סנסיווריה והלשונות...

[רגע רק רגע]

הבאתי צמח סנסיווריה עם שוליים צהובים ושתלתי בגינה. הצמחים הוציאו צמחים חדשים למכביר (תמונה 1)
קראתי באיזה מקום שאפשרי לקחת לשון (עלה), לחתוך אותו לכמה וכמה קטעים ולייחר כל קטע וקטע בנפרד והצמח ישגשג.
עשיתי. אחרי הכל, גם אם לא מצליח, מה זה בסך הכל לשון אחת לאבד...
להפתעתי, כל הקטעים אמנם צימחו צמחים חדשים, אך תופעה מעניינת נתגלתה. הפסים הצהובים - נעלמו כלא היו והתינוקות כולם, ללא יוצא מן הכלל, איבדו את תכונת צמח האם וחזרו לירוק "הרגיל" המוכר (תמונה2/3).
אציין כי הניסוי בוצע על 12 קטעי עלי סנסיווריה וכולם, שוב, ללא יוצא מן הכלל, איבדו את פגמנט הצבע הצהוב.

 

[נוף-צלול]

הבאתי צמח סנסיווריה עם שוליים צהובים ושתלתי בגינה. הצמחים הוציאו צמחים חדשים למכביר (תמונה 1)
קראתי באיזה מקום שאפשרי לקחת לשון (עלה), לחתוך אותו לכמה וכמה קטעים ולייחר כל קטע וקטע בנפרד והצמח ישגשג.
עשיתי. אחרי הכל, גם אם לא מצליח, מה זה בסך הכל לשון אחת לאבד...
להפתעתי, כל הקטעים אמנם צימחו צמחים חדשים, אך תופעה מעניינת נתגלתה. הפסים הצהובים - נעלמו כלא היו והתינוקות כולם, ללא יוצא מן הכלל, איבדו את תכונת צמח האם וחזרו לירוק "הרגיל" המוכר (תמונה2/3).
אציין כי הניסוי בוצע על 12 קטעי עלי סנסיווריה וכולם, שוב, ללא יוצא מן הכלל, איבדו את פגמנט הצבע הצהוב.

הערה אחת והשערה אחת:
הערה: בתמונה 3 רואים צמחים רבים עם שוליים צהובים, אז לא לגמרי ברור לי התיאור.
השערה: והיה וכל ה"צאצאים" הייחורים (למעשה - שיבוטים) אכן חסרי צהוב - ההשערה שלי שזה עניין של גיל; כשה"צאצאים" יתבגרו גם להם יהיו שוליים צהובים.
אלא אם כן אתה גר ב... מילאנו, על משקל נס במילאנו (ויטוריו דה סיקה, 1951)

 

[רגע רק רגע]

התמונה מימין היא תמונה 1.
בתמונה נראים שתילי כידונן (סנסיווריה) בתוך האדמה. אלו הם השתילים שהבאתי ושתלתי כמו שהם. הם הוציאו "תינוקות" עם גוון צהוב כמו צמחי האם.
איתם אין בעיה!
בתמונות האחרות, האמצעית והשמאלית (2/3), בתוך הקופסאות השחורות נשתלו חיתוכי היחורים של הסנסיווריה. הם אלו שלא הוציאו את הפגמנט הצהוב.


אלו אכן שיבוטים ועל כן הפליאה.
בשתילים שנשתלו באדמה "התינוקות" הוציאו גוון צהוב על אף היותם קטנים, כך שאין משמעות לגיל.
תופעה מעניינת בעיני, אשר מובילה לשאלה:
מי נתן את ההוראה? (עסק הביש, 1954)

 

[רגע רק רגע]

תמונה 1 (ימין!)
הייחורים כשהם בתוך הקופסה.

תמונה 2
הייחורים חשופי שורש מלפנים.

תמונה 3
הייחורים חשופי שורש מאחור.

 

[נוף-צלול]

שאני אבין: החתיכות הקטועות עצמן לא התפתחו אלא בצידן בקעו צמחים צעירים?
אם זה המצב, הייתי מהמר שהצבע הצהוב תלוי במערכת שורשים מפותחת (יחסית לגודל הצמח). ואם השורשים במשורה, הצהוב לא נוצר (עדיין).
??

