סמכות הורית בענין שיעורי בית

[מיכל153]

סמכות הורית בענין שיעורי בית

היי הפעם אפנה בשאלה שקשורה בליאת. ליאת בת 12, ילדה נבונה. בד"כ היא מסתדרת עם השיעורים לבד, אך מידי פעם צריכה את עזרתי (לפעמים פשוט נהנית לדבריה לעשות ביחד איתי-תשומת לב). אתמול בשעה 20:45 היא פנתה אליי בבקשת עזרה בחשבון. השאלות היו קשות למחשבה ולוקח זמן לפתור אותם. השיעורים לא היו מיום שישי, אלא מיום חמישי. בשעה זאת יש לי את הזמן שלי במחשב (בצ´אט). אני התרגזתי עליה שלא פנתה אליי כבר ביום חמישי או מקסימום בימי שישי ושבת (אנחנו לא שומרים שבת) בשעה יותר מוקדמת. זאת לא הפעם הראשונה שהיא עושה זאת. פעם כבר שלחתי אותה בוכה לישון בלי לעזור לה. שום דבר לא עוזר עד היום. כל יום היא מבלה שעות ליד הטלויזיה (בין 18:00 ל-22:00), לעיתים בלי לעשות שיעורים כלל. חלהזכירכם, היא בד"כ מסתדרת לבד. אני מעדיפה שתפנה אליי בבקשת עזרה במקום לא לעשות. מקצוע המתמטיקה הוא מקצוע החביב עלי ויש לי אפשרות לעזור לה. מה יעזור לדעתכם ? לקבוע לה סדר יום יותר קפדני ? ליאור לא מכין שיעורים כרגע (באישור) ולכן אין לי דוגמה בשבילה. ביי מיכל153

 

[לימור של עמית]

היי מיכלי..לא הייתי מציעה

את הגישה הקפדנית..אלא את הגישה שאני כאן לעזור לך.. אני מבינה שהיא אוהבת לצפות בסדרות מסוימות בטלויזיה מהשעה 18 אז אולי לקבוע שעה מוקדמת יותר..ולעבור ביחד על השיעורים.. ושתיידע אותך אם היא מסתדרת לבד או צריכה את עזרתך.. כדיי שתדעי ותפני לה זמן..רק לשתיכן!

 

[אמא של תומר]

אין לי עצות מנסיון

כי אין לי ילדים בגיל הזה, אבל אני סתם זורקת מחשבות: לפי מה שכתבת כאן בעבר, ליאת זקוקה להכי פחות עזרה מכולם, ולכן מקבלת פחות תשומת לב. אולי זו הדרך שלה לקבל ממך תשומת לב - גם אם שלילית? אולי בגלל שליאור לא מכין שיעורים, היא מנסה לקפוץ על העגלה הזו? לפי דעתי, כדי לא לפגוע בה ולא להגיע למצב שתחפש תשומת לב שלילית, תשאלי אותה במהלך השבת האם יש שיעורים שבהם היא צריכה עזרה, וכך תעשו יחד את השיעורים בשעה שנוחה לשתיכן, וזה לא יפגע לך בשעות הצ´אט, לא יפגע לה בשעות הטלוויזיה, ויהיה לכן קצת זמן לבלות ביחד. בהצלחה.

 

[zimes]

לא שווה לריב על זה

אתן יכולות לסכם בנועם על זמן שנוח לשתיכן לעשות את השעורים. יכול להיות שליאת רוצה שהאחריות תהיה עלייך, היא עוד ילדה, מותר לה. אם כך - תשאלי אותה בימים שיש לה שעור חשבון אם היא קבלה שעורים, ואם היא רוצה עזרה, ומתי. (כתבתי יותר ארוך, אבל הקטנים לחצו על הריסטארט, אז תסתפקי בזה...)

 

[אמא של דפנה]

שיעורי בית - אוף

תמיד שנאתי שיעורי בית וגם היום כשבתי מודיעה לי שאנחנו צריכות לשבת עליהם זה שנוא עלי. ולמה אני כותבת את הפתיחה הזו כי במקרה השישי שבת הזה קרה לי בדיוק מה שכתבת עם אפרת. אבל שלא כהרגלה הילדה הודיעה כבר ביום שישי בערב שיש לה שיעורים שצריך לשבת איתה וגם את המחשב היא צריכה - כי צריך להדפיס משהו. אבל עד שהיא החליטה שיושבים ועושים שיעורים הגיעה גם מוצאי שבת בלי שיעורים. בסוף הסברתי לה שתעשה כל מה שהיא יכולה בלעדינו (הדבקה, ציור, תרגילים בחשבון, קריאה ואת מה שהיא צריכה אותי תשאיר לסוף שאז אהיה יותר פנויה בשביל אחרי אמבטיות וארוחת ערב). זה מה שקרה הכנו שיעורים בכמעט 21 בלילה (ההדפסה). היא בעצמה רשמה על דף מה שהיא רוצה שידפיסו לה וככה השיעורים הסתיימו. ועכשיו מה שאני חושבת שאם ליאת למשל מסיימת ללמוד נניח בשעה 12 בצהריים ומגיעה הביתה - תני לה את הזמן שלה לנוח מבית הספר, לאכול, לשתות, לדבר בטלפון או כל מה שהיא רגילה לעשות עד שעה מסויימת (אצלי זה שעה וחצי) ואח"כ להושיב אותה להכין את המשימות שלה וככה לא תגררי איתה לדברים כאלה. אני גם מכריחה את אפרת להודיע לי כבר בכניסה לבית אם היום נתנו להם שיעורים או לא - גם אם אינה צריכה את עזרתי פשוט כדי לדעת. וגם אפרת מבלה ליד הטלוויזיה ומעדיפה לקרוא ספרים העיקר לא לעשות שיעורים. אז כן אני חושבת שצריך סדר יום לא קפדני אבל להכניס את עניין השיעורים אליו ולהחליט שבשעה X עושים שיעורים כמה זמן שזה לקוח ואחרי זה לילדה יהיה זמן פנוי לדברים אחרים. שיהיה בהצלחה וד"א תרימי טלפון. מתגעגעת אליך. איריס, רותם, אפרת ודפנה.