא דרך לחיות עם זה ולהקל עליך עד כמה שניתן.

לא כתבת בני כמה הבוגרים ומה בעצם המרחקים. הם גרים עם הוריו של בעלך?

 

[טליוגם]

את כל כך צודקת ! תודה

כבר 13 שנה אני מנסה ללמוד לחיות עם העובדה הזו גם כשהיו גרים איתנו והסתדרנו מצויין הם איתי מגיל צעיר .אבל תמיד איחדנו היה משהו לא ברור שהעכיר לי ...השלמות הזו שאני מחפשת כל הזמן,הרצון והחיפוש להיות שם מושא הדאגות היחיד שלו ילדותית אולי אבל בהחלט אמיתי...גם כשהגיעו המשותפים היה לי חשוב ללדת במקום אחר ליצור משהו חדש של שנינו..והבית? כאן זה הבית שלו השאלה שמקוממת לי על הזמן זה איפה הלב שלו כי שם נמצא הבית! .

 

[טליוגם]

ושוב ברח לי אני מהפון!!!

רק תיקון -בשאלה שמקוננת ולא מקוממת והם גרים לבד קרוב לסבא וסבתא

 

[chili3]

אני מבינה שהם גדולים ולכן עברו לגור 'לבד'

הם גרים בדירה שלו כי היא קיימת וזה חוסך שכירות?
אולי זו הטעות, ונכון להפרד מהדירה ההיא ולעביר אותם בשכירות לדירה שקרובה אליכם
או למכור את הדירה ההיא ולרכוש אחרת
או להשכיר אותה לאחרים ולשכור אחרת
אכשהו נראה לי ש'נדבקתם' לדירה שהיתה לו בעבר ושזה לא באמת הפתרון הכי נכון
לא רק בגלל המרחק
אלא גם הרגשות שה'בית' מעלה אצלכם