סמים והורות

סמים והורות

היי לכולם לא יודעת האם זה המקום אבל אנסה אני אותה האמא שהבן/בת שלכם בגיל חטיבת ביניים/עליונה שנעה את סיפור ההתמכרות של בנה לסנים קשים בבית הספר. אני אותה האמא של בחור בן 22 שהיה נקי מעל לשנה וחצי. אני אותה האמא שליוותה, תמכה, עזרה והשקיע את בריאותה כדי שהוא ייצא מזה. אני אותה האמא שאמרה שהיא תהיה האמא שלו כל החיים. ואני אותה האמא שקיבלה אתמול טלפון מחבר שלו עם הידיעה שהוא עצור ומחכה למשפט על סחר. ואני כבר לא אותה האמא מאתמול בערב. נגעלת (מעצם המחשבה של מכירת סמים), מאוכזבת, מהורהרת... האם עדיין אני צריכה להיות האמא שתביא לו סיגריות? שתתמוך בו, שתעודד? האם האהבה שלנו כהורים היא אמורה להיות אין סופית, ללא תנאים למרות הכל? עזרו לי בבקשה כי אני משתגעת
 
תעשי רק מה שאת מרגישה.....

אני מחבקת אותך, כי לא כל מה שהם עושים תלוי בנו בשלב זה תנשמי עמוק תחשבי מה את מרגישה, אם את מרגישה שאת רוצה ללכת, אז תלכי. ואם את מרגישה שאת כועסת או שצריך להעניש אותו, אז זה בסדר גמור. תחזקי את עצמך ושמרי על עצמך ועל שאר המשפחה שלך, כי הדברים יסתדרו רק כאשר הוא יתבגר, ואם את תתמכי בו מאוד אז זה לא יקרה הוא ימשיך להיות תלותי ולא יתבגר ויקח אחריות על החיים שלו. הלוואי שהסיוט הזה שלך יגמר בטוב ומהר
 

עינת

New member
קשה

קשה לגלות שאחרי הכל מאמצייך היו לשוא. קשה להבין שהילד שלנו עצמנו ובשרנו סרח. צרכה? את לא צרכה מאום ,עליך לעשות רק מה שאת מרגישה, רק לעצם שאלתך האחרונה חייבת לומר כי האהבה שלי כאם היא אהבה ללא תנאי, יכולה לא לקבל, יכולה לכעוס ולא להסכים עם המעשים ,אבל האהבה בעינה עומדת. מאמינה שכאם תפקידי להיות שם עבור בני , לאהוב ולגונן יחד עם הכעס והאכזבה (שגם לא אתביש לרגע להביע אותם בפניו). היי חזקה אמא וקבלי ממני חיבוק חזק כאם לאם .
 
הורות.

מיקצוע קשה. הצעתי אליך אמא. אל תאבדי אותו. ואל תרשי שיאבד אותך. תכעסי, זו זכותך. תני לו על הראש, הביעי את אכזבתך. ויחד עם זה, תאהבי אותו. העניקי לו תשומת לב. הוא במצוקה, היי שם בשבילו. אל תעשי לו הנחות, אל תקלי איתו. אבל אל תפקירי אותו.
 

g i l i

New member
אתם מכירים את הסרט הזה

שהאמא מחליטה להשאיר את הבן שלה למעצר לילה אחד כדי שילמד לקח? ואז המשטרה מתלבשת עליו והוא נכלא לתקופה ארוכה, והאמא מרגישה כל ך אשמה ולא בטוחה על מה ... בתור נערה אני מחזקת את דבריו של אור.. הבטחת והתאכזבת זה חבל אבל לנצח הוא הבן שלך, ואין מישהו אחר שיהיה שם בשבילו מלבד זאת אין לי עוד מה לומר... מחזקת אותך...
 
למכורה לקפה...

כאב לקרוא את שכתבת.יחד עם זאת,מאחר וציינת שהיה "נקי" למשך שנה וחצי,מניחה שעברת יחד איתו את תהליך הגמילה שמהלכו הוסבר לך דרכי התנהגות במצבים כאלה. לפעמים אין ברירות.היי חזקה.כל מה שתעשי לא יגרע מעצם אהבתך אליו.נכון,אלו דברים שזר לא יבין.ואת לא חייבת לאף אחד הסברים.אני מבינה ומחזקת.לפעמים אין ברירות. בהצלחה.
 

faith2

New member
אני חושבת שבתוך תוכך...

את יודעת שאת אותה אמא. נכון את פגועה, ומרגישה שאיכשהו אחריי כל התמיכה האינסופית, ההקרבה...תקעו לך סכין בגב- אבל תזכרי שזהו בנך, ולמרות הטעויות שהוא עשה ועושה וככל הנראה גם ייעשה ככל בן אדם- את חייבת אם לא בשבילו אז בשבילך לתמוך, כי זהו בנך...ורואים עלייך שאת אוהבת אותו למרות כל מה שהוא עשה. אני בטוחה שמה שהוא עובר כרגע לא קל לך וביוחד לא קל לו- תהיו אחד למען השני, שניכם זקוקים לזה. ובבקשה תעדכני אותנו, המון בהצלחה, והמון חיזוקים אני שולחת לך
 

oRockGirLr

New member
אני לא יודעת מה ../images/Emo105.gif

כל כך להגיד
מקווה לרק טוב ומחבקת
בהצלחה.
 
