אנו בעלי דירה בבית משותף. לכל דירה בבית זה צמודה חניה פרטית רשומה בטאבו. שכן שגר בבית אחר ברחוב, שאינו חלק מהבית המשותף שלנו, תופש את החניה שלנו. נאמר לי כי על אף האמור לעיל, הדרך הטובה ביותר לפעול נגדו היא על ידי הגשת תביעה למפקח על הבתים המשותפים, שסמכותו מוגבלת, לכאורה, להסגות גבול של שכנים בבית המשותף. לא מצאתי לאמירה זו סימוכין ברורים בחוק המקרקעין. אם היא נכונה באופן כללי, על מה היא נסמכת? אני מניח שהאמירה נסמכה על סעיף 72 (ג), שמרחיב את מושג השכן לכל המחזיק בדירה, ותקפה במגבלת הסעיף. אם ההנחה שלי נכונה, שאלה אחרת היא האם סעיף 72 (ג) תקף לעניין סמכות המפקח כאשר מסיג הגבול הנ"ל שוכר משכן בבית שלנו באופן חוזי לא את דירתו והצמוד לה, אלא רק את החניה הצמודה? אם אומנם הסעיף תקף, האם התשובה לשאלת הסמכות תשתנה כאשר החניה הנ"ל "שכורה" בלחיצת יד (הסכם מתגלגל מעת לעת בעל פה) וללא כל חוזה? האם קיים תנאי מינימאלי שיכליל את מסיג הגבול הנ"ל בסעיף 72 (ג) כך שלמפקח תהיה סמכות לדון בהסגת הגבול?