 

[רגע רק רגע]

החתיכות פיתחו מערכת שורשים ובצמוד לחתיכות התפתחו הצמחים.
מחר אוציא את אחת החתיכות ואצלם.

זו בהחלט תופעה מעניינת וכמוך כמוני - הרבה סימני שאלה והשערות.
זה למעשה שיבוט הצמח, אך למרות זאת, גן הצבע נעלם.
אולי ויתכן שבדור השלישי הצבע יחזור.

 

[נוף-צלול]

החתיכות פיתחו מערכת שורשים ובצמוד לחתיכות התפתחו הצמחים.
מחר אוציא את אחת החתיכות ואצלם.

זו בהחלט תופעה מעניינת וכמוך כמוני - הרבה סימני שאלה והשערות.
זה למעשה שיבוט הצמח, אך למרות זאת, גן הצבע נעלם.
אולי ויתכן שבדור השלישי הצבע יחזור.

אין. גֶנים לא נעלמים (רק עיריות מעלימות גָנים למען מגרשי חניה...), קל וחומר לא חוזרים ומופיעים פתאום אחרי דור-דורותיים (זה - בדוחק רב - מתקיים לגבי תכונות גנטיות, בשום אופן לא לגבי גֶנים). אין. זה רק תנאים שמאפשרים/מעודדים אותם גנים להתבטא או לא. שים לב איך גנים שכאילו לא היו מתחילים להתבטא פתאום בגיל ההתבגרות, למשל, בבנים ובבנות. אני מניח שגם כאן זה איזשהו תהליך "התבגרות" של הייחור.

 

[רגע רק רגע]

גן דומיננטי וגן רצסיבי - שמעת?
כתבת: "זה - בדוחק רב - מתקיים לגבי תכונות גנטיות, בשום אופן לא לגבי גֶנים"
תכונות גנטיות הן פועל יוצא של הגנים. להלן - גנטיקה. תורת הגנים.
מנדל היה הראשון לגלות תכונות גנטיות שעוברות בתורשה ו"מתגלות" מחדש בדור השלישי. כן, מנדל והאפונים.
אם כבר, הגן הרצסיבי הולך ונעלם עם השנים. למשל, תינוק שנולד עם עיניים ירקרקות או עם שיער בהיר, בחלוף השנים העיניים הופכות חומות כמו גם השיער.
ואחרי שכתבתי כל זאת, תכונות גנטיות מתקבלות משני הורים. פה אין לנו מקרה כזה, אלא שכפול של הצמח ומכאן הפליאה - לאן הצבע הצהוב נעלם? הרי עדיין גן הצבע קיים בצמח (כך, לפחות, אני משער)
שאלתי את אחי על התופעה והוא אמר לי שרות בנימין הזכירה את זה בספר שהיא כתבה בשנות ה-70. חיפשתי ברשת ולא מצאתי איזכור לכך.


לגבי ההשערה השניה שלך - בהחלט השערה מעניינת. ועדיין, כיצד שיבוט "מחליט" שחלק מסויים הוא יקיים וחלק לא? הרי זה אמור להיות שכפול מדויק.
וניקח את השתילה של הצמחים מתמונה 1 לדוגמא. הרי זהו בעצם שכפול וגגטיבי והתכונות עוברות במלואן. הצבע הצהוב בולט גם בצמחים שזה עתה בצבצו מן האדמה. אז איך זה שכאשר חותכים את העלה, מאפייני הצמחים החדשים משתנים?


בכל אופן, תופעה מעניינת (אותי, לפחות) שרק הזמן או מישהו שעשה על זה מחקר יתנו את התשובות.
לעת עתה, נישאר עם תהיות וסימני שאלה.