../images/Emo24.gif מחר אני לוקחת אותכם איתי

טוב, היום או טו טו כבר כאן. אני החלטתי שאני נוסעת לבית המשפט להיות עם הבן שלי. אשתדל מאוד לא להעמיס עליו את הכעס שיש בי, העלבון, הבושה... אבל אהיה שם איתו ובשבילו. להקשיב בעיקר. אני יודעת כבר שמחכה לי יום קשה מאוד, כי היום כבר קיבלתי כמה טלפונים של כל מיני "אנשים" שבהם התבקשתי להביא "סכום כסף יפה" על מנת לשחרר אותו. אמרתי להם שהבן שלי יודע טוב מאוד שאין לי ושרק לו אני מחוייבת לתת דין וחשבון. הגבולות אצלי ברורים. "ביקשו" ממני שאני אחתום על כך שהוא יהיה במעצר בית כאן בביתי. ותשובתי היתה לא מוחלט. אני לוקחת איתי את כל אחד מכם, את כל התמיכה שקיבלתי מכם ועל כך תודה ענקית לעינת: מודה לך אישית על כל היום הנפלא שהקדשת לי אתמול. אתקשר אליך!!! ומחר בערב "ערב מלחמה בסמים ובאלימות". מי היה אומר פרדוקס אמרנו עינת? תודהההההההההה גלית
 

shoshi1940

New member
ישנם הוספיס שבה אנשים נגמלים

ראיתי בערוץ 48 על רשת רדיו נדמה לי קול החיים שבה עוזרים לאנשים במצוקת סמים. תחפשי דרך למצוא מקום שבה ישתקם. אי אפשר לזרוק אותו לאנחות.
 

ר ו ת 2

New member
אהבה של אמא היא ללא תנאי

אני לא רואה כל קושי בזה......הבן נפל הבן חטא גם כך ..את עונשו יקבל ומה שחשוב עותר מכל ה לא להפנות עורף לבן הסורר זה להיות שם בשבילו... ולשאלה הפשוטה "האם האהבה שלנו כהורים אמורה להיות אין סופית"...... התשובה היא : כן.
 

saritosh1

New member
אלוהים...

בדיוק כתבתי רשומה על זה עכשיו בבלוג שלי-עד כמה האהבה וההקרבה של ההורים היא אינסופית... נגעת בי מאד... בתור מכורה לסמים קשה לי לראות את זה מהצד הזה.רגילה תמיד לראות זאת מהצד של המכור. אין לי מילים פשוטות ופיתרון קל.אני מתארת לעצמי שאמא שלי עומדת בפני אותו המצב. כבר שנים שהיא סובלת אותי-10 שנים בולמית ומעל שנתיים עם סמים. אני עומדת עכשיו לפני אישפוז שני ומתארת לעצמי שאם אשבר הפעם,גם אמא לא תוכל יותר...לא בטוחה שיהיה לי בית לחזור אליו.. אני לא יודעת אם מה שאגיד לך עכשיו יחפוף לדיברי אחרים,אבל אני אומרת לה מה הייתי רוצה שאמא שלי תעשה עבורי-תישאר לתמוך בי תמיד... הבן של אדם חולה.הוא מכור.הסמים הם לא הבעיה הם הסימפטום.כל אדם שנוטל סמים הוא אדם חלש שלא יודע להיתמודד עם החיים בלי בריחה. אני מבינה כמה קשה לך לעמוד מהצד ולראות את הבן שלך הורס את עצמו,מבלי יכולת ממשית להשפיע.זה צריך לבוא ממנו,הרצון הזה להיחלץ מהמצב הזה.מתארת לעצמי שנפל לסחר כי הגיע למצבים בהם לא יכל לספק לעצמו את הסם ובחר בדרך הקלה להשיג כסף,שתבטיח לו שתמיד יהיה... אם את צריכה לדבר עם מישהו אני כאן-ישמח לדבר איתך.אפילו אם הבן אם הוא רוצה... אני לפני אישפוז ומבינה שאני לא מוכנה להיות משועבדת יותר. הלוואי ובנך יגיע לאותה מודעות בעצמו. שלך שרית
 

עינת

New member
שריתוש

המון תודה על השיתוף ,בטוחה שלמכורה לקפה יעשה המון לקרוא אותך. ואת היי חזקה ובהצלחה - האמיני לי החיים הרבה יותר יפים בלי הזבל הזה, שנותן אשליה רגעית (אבל את זה את ודאי יודעת טוב יותר ממני).
 
