סעיף מקפח בחוזה אחיד ? דעתכם

[מפתח של חביתוש]

סעיף מקפח בחוזה אחיד ? דעתכם

שלום רב אני קורא את החוזה של נטאקשיון (NETACTION) ובו כתוב בתת סעיף מסויים : באם המלאי אזל, החברה רשאית לבטל את המכירה ואני (הלקוח) לא אהיה זכאי לכל שיפוי ולא תהייה לי טענה כלשהי בגין ביטול זה. האם זה סעיף חוקי ? האם זה לא סעיף מקפח ? כלומר - החברה יכולה בכל מקרה להגיד שהמלאי אזל .. שנית, מה קורה כאשר לא היה מלאי מלכתחילה ? (כלומר, החברה מכרה משהו שלא היה ברשותה באותה נקודת זמן) שלישית, האם לעובדה שהחברה לא חייבה את כ. האשראי שלי יש נקודת זכות לטובתה כאשר העיכוב במשלוח המוצר הוא מעל חצי שנה ? לתשובתכם אודה יורם

 

[מפתח של חביתוש]

אופס, סליחה

הקשר של זה למשפט אינטרנט די קלוש - אולי רק הסעיף הראשון. לכן בכל זאת אבקש תשובה עליו - בוודאי אתם תוכלו לסייע בידי.

 

[עו~ד דורון זיסו]

יתכן שהוא מקפח

יתכן והוא תנאי שבא לשלול את זכותו של צד לחוזה שהצד השני ינהג כלפיו בתום לב. נראה לי שהצעת סחורה ע"י מוכר ביודעו שאינו יכול מלכתכילה לספק את הסחורה היא התנהגות בחוסר תום לב במו"מ. לגבי מלאי שעזל, זה כבר נראה לי שזה לא מקפח. לא יודע מה זה נקודות זכות. ברור שלהציע ממכר, לא לספק את הסחורה וגם לחייב בתשלום גורם נזק יותר גדול לקונה מאשר המקרה בו לא חוייב הקונה בתשלום.

 

[מפתח של חביתוש]

לתשובתך :

ראשית די ברור לי שהמוכר ידע במעמד המכירה שאין ברשותו מלאי מספק. לא יודע אם כלל לא היה מלאי - זו דעתי. אבל בכל מקרה - הוא לא חייב אותי על העיסקה. האם אי חיוב זה עומד לזכותו כאשר הוא בא וטוען - לא חייבתי את האיש ולכן בעצם אני לא חייב לו כלום והוא לא חייב לי, ואיש איש יכול ללכת לדרכו ? יש לציין שהובטח לי פיצוי על ההמתנה - זו אחת הסיבות בגללן המתנתי על=אף האיחור העצום

 

[עו~ד דורון זיסו]

מה שקובע הוא תוכן החוזה.

חוזה הוא מפגש של רצונות. אם ברגע מסויים ארע מפגש כזה, והצדדים התחייבו אחד כלפי השני חיובים שונים, במקרה הזה חוזה מכר, בסגנון א' מתחייב כלפי ב' למכור לו מוצר מסויים במחיר מסויים ולספקו תוך זמן מסויים, וב' התחייב כלפי א' לשלם אותו מחיר מוסכם, אזי נכרת בינהם חוזה מכר. המוכר איננו יכול, מבחינת דיני המכר, להשתחרר לבד מהחוזה. טענה כזאת מהווה הפרה יסודית של חוזה המכר. כל זה נכון אם אין תנאים מיוחדים בחוזה, כגון "עד גמר המלאי".

 

[מפתח של חביתוש]

אוקיי, הדבר מוסכם עלי.

אבל אם נגמר המלאי, ובמשך מספר חודשים (כמעט 9 חודשים, כמעט הריון) לא הגיע המלאי (או נתעכב לו מסיבות שונות) - האם לא חלה על הספק חובה למצוא אלטרנטיבה ? האם הספק יכול לבוא ולהגיד - שמע : אתה רוצה לחכות, חכה, אתה לא רוצה לחכות, אל תחכה. חשוב לציין - הספק הבטיח פיצוי על ההמתנה, שיגדל ככל שההמתנה תתארך.

 

[מפתח של חביתוש]

אחת הסיבות העיקריות שהמתנתי מעל

חודש בתחילת התקופה הארוכה הזו היה הפיצוי המובטח. לאחר מכן - זה כבר התחיל להיות חוסר אמון, והפך לעקרוני. חתמתי חוזה. לא?