 

[נוף-צלול]

גן דומיננטי וגן רצסיבי - שמעת?
כתבת: "זה - בדוחק רב - מתקיים לגבי תכונות גנטיות, בשום אופן לא לגבי גֶנים"
תכונות גנטיות הן פועל יוצא של הגנים. להלן - גנטיקה. תורת הגנים.
מנדל היה הראשון לגלות תכונות גנטיות שעוברות בתורשה ו"מתגלות" מחדש בדור השלישי. כן, מנדל והאפונים.
אם כבר, הגן הרצסיבי הולך ונעלם עם השנים. למשל, תינוק שנולד עם עיניים ירקרקות או עם שיער בהיר, בחלוף השנים העיניים הופכות חומות כמו גם השיער.
ואחרי שכתבתי כל זאת, תכונות גנטיות מתקבלות משני הורים. פה אין לנו מקרה כזה, אלא שכפול של הצמח ומכאן הפליאה - לאן הצבע הצהוב נעלם? הרי עדיין גן הצבע קיים בצמח (כך, לפחות, אני משער)
שאלתי את אחי על התופעה והוא אמר לי שרות בנימין הזכירה את זה בספר שהיא כתבה בשנות ה-70. חיפשתי ברשת ולא מצאתי איזכור לכך.


לגבי ההשערה השניה שלך - בהחלט השערה מעניינת. ועדיין, כיצד שיבוט "מחליט" שחלק מסויים הוא יקיים וחלק לא? הרי זה אמור להיות שכפול מדויק.
וניקח את השתילה של הצמחים מתמונה 1 לדוגמא. הרי זהו בעצם שכפול וגגטיבי והתכונות עוברות במלואן. הצבע הצהוב בולט גם בצמחים שזה עתה בצבצו מן האדמה. אז איך זה שכאשר חותכים את העלה, מאפייני הצמחים החדשים משתנים?


בכל אופן, תופעה מעניינת (אותי, לפחות) שרק הזמן או מישהו שעשה על זה מחקר יתנו את התשובות.
לעת עתה, נישאר עם תהיות וסימני שאלה.

בוא לא נפתח כאן קורס לגנטיקה וכו'. לא לעניין כאן.
כפי שכתבת זה לא קשור כלל למנדל - שערך ניסויים הכלאה = רבייה מינית, ולכן גם אין שום קשר לדומיננטי-רצסיבי.
אני מניח שזה לא קשור לגנטיקה אלא לתופעות אֶפִּיגנטיות. דוגמה: תינוק של גבר מאד שעיר יכול להיות חלק לגמרי. רק מגיל ההתבגרות יהפוך (יש סיכוי) שעיר. כלומר, הגנים לשעירות קיימים אך אינם מתבטאים עד גיל ההתבגרות. כך גם גנים ליצירת זרעונים בגבר.
אם תיקח פיסת רקמה קטנטנה מעץ אורן גדול, שפורח כל שנה ועושה אצטרובלים, ותגדל אותה בתרבית רקמה לעץ צעיר, בשנים הראשונות לא יעשה אצטרובלים (שגדולים וכבדים ממנו עצמו בתחילה...) - השפעות אפיגנטיות. מכל מקום זה לא קשור בכלל לקיום גנים ולמנדל, אלא להתבטאות שלהם. גנים עוברים - תכונות גנטיות יכולות לא לבוא לידי ביטוי. למשל, גן של גבר שעובר לבתו יכול לא לבוא בבת לידי ביטוי (למשל, אם זה גן שמשפיע על כמות הזרעונים) ואם יעבור מהבת לנכדו - ישפיע עליו: הגן לא נעלם בבת, התכונה לא נראתה בה. אבל כבר נסחפתי והגזמתי לגמרי.
מצפה לחשיפת השורש - אולי תגלה משהו יותר ברור לענייננו.

 

[נוף-צלול]

