השתלת כליה
השתלת כליה בארץ מתבצעת בשני מסלולים עיקריים: מסלול של השתלה מתורם מת-חולים שעברו מוות מוחי מסיבות שונות, והאברים שלהם נמצאו מתאימים להשתלה. לפי החוק בארץ יש צורך בהסכמה של המשפחה ולצערינו המודעות ורמת ההסכמה עדיין נמוכה יחסית למדינות מפותחות אחרות. במסלול זה יש קריטריונים שמדרגים את המועמדים להשתלה על בסיס כלל ארצי והמועמד הראשון בתור יזכה לקבל את הכליה הראשונה שתגיע, בתנאי שיש התאמה חיסונית בין התורם לנתרם. המסלול השני הוא מסלול של תרומה מהחי. התורם יכול להיות בן משפחה או תורם זר שנקבע שהוא תורם מסיבות אלטרואיסטיות. בכל בית חולים שבו יש מחלקת השתלות, קיימת גם וועדה שתפקידה לקבוע האם התרומה עומדת בקריטריוניים חוקיים ואתיים, ולא מדובר בתרומה שבאה על רקע של מצוקה כלכלית או לחץ חיצוני. מועמד להשתלת כליה מופנה לאחד ממרכזי ההשתלות דרך הנפרולוג המטפל ומכאן, דרך יחידת ההשתלות, הוא יופנה לברור הטרום ניתוחי המקיף, כולל אבחון פסיכוסוציאלי ובמידה ומדובר בתרומה מהחי הוא יופנה גם לוועדת האתיקה שתקבע האם התרומה עומדת בקריטריונים האתיים והחוקיים. הערכה פסיכוסוציאלית נדרשת מכיוון שחולה לאחר השתלת כליה (או אבר אחר) זקוק לטיפול ומעקב רפואי לכל החיים. השתלת איבר עלולה להיפסל לא רק על רקע רפואי אלא גם מסיבות פסיכוסוציאליות, למשל אלכוהוליזם או התמכרות לסמים. התור לניתוח שונה בין רשימת הממתינים לתרומה מהמת לבין השתלה מתורם חי. תרומה מהחי לאחר שעברה את כל האישורים הנדרשים יכולה להיות תוך פרק זמן קצר מהאישור, בעוד שהמתנה לתורם מת יכולה להיות ארוכה מאוד ותלויה ברשימה ארצית של המתנה. אינפורמציה על פציינטים כרוכה בסודיות רפואית ולכן לא תוכל לקבלה כאן. בברכה