קראתי בכתבה שהדרך הטובה ביותר

להתמודד עם ילדים שלוקחים סמים היא כן להתנתק מהם ו"להעניש" אותם בכך שלא יקבלו תמיכה יותר. עד שיפכחו על עצמם. לפי הכתבה זה תמיד עובד. במקרה כזה כשהבן שלך עצור אני לא יודעת אם זה כל כך תופס... בכל מקרה, אני לא חושבת שאהבה צריכה להיות אינסופית. אני לא בקשר עם אבא שלי כי האהבה שלי היא כבר הפכה לשנאה בגלל מעשים שהוא עשה לי. נפשיים ולא פיזיים. אני חושבת שאת צריכה ללכת עם הלב ולעשות מה שאת מרגישה (כמו שאמרו לך פה). בהצלחה.
 
אוי לי

היי לכולם שוב אני כאן לשפוך מאט חושך, לקבל את האור שלכם וכך שיהיה לפחות יותר קל להמשיך. אכן היה יום קשה מאוד אתמול (ולא אפרט הרבה מטעמי ביטחון אישי ומשפחתי) אני יודעת שהמקום הכי שנוא עלי הוא בית משפט, לא בגלל המשמעות שלו אלא בגלל החוסר יחס שמקבלים שם לגבי אינפורמציה פשוטה: היכן שופטים עצורים, שאלה שעלתה לי לעלות 3 פעמים עד קומה 3 כמעט בריצה וכך לרדת אותן (כשאני מוגבלת בהליכה!!!). שנית, הייתי עושה מאין מדריך להורה שמגיע בפעם הראשונה (למשל הייתי כותבת שם אל תנסה להתקרב לאיזור איפה שיושב העצור כי ידחפו אותך בלי רחמנות, תדבר בסימני ידיים שרק לשניכם מובנת כולל לשלוח חיבוק , אוהבת אותך ותהיה חזק). הייתי גם כותבת מה עושים כדי להעביר לעצור תחתונים, טלכרד, ובבגדים (אחרי ש-5 ימים לא החליף) בבית המעצר. (התשובה היא לגבי בגדים מבעאעם לשם, עוברים בדיקה מדוקדקת, נכנסים לקנות את כל הדברים במאין קנטינה שיש ומקווים שהכל יגיע). ומגיעים לעורך הדין... יש תותחים בתחום וכשרואים שאתה מתקשה בכל זה, הם קובעים מחירים שלפי דעתי חושבים שאנחנו עשירים מאוד. ויצאתי משם מבולבלת. מאוד מבולבלת. הלכתי ברגל המון כי לא יכולתי להרגע. הרגליים כבר לא נענו לי, הכל נהיה שחום ורק שאלה הדהדה לי... ל מ ה ? ? לא הגעתי לתשובה. ובתוך כל זה ה"אני שלי" מתפורר, נעלם. ארגע בעזרת השם כשיחליפו לי את הטלפון בבית והפלאפון והגובים של השוק האפור לא יגיעו אלי מהחובות שלו. ארגע מעט כשאוכל למצוא עוד תשובות לשאלות. תודה לכולכם על האור (תודה שריטוש, יגיע אליך מסר) וסליחה עינת, הדמעות לא נתנו לי לדבר איתך. גלית
 

Dark faith

New member
גלית,

אני מקווה שהסיוט הזה ייגמר במהרה, ושלא תדעי עוד סבל שכזה. אבל תזכרי שזהו בנך שגידלת, הבן שהינקת, הבן שלקחת לגן, וכמו שבאותם ימים הוא גרם לך לחייך, להעלות חיוך על פנייך...אם העולם היה צבוע בורוד- ולא היה כאב- המשמעות שגם לא היה "רחמים". העולם מגוון, ולרגע הוא ותן לך לחייך, ולרע גורם לך לבכות. חייב איזון בחיינו, ותדעי שבכל צער וכאב את מקבלת במתנה משהו שהוא כן חיובי. תעמדי לצידו כי, כמו שאומרים- בצער ובשמחה תעמדי לצידו. שהיה לך רק טוב, ומקווה שהעברתי את המסר בצורה ברורה
 
קשה מאוד..

אני לא אמא כך שאינני יכולה לדמיין לעצמי מצב כזה. אני מאמינה שאת צריכה להמשיך לתמוך.. הבן שלך חלש, אם הוא הדרדר לזה הוא פשוט חלש ולצערינו לא יהיה אף אחד מלבדך שינסה לעזור לו. את צריכה להבין שבנאדם שמדרדר לפשע או לסמים או לאלכהל ומתמכר ולא יכול לצאת מזה הוא בנאדם חלש, במיוחד הבן שלך שמאז החטיבה הוא בתוך זה, קשה לצאת משגרת חיים כל כך ארוכה את חייבת לעזור לו, לא רק בלהביא לו סיגריות ולתמוך את צריכה למצוא אנשים מקצועיים שיעזרו לו לצאת מזה. הוא בן 22 יש לו עוד הרבה זמן... בהצלחה ..
 
למעלה