גן דומיננטי וגן רצסיבי - שמעת?
כתבת: "זה - בדוחק רב - מתקיים לגבי תכונות גנטיות, בשום אופן לא לגבי גֶנים"
תכונות גנטיות הן פועל יוצא של הגנים. להלן - גנטיקה. תורת הגנים.
מנדל היה הראשון לגלות תכונות גנטיות שעוברות בתורשה ו"מתגלות" מחדש בדור השלישי. כן, מנדל והאפונים.
אם כבר, הגן הרצסיבי הולך ונעלם עם השנים. למשל, תינוק שנולד עם עיניים ירקרקות או עם שיער בהיר, בחלוף השנים העיניים הופכות חומות כמו גם השיער.
ואחרי שכתבתי כל זאת, תכונות גנטיות מתקבלות משני הורים. פה אין לנו מקרה כזה, אלא שכפול של הצמח ומכאן הפליאה - לאן הצבע הצהוב נעלם? הרי עדיין גן הצבע קיים בצמח (כך, לפחות, אני משער)
שאלתי את אחי על התופעה והוא אמר לי שרות בנימין הזכירה את זה בספר שהיא כתבה בשנות ה-70. חיפשתי ברשת ולא מצאתי איזכור לכך.


לגבי ההשערה השניה שלך - בהחלט השערה מעניינת. ועדיין, כיצד שיבוט "מחליט" שחלק מסויים הוא יקיים וחלק לא? הרי זה אמור להיות שכפול מדויק.
וניקח את השתילה של הצמחים מתמונה 1 לדוגמא. הרי זהו בעצם שכפול וגגטיבי והתכונות עוברות במלואן. הצבע הצהוב בולט גם בצמחים שזה עתה בצבצו מן האדמה. אז איך זה שכאשר חותכים את העלה, מאפייני הצמחים החדשים משתנים?


בכל אופן, תופעה מעניינת (אותי, לפחות) שרק הזמן או מישהו שעשה על זה מחקר יתנו את התשובות.
לעת עתה, נישאר עם תהיות וסימני שאלה.

ארשה לעצמי שתי דוגמאות. הראשונה רק מטפורה, השנייה קרובה יותר לענייננו.
ילדים בכיתה ה וילדים בכיתה ו מביאים אתם ספרי תנ"ך, אותם ספרים בדיוק מוחלט (בזמני זה היה כך. היום אולי מביאים רק את הטבלט/אייפד? אינני יודע מה קורה היום). ואולם אלה לומדים ספר שופטים ואלה ספר מלכים. הכיצד - שאלה איזה חלק בתנ"ך "מפעילים", כלומר פותחים. אותו דבר בגנים.
ומכאן ישר לדוגמה קרובה יותר.
התאים שברשתית העין והתאים שמרפדים את הקיבה מכילים בדיוק-בדיוק אותם גנים, לחלוטין. אבל אלה רגישים לאור, ואלה מייצרים מיץ קיבה. רגישות לאור בתוך הקיבה מיותרת לחלוטין, ואם היה נוצר מיץ קיבה בעין - הלך עליה מייד. השאלה אם כן, לא רק מה הגנים אלא גם אילו מהם מופעלים, וכפי שנוכחת אלה הבדלים קיצוניים. יש המון "מפתחות" או "שלטים" שקובעים אילו גנים יופעלו ואילו לא. חלקם תלויי הורמונים וגיל, חלקם תלויים בהספקת מזון וכו' וכו'. אז אם אתה נוטל חתיכת עלה ומייחר אותה, לא מפתיע (אולי) שבתחילה התכונות שונות מהמקור, עד שהוא מגיע (למשל מבחינת תפקוד השורש והספקת מים) למצבו של הצמח המקורי.
חג שמח.

 

[נוף-צלול]

ואגב, אני לא לגמרי בטוח שהתאור המקורי שלך "איבדו את הפיגמנט הצהוב" בהכרח נכון.
ייתכן, למשל, שבחלקים הירוקים של העלים יש פיגמנט צהוב כפיגמנט עזר מוסתר, ורק במקום שבו אין כלורופיל ירוק, שם מתגלה הצהוב (כמו שבעלים לקראת שלכת, כשהכלורופיל נהרס, מתגלים פיגמנטי העזר שהיו קודם לכן מוסווים).
אינני טוען שזה המצב, אלא שאולי זו אופציה. כך שאין איבוד של הצהוב אלא להפך - איבוד מכוון של הירוק בשולי עלים "רגילים".

 

[drorim69]

הדשא בצילום הוא אמיתי או סינתטי? (נראה מושלם מדי אבל מעדיפה לוודא)
מעניין אותי אם צמחי הסנסיווריה שלך שתולים בקרבה כזו לדשא מושקה..